Page 47 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 47

‫מוהר"ן מז‬  ‫‪Pg: 47 - 2-Back 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קה‬

‫וְ ֻה ְצַרְך ָא ָדם ֶאחָד לִיׁשּו ָעה ּגְדֹולָה‪ָ ,‬העֹולָה לְ ַסְך ַרב‪ .‬וְהּוא ֵאינֹו ָיכֹול לְ ִה ְת ָקֵרב לְבַּ ֵקׁש‬
‫ְמבֻּ ָקׁשֹו‪ּ ,‬כִי ִאם לְהֶ ָעׁ ִשיר ַהּקָ ָטן ּ ְב ַמ ֲעלָה‪ּ ,‬כִי לְהֶ ָעׁשִיר ַהּגָדֹול ִאי ֶאפְׁ ָשר לֹו לָבֹוא ֵאלָיו‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ז ֶה הֶ ָעׁ ִשיר ַהּ ָק ָטן‪ַ ,‬אף ַעל ּ ִפי ׁ ֶשהּוא רֹו ֶצה לַ ֲעזֹר לֹו ּבְכָל יְכָלְּתֹו‪ַ ,‬אף ַעל ּפִי כֵן ֹלא יּוכַל לְקַּ ֵבל‬
‫ְמבֻּ ָקׁשֹו ִמּ ֶמּנּו‪ּ ,‬כִי ֵאין ּ ִביכָלְּתֹו לְ ַמֹּלאת ִמׁ ְש ֲאלֹו ָתיו ׁשֶל ז ֶה הָ ִאיׁש‪ּ ,‬כִי ִמׁשְ ֲאלֹו ָתיו ּגְדֹולִים‬
‫ִמיכָלְּתֹו‪ַ .‬על ּכֵן ֵע ָצה ַהּיְעּו ָצה לְז ֶה הָ ִאיׁש הַּצִָריְך ְיׁשּו ָעה‪ׁ ,‬שֶּ ַי ֲע ֹשֶה ּכְָך‪ׁ .‬שֶּ ֵילְֵך לְז ֶה ֶה ָעׁ ִשיר‬
‫הַּקָ ָטן ׁ ֶשּ ְב ַקל ָיכֹול לְהִ ְתקֵָרב ֵאלָיו‪ּ ,‬ולְעֹוֵרר ַר ֲח ִמים ֵאלָיו‪ֶ ׁ .‬שּיָבֹוא ֵאלָיו‪ְ ,‬ויֹא ַמר לֹו‪ ,‬הִּנֵה‬
‫ֲאנִי נִצְָרְך לִיׁשּו ָעה ּגְדֹולָה‪ ,‬וַ ֲאנִי יֹו ֵד ַע ׁ ֶש ַאּ ָתה ָח ֵפץ לְַרחֵם ָעלַי‪ֲ ,‬א ָבל ֵאין ּבִיכָלְּ ְתָך לְ ַמלְאֹות‬
‫ִמׁ ְש ֲאלֹו ַתי‪ַ ,‬על ּכֵן ְמ ֻבּקָׁשִי ִמּ ְמָך‪ּ ,‬כִי הֲֹלא ַאּ ָתה רֹו ֶצה לְַרחֵם ָעלַי‪ִ ,‬י ְה ֶיה ֹזאת הַָרחֲ ָמנּות ׁשֶּלְָך‬
‫ָעלַי‪ֶ ׁ ,‬ש ַאּ ָתה ּ ֵתלְֵך לְהֶ ָעׁשִיר הַּגָדֹול ְמאֹד לְ ַבּ ֵקׁש ַרחֲ ִמים ִמּ ֶמּנּו ׁ ֶשּ ְי ַמּלֵא ִמׁ ְש ֲאלֹו ַתי‪ּ ,‬כִי לְ ֹעצֶם‬
‫ֲעׁשִירּותֹו ַהּגָדֹול‪ ,‬הּוא ָיכֹול לְ ַמֹּלאת ִמׁ ְש ֲאלֹו ַתי‪ְ ּ ,‬בכִ ְפלֵי ּכִ ְפלַיִם‪ַ .‬רק ׁ ֶש ָאנֹכִי ֵאינִי ָיכֹול לִכְנֹס‬
‫וְלָבֹוא לְ ִאיׁש ּגָדֹול ּכָז ֶה‪ֲ ,‬אבָל ַאּ ָתה ָיכֹול לָבֹוא ֵאלָיו‪ְ ּ .‬תַר ֵחם ָעלַי ּבָז ֶה‪ ,‬לְבַּקֵׁש ִמּ ֶמּנּו ֲעבּוִרי‬

