Page 420 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 420

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 420 - 14-Front 21-10-25‬‬              ‫תכ ליקוטי‬

             ‫תורה קנג‬

‫אֹור ּ ְפנֵי הַָרב‪ַ .‬ו ֲאז ַי ָראּוי ׁשֶ ָהַרב‪ ,‬יִ ְתָר ֶאה ַעצְמֹו ּ ְבתֹוְך ּפְנֵי הַּ ַתלְ ִמיד ַה ְמ ַקּ ֵבל ּפָנָיו‪ּ ,‬כְמֹו ּ ְבכָל‬
‫ַמְר ָאה ְמלֻּ ֶטׁשֶת‪ׁ ,‬שֶּכָל ָהעֹו ֵמד ּכְנֶגְּ ָדּה רֹו ֶאה ֶאת ַעצְמֹו ּבְתֹוְך הַּ ַמְר ָאה‪ּ .‬כֵן ְמ ֻחּיָב ּגַם ּכֵן ּכָאן‪,‬‬
‫ׁשֶהַּ ַתלְ ִמיד יְקַּ ֵבל ּפְנֵי ָהַרב‪ ,‬הַ ְינּו ׁשֶּ ְי ַקּבֵל ּ ְפנֵי הַָרב לְתֹוכֹו‪ׁ ,‬שֶּיִ ְתָר ֶאה ּבְתֹוכֹו ּפְנֵי הַָרב‪ .‬וְז ֶהּו‬

                ‫ַקּבָלַת ּ ָפנִים‪ַ ,‬ה ְינּו ַקּבָלַת ּפָנִים ַמּ ָמׁש ּכַּנַ"ל‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫לקבל פנים‪ ,‬לקבל אור פני הרב‪ .‬ד) כי צריך שיהיה השתוות הצורה בסוד פנים בפנים‪,‬‬
‫בגדר של פנים קטנים שמקבל מפנים גדולים‪ .‬ואזי ראוי שהרב‪ ,‬יתראה עצמו בתוך פני‬
‫התלמיד המקבל פניו‪ ,‬כמו בכל מראה מלוטשת‪ ,‬שכל העומד כנגדה רואה את עצמו‬
‫בתוך המראה‪ ,‬כן מחוייב גם כן כאן‪ )*( ,‬שהתלמיד יקבל פני הרב‪ ,‬היינו שיקבל פני הרב‬

‫לתוכו‪ ,‬שיתראה בתוכו פני הרב‪ .‬ה) וזהו קבלת פנים‪ ,‬היינו קבלת פנים ממש (כמים‬

                                         ‫פנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם) כנ"ל‪.‬‬

                                        ‫ליקוטים‬

‫ובבן יהוידע (סוטה מז‪ :).‬משמת רבן יוחנן‬  ‫ובמהר"ל (שם)‪ :‬חכמת אדם תאיר וכו'‪.‬‬
‫השאלה הזאת למה היו פניו צהובין כאלו בן זכאי בטל זיו החכמה‪ ,‬כתב רש"י ז"ל‪ ,‬זה‬
‫היה שכור‪ ,‬ולכך השיב משום חכמת אדם לא ידענא מה הוא‪ .‬ונ"ל בס"ד דבר זה הוא‬
‫תאיר פניו‪ .‬וההוא מינא הוי שאיל ליה כי פניו מה שאמרו בגמרא על רבי יהודה שהיו פניו‬
‫יפים כמו מגדלי חזירים ומלוי בריבית שאינם מאירים‪ ,‬ואמרה לו אותה מטרוניתא פניך‬
‫דואגים ולכך פניהם יפים ולכך השיב משום דומין לשתויי יין‪ ,‬או למלוים ברבית‪ ,‬או‬
‫שתמיד נכנס לבית הכסא ואלו שני דברים‪ ,‬למגדלים חזירים‪ ,‬ואמר לה כולהו ליתנהו בי‪,‬‬
‫האחד זכות השכל והשני זכות הגוף מצד אלא חכמת אדם תאיר פניו ע"ש‪ ,‬וקודם רבן‬
‫היציאה‪ ,‬והיה לו זכות השכל וזכות הגוף‪ .‬יוחנן בן זכאי היה ניכר הארת פנים הזאת‬
‫בתלמידי חכמים הרבה‪ .‬ונ"ל שהיה להם אודם‬
‫עוד שם (נ‪ :):‬התורה חכמה אלקית נבדלת בפניהם‪ ,‬כאודם של התוקע בשופר בציבור‬
‫אין ראוי למי שנפשו יש לו יחוס אל הגשמי‪ ,‬ביום ראש השנה‪ ,‬ועיין בספר הכוונות שם‬
        ‫ולפיכך אמר שהיופי היא מעלה גשמית בסוד האודם הזה‪.‬‬
                                        ‫שהיופי לגוף ואינו ראוי אל התורה ובארנו‬
‫ד) בספר מדות (ערך למוד‪ ,‬ח"ב אות ט"ו)‪:‬‬   ‫דבר זה במסכת תענית ע"ש‪ .‬ולא יקשה לך‬
‫הא דלעיל שאמר חכמת אדם תאיר פניו‪ ,‬זכי הראות יכולין להכיר את האדם‪ ,‬מי רבו‬
‫שתראה מזה כי היופי ראוי לאדם השכלי‪ ,‬שלמדו תורה‪ .‬ודוקא כשמכירין את תאר פני‬
‫וכאן אמר אדרבא כי אין ראוי היופי לאדם הרב‪ ,‬כי על ידי ההלכות שלמד מרבו‪ ,‬נעשה‬
‫שיש לו החכמה‪ .‬כי אין זה קשיא כי מה פני התלמיד כתאר פני הרב‪ ,‬כי ההלכה הוא‬
‫שאמר חכמת אדם תאיר פניו דבר זה כמו חכמתו המאיר תאר פניו (חכמת אדם תאיר‬
‫שהיה אצל משה שנאמר בו כי קרן אור פניו‪ ,‬פניו)‪ ,‬וכשמקבל ההלכה מקבל חלק מתאר‬
‫ואין היופי ההוא יופי גשמי רק אור נבדל פניו‪ ,‬ולפי רבוי ההלכות כן נתרבה חלקי תאר‬
        ‫שראוי לבעל שכל‪ ,‬כי החכמה היא אור בודאי פניו‪.‬‬
                                        ‫אבל היופי שנאמר כאן הוא היופי הגשמי‬
‫ה) בפרפראות לחכמה (סימן ה‪ ,‬אות‬          ‫ואין זה גמור אור שדבר זה אין ראוי לחכמה‪,‬‬
‫כו)‪ :‬תיקון החמשה חושים שבמוח נעשה‬                ‫ודבר זה מבואר אין להאריך בו‪.‬‬
‫גם עכשיו‪ ,‬כי חוש הריח שנתתקן על ידי‬

                                                 ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   415   416   417   418   419   420   421   422   423   424   425