Page 423 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 423
מוהר"ן גכת Pg: 423 - 14-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קנג
ּ ְבתֹוכֹו ּפָנִים ּ ִדקְ ֻדּׁשָה ּכַּנַ"לַ :אְך ִמי ׁ ֶשהּוא ַעּזּות ּ ָפנִיםֵ ,אין לֹו ּפָנִים ּ ִדקְ ֻדּׁ ָשה ,וְ ֵאינֹו יָכֹול
לְקַּ ֵבל ּ ָפנִים ּכַּנַ"ל ,וְ ַעל ּכֵן ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו ,ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה (נדרים כ)ּ" :כָל ִמי ׁ ֶשּיֵׁש לֹו ַעּזּות
ּ ְב ָידּו ַע ׁ ֶשֹּלא ָע ְמדּו ַרגְלֵי ֲאבֹו ָתיו ַעל הַר סִינַי"_ _ _ _ _ _ _ _.
ה' עמכם" ,שהדיבור היה מדבר עם כל אחד ,ויוצא מכל אחד מישראל ,מאחר שנכלל
בתוכו פנים דקדושה כנ"ל (ד"ה וכן התלמיד) .ולכן הדברות הן בלשון יחיד" :אנכי הוי'ה
אלוקיך" וכו'.
אך מי שהוא עזות פנים אין לו פנים דקדושה ,ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל ,ועל כן
אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ)" :כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי
אבותיו על הר סיני" (עיין לעיל סי' קמ"ז) .וכמו שאמרו חז"ל (נדרים כ :).תניא בעבור תהיה
יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכן
אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא
חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני".
ליקוטים
ובליקוטי עצות (שמחה ,ז) :שמחה הוא בישיבה (כמו שאמרו יומא כ"ח ע"ב) .וכל אנפין
נהירין נגד יצחק אבינו ע"ה שמדתו גבורה בחינת אנפין נהירין בחינת אמת ואמונה,
פחד יצחק ונפקי מבינה (זוהר ח"ב קע"ה ב') ולהפך ,עצבות היא בחינת עבודה זרה ,אנפין
וזהו אנפין נהירין על ידי תורה שבעל פה חשוכין ,מיתה .ועקר השמחה זוכין כפי תקון
מבינה שנתקן הכל .ואחר כך חדוותא במים הברית ,וכפי התקרבותו לצדיקים אמתיים
צלילין ,היינו מימי הדעת .וזהו כנגד קו שהם שמחת כל ישראל ,ועל ידי זה מקשר
האמצעי יעקב אבינו ע"ה הבריח התיכון וגו' עצמו לשם יתברך וזוכה לחזות בנעם ה',
שמופיע מקוצו של יוד דרמיזא לכתר עליון ומאיר על עצמו אור פני מלך חיים.
(זוהר ח"ג ס"ה ב') .לנסכא על מדבחא שירד
וביקרא דשבתא (ח"א ,קמ"ג) :אמרו רז"ל לשיתין לתהום להיות לעולמי עד .ובעיין ב"נ
למיחדי בכל זינין דחדווא דהא ימינא גרום ויברך אלקים את יום השביעי ברכו באור
כו' כדין חדוותא הוא לאשתעשא כו' ,והיינו פניו של אדם וכו' ועל כן מבואר בזוהר
ימינא גרום חכמה .חדוותא הוא לאשתעשא הקדוש ובכתבים שצריך האדם להקביל
על פי מה שנאמר ואהיה שעשועים יום יום .פני רבו בשבת .כי מאחר שיש אז לכל אחד
ונדרש מזה (ויק"ר פ' י"ט) ששני אלפים קדמה אנפין נהירין על ידי זה יכול לקבל פנים היינו
תורה לבריאת עולם .יומו של הקדוש ברוך לקבל בפניו אור פני הרב ממש עד שיתראה
אלף שנה .והיינו ב' מדות חכמה ובינה (ונתבאר בפניו פני הרב שזה בחינת פנים בפנים דבר
כמה פעמים) .ואחר כך ביומא תמינאה חדוותא ה' עמכם שהיה גם כן בשבת כמו שאמרו
דאורייתא הוא דהא כדין זווגא דגופא הוא רז"ל .גם בשבת נמשך בחינת ביטול תאוות
זווגא דכלא למיהוי כלא חד ודא הוא שלימו ממון וגם בחינת ביטול העזות דסטרא אחרא
דכלא כו' דלית ליה חולקא לאחרא .והיינו בחינת עזות פנים כנ"ל כמה פעמים ועל ידי
שזה נגד תחיית המתים שאז גם הגופים יהיו זה זוכין לפנים דקדושה בחינת פנים מאירות
בקדושה כמו שהיה רצון הבריאה וכו' .הנ"ל.