                  ‫ׁ ֶשּ ְי ַמּלֵא ִמׁ ְש ֲאלֹו ַתי‪ּ ,‬ובָז ֶה ּתֹוׁ ִשי ֵענִי ּבְ ַוּ ַדאי ּכָל צְָרכֵי יְׁשּו ָע ִתי ּ ִבׁ ְשלֵמּות‪.‬‬
‫ּכְמֹו כֵן הּוא ַמּ ָמׁש ּכִ ְביָכֹול‪ׁ ,‬שֶ ָאנּו ְמ ַבּ ְקׁ ִשים ֵא ֶצל ָהַר ֲח ִמים ּפְׁשּו ִטים‪ׁ ,‬שֶּ ְיעֹוְררּו ַרחֲ ִמים‬
‫ֵאצֶל הַָר ֲח ִמים הַּגְדֹולִים‪ּ ,‬ו ִמּׁ ָשם יְ ַקּבְלּו ַרחֲ ִמים לְהֹוׁ ִשי ֵענּו ּכָל ְצָרכֵינּו ּבִׁשְלֵמּות‪ .‬וְז ֶהּו‬

‫ּ ְבחִינֹות ּ ְת ִפּלַת ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא‪ֶ ׁ ,‬ש ָא ְמרּו חֲכָ ֵמינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה‪ִ ' ,‬מּנַיִן ׁשֶ ַהּ ָקדֹוׁש ּ ָברּוְך_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫והשני הוא עשיר גדול מאד ומופלג בעשירות עצום והון רב מאד מאד אשר אי אפשר‬
‫להעריך עשירותו‪ ,‬והצרך אדם אחד לישועה גדולה‪ ,‬העולה לסך רב‪ ,‬והוא אינו יכול‬
‫להתקרב לבקש מבוקשו‪ ,‬כי אם להעשיר הקטן במעלה‪ ,‬כי להעשיר הגדול אי אפשר לו‬
‫לבוא אליו‪ ,‬אבל זה העשיר הקטן‪ ,‬אף על פי שהוא רוצה לעזור לו בכל יכולתו‪ ,‬אף על‬
‫פי כן לא יוכל לקבל מבוקשו ממנו‪ ,‬כי אין ביכלתו למלאת משאלותיו של זה האיש‪ ,‬כי‬
‫משאלותיו גדולים מיכולתו‪ .‬על כן עצה היעוצה לזה האיש הצריך ישועה‪ ,‬שיעשה כך‪:‬‬
‫שילך לזה העשיר הקטן שבקל יכול להתקרב אליו‪ ,‬ולעורר רחמים אליו‪ ,‬שיבוא אליו‪,‬‬
‫ויאמר לו‪ :‬הנה אני נצרך לישועה גדולה‪ ,‬ואני יודע שאתה חפץ לרחם עלי‪ ,‬אבל אין‬
‫ביכלתך למלאות משאלותי‪ ,‬על כן מבוקשי ממך‪ ,‬כי הלא אתה רוצה לרחם עלי‪ ,‬יהיה‬
‫זאת הרחמנות שלך עלי‪ ,‬שאתה תלך להעשיר הגדול מאד לבקש רחמים ממנו שימלא‬
‫משאלותי‪ ,‬כי לעוצם עשירותו הגדול‪ ,‬הוא יכול למלאת משאלותי בכפלי כפלים‪ ,‬רק‬
‫שאנכי איני יכול לכנוס ולבוא לאיש גדול כזה‪ ,‬אבל אתה יכול לבוא אליו‪ .‬תרחם עלי‬
‫בזה‪ ,‬לבקש ממנו עבורי שימלא משאלותי‪ ,‬ובזה תושיעני בוודאי כל צרכי ישועתי‬

                                                                            ‫בשלימות‪.‬‬
‫כמו כן הוא ממש כביכול‪ ,‬שאנו מבקשים אצל הרחמים פשוטים‪ ,‬שיעוררו רחמים‬
‫אצל הרחמים הגדולים‪ ,‬ומשם יקבלו רחמים להושיענו כל צרכינו בשלימות‪ .‬וזהו‬
‫בחינות תפילת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאמרו חכמינו זכרונם לברכה‪" :‬מנין שהקדוש‬
‫ברוך הוא מתפלל?"‪ ,‬היינו שכביכול בחינות הרחמים פשוטים מבקשים ומתפללים‬
‫ומעוררים הרחמים הגדולים‪ ,‬כי אנו אין בנו כח כי אם לעורר הרחמים פשוטים‪ ,‬שהם‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52