Page 433 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 433
Pg: 433 - 14-Front 21-10-25
מוהר"ן גלת תורה קנד ________ ליקוטי
בלא לב ,בלי התעוררות ובלי התבוננות ,כי הלב הוא משכן הרצונות ,וצריך שליטה על
הרצון ,ועכו"ם אינו שולט על רצונו ,אך עיקר הדעת כשהוא בלב ,כמו שכתוב (דברים
ד)" :וידעת היום והשבות אל לבבך" ,כמו שכתוב (שם כ"ט)" :ולא נתן לכם לב לדעת"
דיקא ,כלומר שעיקר החיסרון הוא שהדעת היא בלי לב .וענין ההשבה אל הלב הוא במו
שנתבאר בכתבי מהר"י אשלג זיע"א (בסולם פ' וארא מאמר 'וידעת היום והשבות אל לבבך') ובספר
מכתב מאליהו (עמ' .)254-7וכשמחבר הדעת שבלב עם היראה ששורשה ומקומה בלב
(עיין לעיל סי' ט"ו) ,אזי נאמר (משלי ב)" :אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא" .ח)
ליקוטים
שזעים וחלים מפחדו יתברך מה שאי אפשר והשתא דאמרת הדלקה עושה מצוה הדליקה
לבשר ודם להגיע ליראה זו .ויש יראה עלאה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום משמע
ותתאה .וכן תשובה שהיא מבינה כידוע. דלא תליא בדעת רק בבר חיובא למצוה ,וכן
וכמו שנאמר לבבו יבין ושב ,יש תשובה בסיפא דקאמר אשה ודאי מדלקת משמע
עלאה ותתאה דגם מיראה בא תשובה כמו
אבל עכו"ם לא.
שאמרו (ברכות יז ).תכלית חכמה תשובה ח) בפרי צדיק (וירא ,א') :והיראה הוא גם
ומעשים טובים שנאמר ראשית (והתכלית כן בלב וכמו שאמרו (ביומא עב ע"ב) על פסוק
נקרא ראשית ,דרצה לומר העיקר .וסוף למה וגו' ,ולב אין כשאין בו יראת שמים דזה
מעשה במחשבה תחלה) חכמה יראת ה' וגו', כמי שאין לו לב כלל .ועל ידי יראת שמים
מסתלק הכסילות דלב כסיל שלשמאלו.
עושיהם .ועושיהם ,היינו מעשים טובים. ובינה לבא הוא כשנתוסף חכמה ובינה בהלב
חכם לימינו דהחכמה בלב כמו שנאמר בלב
עוד שם (חנוכה ,יג) :כתיב ונתתי רוחי בכם כל חכם לב נתתי חכמה וכמו שאמרו (במדרש
רוחי דייקא ,והיינו כמו שחשב בפסוק ונחה משלי) ואז יתוסף על ידי היראה כשיש הכרה
וגו' ,רוח ה' וגו' ,רוח דעת ויראת ה' ,והיינו יתירה .וכמו שנאמר להקשיב לחכמה וגו',
כשיזכה לבחינת הדעת .וכעין מה שנאמר כי אם לבינה תקרא וגו' ,אם תבקשנה ככסף
"אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא", וגו' ,אז תבין יראת ה' ודעת וגו' ,היינו על
והוא כשנכנס היראה למעמקי הלב ,שעל ידי שימצא דעת אלהים ביותר (כי דעת
זה מורה בינה ליבא ,שנכנס היראה לבחינת הוא חיבור חכמה ובינה כידוע ,והיינו חיבור
נקודה שבלב ,אז זוכה לבחינת הדעת ,שהוא מוחא ולבא דבחכמה שבמוח יוכל להשיג
פנימיות הכתר כידוע ,ורוח הקודש כלומר הרבה וכשהוא מרגיש באובנתא דלבא כפי
רוח מההוא קודש דלעילא (כמו שאמרו זח"ג הבנתו בחכמה זהו דעת שהוא פנימיות
סא א) ,והיינו חכמה עלאה ,כמו שמקבל מאור הכתר שבחיצונות כידוע .ועל פי פירוש רש"י
הגנוז מקוצא דיוד דלעילא דרמיז לכ"ע כידוע. פרשת תשא דעת הוא רוח הקודש ,היינו
וזהו שנאמר "ונתתי רוחי בכם וחייתם" ,דעל מה שלמעלה מחכמה והשגת השכל) על ידי
ידי כן זוכה לחיי עולם ,שכן תחיית המתים זה יגיע לבינה ביראת ה' .וכמו המלאכים
על ידי נהירו דאור הגנוז.
