Page 425 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 425

‫‪Pg: 425 - 14-Front 21-10-25‬‬

        ‫תורה קנד‬

‫ּ ַדע‪ּ ,‬כִי ֵיׁש ִיְראֹות נְפּולֹות וְכָל הַּיִּסּוִרין וְ ַהּ ִדינִים ׁשֶּיֵׁש לָ ָא ָדם‪ּ ,‬כֻּלָם ֵהם ֵמהַּיְִראֹות‬
‫הַּנְפּולֹות ׁשֶּנָ ְפלּו לְתֹוְך ז ֶה ַהּ ָד ָבר ׁ ֶשהּוא ִמ ְתּ ַפ ֵחד ְו ֵיׁש לֹו ִיּסּוִרין ִמּ ֶמּנּו‪ְ .‬והֵם ּ ְבחִינַת (שבת‬

‫ע"ז‪ :):‬חָ ֵמׁש ֵאימֹות ֵאי ַמת חַּלָׁש ַעל ַהּגִּבֹור‪ׁ ,‬שֶ ַאף ׁ ֶשהּוא נֶגֶד ַהּ ֶט ַבע‪ׁ ,‬שֶ ַהּגִּבֹור ִי ְפ ַחד ֵמהַ ַחּלָׁש‪_ _ _ _ _ _ _ _,‬‬

‫דע‪ ,‬כי יש יראות נפולות‪ ,‬א] כלומר שאינן מצד הקדושה‪ ,‬וזה מצד ביטול העולמות‪,‬‬
‫המכונה שבירת הכלים‪ ,‬ומשם נפלו ניצוצות של קדושה בתוך הקליפות‪ ,‬ולכן יש בהם כל‬
‫המידות שאינם משמשות לקדושה ומקורם בקליפה‪ ,‬והם באים מהנפילה של הקדושה‪,‬‬
‫ולכן כל המידות שיש בקדושה יש לקליפות כגון יראה‪ ,‬אבל זה יראות נפולות‪ ,‬וכל‬
‫היסורין והדינים שיש לאדם כולם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא‬
‫מתפחד‪ ,‬ולכן הם מטילים אימה‪ ,‬ויש לו יסורין ממנו‪ ,‬א) כי זה מצד הטומאה‪ ,‬וכיון שהוא‬
‫נכשל בחטא הוא מתייסר‪ ,‬שעל זה נאמר "פחדו בציון חטאים"‪ .‬והם בחינת (שבת ע"ז‪:):‬‬
‫"חמש אימות‪ :‬אימת חלש על הגבור [אימת מפגיע על ארי‪ ,‬אימת יתוש על הפיל‪ ,‬אימת‬

‫באורים‬                               ‫ליקוטים‬

‫א] יראות נפולות‪ .‬מבואר בספרי הקודש‬  ‫א) בעצות ישרות (ערך בטחון)‪ :‬אבטח ולא‬
‫אפחד‪ ,‬בחינת‪ :‬באלקים בטחתי לא אירא כי יש שאלה‪ :‬הרי יראה זה ממקום גבוה של‬
‫מה יעשה בשר לי‪ ,‬הינו שיש לו בטחון שלם הקדושה‪ ,‬ואיך מצאה את מקומה ביראה של‬
‫בהשם יתברך ואין לו שום יראה נפולה ושום הבל? והתשובה‪ :‬כי בזמן מלכין קדמאין‬
‫פחד כלל‪ ,‬ואינו דואג כלל מה יאכל למחר‪ ,‬נשברו הכלים ונפלו למקום הקליפות ומשם‬
‫שזה בחינת יראות נפולות‪ ,‬שזהו עיקר קבלו צורה גשמית ופחד שווא‪ .‬ולרוב‪ ,‬היראה‬
‫העניות כשיש לו יראות נפולות‪ ,‬הוא בודאי הזאת מונעת מעבודת ה' ויראתו‪.‬‬
                                    ‫עני ממש‪ ,‬אפלו אם יש לו כל הון דעלמא‪,‬‬
‫כי אפלו אם הוא עשיר גדול‪ ,‬הוא מלא דאגות וצער ויסורים ופחדים תמיד‪ ,‬וכל ימיו כעס‬
‫ומכאובות‪ ,‬ואין לו שום נחת ומנוחה ושום חיות כלל‪ ,‬והוא חי חיי צער יותר מכל העניים‬
‫שבעולם‪ ,‬מחמת שבכל יום נתחדשין לו דאגות ופחדים חדשים מאדונים ושרים וכו' ומכמה‬
‫וכמה מיני הפסדות‪ ,‬השכיחים ושאינם שכיחים‪ ,‬וגם מצטער בכל עת על רבוי ההוצאה‬
‫שבביתו‪ ,‬כי נדמה לו כי ההוצאה יתרה על הרוח‪ ,‬וכיוצא בזה רבו מספר רבוי הדאגות שיש‬
‫לכל אחד ואחד בפרטיות בלי שעור בכל יום ובכל עת ובכל שעה‪ ,‬ואין רגע בלא פגע‪ ,‬וכמו‬
‫שאמרו רבותינו זכרונם לברכה‪ :‬מרבה נכסים מרבה דאגה‪ ,‬וכל זה מחמת יראות הנפולות‪,‬‬
‫מחמת שאין לו בטחון שלם בהשם יתברך כי אם היה לו בטחון בהשם יתברך בשלמות‪ ,‬בודאי‬
‫לא היה מתפחד כלל‪ ,‬כי בודאי הכל ביד השם יתברך‪ ,‬והעשר והכבוד מלפניו יתברך‪ ,‬ואם‬
‫ירצה השם יתברך שיהיה עני‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬בודאי לא יוכל לשמר את עצמו מזה בשום אפן‪,‬‬
‫וכן להפך‪ ,‬רק הוא מחויב לעסק באיזה עסק ומשא ומתן וה' הטוב בעיניו יעשה‪ ,‬ומאן דיהב‬
‫חיי יהב מזוני‪ .‬נמצא כשיש לו בטחון בהשם יתברך ואינו דואג כלל מה יאכל למחר‪ ,‬זהו עיקר‬
‫העשירות בבחינת איזהו עשיר השמח בחלקו‪ ,‬כי אין לו שום דאגה ופחד כלל‪ ,‬כי הוא בטוח‬
‫בהשם יתברך‪ ,‬כי בודאי לא יעזבנו לעולם‪( .‬הלכות הרשאה‪ ,‬הלכה ג'‪ ,‬אות כ)‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430