Page 50 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 50

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 50 - 2-Back 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬  ‫נ‬

              ‫תורה קה‬

‫ְו ָצִריְך לַ ֲעשֹ�ֹות ּ ְתׁשּו ָבה‪ ,‬וְ ִעּקַר ַהּ ְתׁשּובָה הּוא ַעל יְ ֵדי הַּתֹוָרה‪ׁ ,‬שֶהִיא ֲענִּיָה ּ ִב ְמקֹו ָמּה‬
‫ַו ֲעׁשִיָרה ּ ְב ָמקֹום ַא ֵחר‪ּ ,‬ו ְמקֵָרב ּו ְמ ַקּׁ ֵשר ַעל יְ ֵדי ז ֶה ּכָל ָהאֹו ִתּיֹות ְוהַּצֵרּופִים ׁשֶּנִ ְתַר ֲחקּו‬
‫ִמּ ְמקֹו ָמם‪ּ ,‬ו ֵמׁשִיב ּכֻּלָם לִ ְמקֹו ָמם‪ְ .‬ו ָאז ַהּ ַד ַעת ְמ ֻיּׁשָב‪ְ ,‬וזֹוכֶה לְעֹוֵרר ַרחֲ ִמים‪ּ .‬כִי ִעּ ַקר הַָר ֲח ִמים‬
‫ּ ָתלּוי ּ ַבּ ַד ַעת‪ּ ,‬כִי 'ּכָל ִמי ׁשֶ ֵאין ּבֹו ּ ֵד ָעה ָאסּור לְַרחֵם ָעלָיו וכו'‪( .‬וְכַ ְמ ֹב ָאר ִמּז ֶה ּכַּ ָמה ּפְ ָע ִמים‬
‫ּבִ ְמקֹומֹות ֲאחִֵרים ּבְ ִד ְבֵרי ַרּבֵנּו‪ ,‬ז ִכְרֹונֹו לִ ְבָרכָה‪ַ ,‬עּיֵן ׁשָם)‪ .‬נִ ְמ ָצא ַעל יְ ֵדי ּתֹוָרה זֹוכִין‬
‫לִ ְתׁשּו ָבה וְנִׁ ְשלָם ַהּ ַד ַעת‪ְ ,‬ו ָאז זֹוכִין לְעֹוֵרר ַר ֲח ִמים ֶאצְלֹו יִ ְתּ ָבַרְך‪ְ .‬ו ִעּקַר ָהַרחֲ ָמנּות הּוא‪,‬‬
‫ׁשֶ ָאנּו ְמעֹוְרִרים ַר ֲח ִמים ֶא ְצלֹו ִי ְתּ ָבַרְך‪ֶ ׁ ,‬שּבְ ֵאּלּו ָהַרחֲ ִמים‪ ,‬יְעֹוֵרר ּ ְב ַעצְמֹו ֶאת הַָרחֲ ִמים‬
‫ַהּגְדֹולִים ׁ ֶש ֵאין ָאנּו ְיכֹולִים לְ ַהּגִי ַע ֲאלֵיהֶם‪ַ ,‬רק הּוא ּבְ ַעצְמֹו ִי ְתּ ָבַרְך ָצִריְך לְ ִה ְתּ ַפּלֵל ַעל‬
‫ז ֶה ּכַּנַ"ל‪ְ ּ .‬ד ַהיְנּו ׁשֶּ ְבַר ֲח ָמיו ַהּפְׁשּו ִטים ׁ ֶש ָאנּו ְמעֹוְרִרים‪ַ ,‬על יְ ֵדי ֵאּלּו הַָר ֲח ִמים יְַרחֵם ָעלֵינּו‪,‬‬
‫וִיעֹוֵרר ּבָ ֶהם ָהַר ֲח ִמים ַהּגְדֹולִים ׁ ֶשּלֹו‪ֶ ׁ ,‬ש ֵהם ַר ֲח ִמים ּגְדֹולִים ּ ְד ַעּ ִתיקָא ְס ִתי ָמ ָאה‪ּ ,‬ו ִמּׁשָם יִ ְה ֶיה‬

