Page 432 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 432

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 432 - 14-Front 21-10-25‬‬         ‫בלת ליקוטי‬

             ‫תורה קנד‬

‫ּ ַבּלֵב‪ּ ,‬כִי ּגַם ַעּכּו"ם ֵיׁש לֹו ּ ַד ַעת‪ַ ,‬אְך הּוא ּ ְבֹלא לֵב‪ַ .‬אְך ִעּקַר ַהּ ַד ַעת ּכְׁשֶהּוא ּ ַבּלֵב‪ּ ,‬כְמֹו‬
‫ׁשֶּכָתּוב (דברים ד)‪" :‬וְיָ ַד ְעּ ָת ַהּיֹום ַו ֲהׁ ֵשבֹו ָת ֶאל לְ ָב ֶבָך"‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב (שם כ"ט)‪ְ " :‬וֹלא נָ ַתן לָכֶם‬
‫לֵב לָ ַד ַעת" ּ ַד ְי ָקא‪ּ .‬וכְׁשֶּ ְמחַּ ֵבר ַהּ ַד ַעת ׁ ֶשּ ַבּלֵב ִעם הַּיְִר ָאה ׁשֶּׁ ָשְרׁשָּה ּו ְמקֹו ָמּה ּ ַבּלֵב‪ֲ ,‬אז ַי נֶ ֱא ַמר‬

             ‫(משלי ב)‪ָ " :‬אז ּ ָת ִבין ִיְר ַאת ה' וְ ַד ַעת ֱאֹל ִקים ּ ִת ְמצָא"‪.‬‏_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫העבודה‪ ,‬כמו שכתוב "ראשית חכמה יראת ה'"‪ ,‬וכן "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים‬
‫תחפשנה‪ ,‬אז תבין יראת ה'" (משלי ה‪ ,‬ב)‪ ,‬ובדרך שנתבאר במסילת ישרים בתחילתו‪ ,‬כי‬
‫בלא דעת (כי אם ברגש) נאמר (איוב ד)‪" :‬הלא יראתך כסלתך"‪ .‬ו) שזו יראה שלילית‪ ,‬ואלו‬
‫דברי רעיו של איוב‪ ,‬וחז"ל (בבא מציעא נח‪ :):‬שללו דבריהם‪ ,‬שהמבקר את החולה "אל יאמר‬
‫לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב הלא יראתך כסלתך"‪ ,‬אלא שאכן הדברים נכונים אבל‬
‫אין מקומם בחיזוק של חלושי כח‪ ,‬למרות שהם דברי אמת‪ .‬והדעת צריך להיות בלב‪,‬‬
‫כי גם עכו"ם יש לו דעת‪ ,‬ז) כמ"ש (איכה רבה פ"ב)‪" :‬יש חכמה בגויים תאמין"‪ ,‬אך הוא‬

                                   ‫ליקוטים‬

‫ו) ביסוד העבודה (ח"ב‪ ,‬ד)‪ :‬כל אלו‬         ‫ובתולדות אהרן (וישב)‪ :‬אעפ"י שיש עבדות‬
‫בבחינת התלהבות שהוא להב אותיות הבל העניינים שהבאנו הם מצות הלב אשר‬
‫צריכים להיות זרוע ונטוע ויגיעו בתוך‬
‫פנימיות ושרשי הדעת וההסכם והתשוקה‬        ‫(עי' תיקו"ז קד ע"א)‪ ,‬מ"מ אני עובד במידת יראה‬
‫שבעומק "מורשי הלב" בכדי שלא יסירם ולא‬    ‫בלב נשבר תמיד מחמת "כי הרגו קין" דהוא‬
‫ישכחם כמו שאין אדם שוכח בעצמו וחיותו‬     ‫קינא דמסאבותא (פרדס רימונים ש' יג פ"ג) שהיא‬
‫ונפשו‪ .‬ואם כן הרי זה עדות וראיה גמורה‬    ‫סטרא אחרא שמתגבר על התלהבות מחמת זה‬
‫למבין על גודל החיוב המוטל על שכל האדם‬    ‫אני עובד במדת יראה שהיא תמיד בלב נשבר‬
‫שיקח לו עת מועד וזמן בכל יום אשר יתן אל‬  ‫שאז אין יצה"ר מתגבר עליו כיון שמזכיר לו יום‬
‫לבו על אלו הדברים שבלב‪ .‬אשר אינם נקנים‬   ‫המיתה‪ .‬וזהו לי אלקים‪ ,‬מדת יראה מחמת זרע‬
‫כי אם על ידי הגיון ולטישת המחשבות‬        ‫אחר זה יצה"ר‪ ,‬לכך אני אוחז במידת יראה לעבוד‬
‫נאמנות‪ .‬ומתוך תבונת התורה ובינת עצמו‬     ‫בבחינה זו תחת בחינת הבל שהיא התלהבות‪,‬‬
‫וחשבון נפשו ימשיך את לבו על ידי ידיעות‬   ‫משום כי הרגו קין‪ ,‬קינא דמסאבותא‪ ,‬לכך אני‬
‫האמיתיות אשר יחקוק בלבו ולא על ידי‬
                                           ‫אוחז בבחינת יראה להזכיר סופי לפני תמיד‪.‬‬

‫מחשבות דמיונות המריצים בלא הרגשת הלב‬
‫כי זהו בלא קנין הלב כלל‪ .‬והם מאותם אשר‬
           ‫עליהם כתיב הלא יראתך כסלתך‪.‬‬   ‫עוד שם (בשלח)‪ :‬וזה הוא הנה אנכי בא אליך‬
                                         ‫בעב הענן‪ ,‬שעב הוא אהבה והוא חסד גדול ‪,‬‬
                                         ‫לנחותם הדרך‪ ,‬איזה דרך ילכו בעבודת הבורא‪.‬‬
‫ז) בחידושי מהרצ"א (חנוכה)‪ :‬ברמב"ם‬        ‫ולילה בעמוד אש‪ ,‬היינו כשבא ח"ו חשכת על‬

‫המוח שהם דינים‪ ,‬אזי הבורא שולח יראה בלב (פ"ד מה' מגילה וחנוכה‪ ,‬הלכה ט')‪ :‬נר חנוכה‬
‫אדם שהיא אש גדולה ושורף את הרע שהוא שהדליקו חרש שוטה וקטן או עכו"ם‪ .‬בגמ'‬
‫החשכות‪ ,‬ובא אדם לבהירות חדשה ‪ -‬ואז ליתא או עכו"ם‪ ,‬אבל וודאי דכל שכן הוא‪,‬‬
‫הולך תמיד בעבודת הבורא‪ ,‬וזה הוא להאיר ורבינו הוצרך להשמיענו דהוה אמינא הני‬
‫להם‪ ,‬כשבאה להם הבהירות‪ ,‬ללכת יומם ולילה‪ ,‬אין הדלקתן הדלקה משום דאין להם דעת‪,‬‬
‫יכולים לעבוד את הבורא בכל הבחינות אמן‪ .‬אבל עכו"ם יש לו דעת‪ ,‬אבל בגמ' אמרינן‬
   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437