Page 423 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 423

‫מוהר"ן גכת‬  ‫‪Pg: 423 - 14-Back 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קנג‬

‫ּ ְבתֹוכֹו ּפָנִים ּ ִדקְ ֻדּׁשָה ּכַּנַ"ל‪ַ :‬אְך ִמי ׁ ֶשהּוא ַעּזּות ּ ָפנִים‪ֵ ,‬אין לֹו ּפָנִים ּ ִדקְ ֻדּׁ ָשה‪ ,‬וְ ֵאינֹו יָכֹול‬
‫לְקַּ ֵבל ּ ָפנִים ּכַּנַ"ל‪ ,‬וְ ַעל ּכֵן ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה (נדרים כ)‪ּ" :‬כָל ִמי ׁ ֶשּיֵׁש לֹו ַעּזּות‬

               ‫ּ ְב ָידּו ַע ׁ ֶשֹּלא ָע ְמדּו ַרגְלֵי ֲאבֹו ָתיו ַעל הַר סִינַי"‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫ה' עמכם"‪ ,‬שהדיבור היה מדבר עם כל אחד‪ ,‬ויוצא מכל אחד מישראל‪ ,‬מאחר שנכלל‬

‫בתוכו פנים דקדושה כנ"ל (ד"ה וכן התלמיד)‪ .‬ולכן הדברות הן בלשון יחיד‪" :‬אנכי הוי'ה‬
                                                                        ‫אלוקיך" וכו'‪.‬‬

‫אך מי שהוא עזות פנים אין לו פנים דקדושה‪ ,‬ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל‪ ,‬ועל כן‬
‫אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ)‪" :‬כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי‬
‫אבותיו על הר סיני" (עיין לעיל סי' קמ"ז)‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל (נדרים כ‪ :).‬תניא בעבור תהיה‬
‫יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכן‬
‫אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא‬

                ‫חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני"‪.‬‬

                                     ‫ליקוטים‬

‫ובליקוטי עצות (שמחה‪ ,‬ז)‪ :‬שמחה הוא‬    ‫בישיבה (כמו שאמרו יומא כ"ח ע"ב)‪ .‬וכל אנפין‬
‫נהירין נגד יצחק אבינו ע"ה שמדתו גבורה בחינת אנפין נהירין בחינת אמת ואמונה‪,‬‬
‫פחד יצחק ונפקי מבינה (זוהר ח"ב קע"ה ב') ולהפך‪ ,‬עצבות היא בחינת עבודה זרה‪ ,‬אנפין‬
‫וזהו אנפין נהירין על ידי תורה שבעל פה חשוכין‪ ,‬מיתה‪ .‬ועקר השמחה זוכין כפי תקון‬
‫מבינה שנתקן הכל‪ .‬ואחר כך חדוותא במים הברית‪ ,‬וכפי התקרבותו לצדיקים אמתיים‬
‫צלילין‪ ,‬היינו מימי הדעת‪ .‬וזהו כנגד קו שהם שמחת כל ישראל‪ ,‬ועל ידי זה מקשר‬
‫האמצעי יעקב אבינו ע"ה הבריח התיכון וגו' עצמו לשם יתברך וזוכה לחזות בנעם ה'‪,‬‬
‫שמופיע מקוצו של יוד דרמיזא לכתר עליון ומאיר על עצמו אור פני מלך חיים‪.‬‬
                                     ‫(זוהר ח"ג ס"ה ב')‪ .‬לנסכא על מדבחא שירד‬
‫וביקרא דשבתא (ח"א‪ ,‬קמ"ג)‪ :‬אמרו רז"ל‬  ‫לשיתין לתהום להיות לעולמי עד‪ .‬ובעיין ב"נ‬
‫למיחדי בכל זינין דחדווא דהא ימינא גרום ויברך אלקים את יום השביעי ברכו באור‬
‫כו' כדין חדוותא הוא לאשתעשא כו'‪ ,‬והיינו פניו של אדם וכו' ועל כן מבואר בזוהר‬
‫ימינא גרום חכמה‪ .‬חדוותא הוא לאשתעשא הקדוש ובכתבים שצריך האדם להקביל‬
‫על פי מה שנאמר ואהיה שעשועים יום יום‪ .‬פני רבו בשבת‪ .‬כי מאחר שיש אז לכל אחד‬
‫ונדרש מזה (ויק"ר פ' י"ט) ששני אלפים קדמה אנפין נהירין על ידי זה יכול לקבל פנים היינו‬
‫תורה לבריאת עולם‪ .‬יומו של הקדוש ברוך לקבל בפניו אור פני הרב ממש עד שיתראה‬
‫אלף שנה‪ .‬והיינו ב' מדות חכמה ובינה (ונתבאר בפניו פני הרב שזה בחינת פנים בפנים דבר‬
‫כמה פעמים)‪ .‬ואחר כך ביומא תמינאה חדוותא ה' עמכם שהיה גם כן בשבת כמו שאמרו‬
‫דאורייתא הוא דהא כדין זווגא דגופא הוא רז"ל‪ .‬גם בשבת נמשך בחינת ביטול תאוות‬
‫זווגא דכלא למיהוי כלא חד ודא הוא שלימו ממון וגם בחינת ביטול העזות דסטרא אחרא‬
‫דכלא כו' דלית ליה חולקא לאחרא‪ .‬והיינו בחינת עזות פנים כנ"ל כמה פעמים ועל ידי‬
‫שזה נגד תחיית המתים שאז גם הגופים יהיו זה זוכין לפנים דקדושה בחינת פנים מאירות‬
            ‫בקדושה כמו שהיה רצון הבריאה וכו'‪ .‬הנ"ל‪.‬‬
   418   419   420   421   422   423   424   425   426   427   428