                                                               ‫לָנּו ְיׁשּו ָעה ּ ְב ַוּ ַדאי‪.‬‬
‫ְוזֶהּו‪ :‬עָּזִי‪ֵ ,‬אין ֹעז ֶאּלָא ּתֹוָרה‪ׁ ,‬שֶ ַעל ְי ֵדי ז ֶה זֹוכִין לִ ְתׁשּו ָבה ּולְ ַד ַעת‪ׁ ,‬שֶ ַעל יְ ֵדי ז ֶה ְמעֹוְרִרים‬
‫ַר ֲח ִמים ֶאצְלֹו יִ ְתּ ָבַרְך‪ַ ,‬עד ׁשֶהּוא ּבְ ַעצְמֹו ּכִבְיָכֹול ִמ ְתּ ַפּלֵל ָעלֵינּו ּכַּנַ"ל‪ְ .‬וז ֶהּו ְוזִ ְמָרת י"ק‪,‬‬
‫ז ִ ְמָרת י"ק ּ ַדיְקָא‪ַ ,‬ה ְינּו ּ ְתפִּלַת ה'‪ָ .‬אז‪ַ ,‬ויְ ִהי לִי לִיׁשּו ָעה וַּ ַדאי‪ּ .‬כִי ַעל יְ ֵדי ז ִ ְמָרת י"ק‪ֶ ׁ ,‬שהּוא‬

        ‫ּ ְתפִּלַת ה'‪ֶ ׁ ,‬שּ ִמ ְתּ ַפּלֵל ּבְַרחֲ ָמיו ַהּפְׁשּו ִטים לְעֹוֵרר ַרחֲ ָמיו הַּגְדֹולִים‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫וצריך לעשות תשובה‪ ,‬ועיקר התשובה הוא על ידי התורה‪ ,‬שהיא עניה במקומה‬
‫ועשירה במקום אחר‪ ,‬ומקרב ומקשר על ידי זה כל האותיות והצרופים שנתרחקו‬
‫ממקומם‪ ,‬ומשיב כולם למקומם‪ ,‬ואז הדעת מיושב וזוכה לעורר רחמים‪ ,‬כי עיקר הרחמים‬
‫תלוי בדעת‪ ,‬כי "כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו" וכו'‪( .‬וכמבואר מזה כמה פעמים‬
‫במקומות אחרים בדברי רבנו זכרונו לברכה‪ ,‬עיין שם (ח"א כא‪ :‬י"א‪ ,‬נו‪ :‬ו'‪ ,‬קז‪ :‬ו'‪ .‬ח"ב ז‪ :‬א'‪-‬ד'))‪.‬‬
‫נמצא על ידי תורה זוכין לתשובה ונשלם הדעת‪ ,‬ואז זוכין לעורר רחמים אצלו‬
‫יתברך‪ .‬ועיקר הרחמנות הוא‪ ,‬שאנו מעוררים רחמים אצלו יתברך‪ ,‬שבאלו הרחמים‪,‬‬
‫יעורר בעצמו את הרחמים הגדולים שאין אנו יכולים להגיע אליהם‪ ,‬רק הוא בעצמו‬
‫יתברך צריך להתפלל על זה כנ"ל‪ .‬דהיינו שברחמיו הפשוטים שאנו מעוררים‪ ,‬על ידי‬
‫אלו הרחמים ירחם עלינו‪ ,‬ויעורר בהם הרחמים הגדולים שלו‪ ,‬שהם רחמים גדולים‬

                                    ‫דעתיקא סתימאה‪ ,‬ומשם יהיה לנו ישועה בוודאי‪.‬‬

‫וזהו "עזי"‪ ,‬אין עוז אלא תורה‪ ,‬שעל ידי זה זוכין לתשובה ולדעת‪ ,‬שעל ידי זה‬

‫מעוררים רחמים אצלו יתברך‪ ,‬עד שהוא בעצמו כביכול מתפלל עלינו כנ"ל‪ .‬וזהו‬

‫"וזמרת י"ה"‪ ,‬זמרת י"ה דיקא‪ ,‬היינו תפילת ה'‪ .‬אז‪" ,‬ויהי לי לישועה" וודאי‪ .‬כי על‬

‫ידי זמרת י"ה‪ ,‬שהוא תפילת ה'‪ ,‬שמתפלל ברחמיו הפשוטים לעורר רחמיו הגדולים‪,‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55