Page 54 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 54

‫‪Pg: 54 - 2-Back 21-10-25‬‬

                                      ‫תורה קו‬
‫מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _‬
                                               ‫נד ליקוטי‬

                                      ‫ליקוטים‬

‫ובמגן אברהם (טריסק‪ ,‬בראשית)‪ :‬ועל ידי‬           ‫לב‪ ,).‬מעפר דל‪ ,‬היינו מלכות‪.‬‬
‫והנה ויחי הוא בגימטריא דל ורומז שהאדם הולך בדרכי ה' מדרגא לדרגא על ידי‬
‫לבחינת מלכות‪ ,‬גם ויחי רומז לחכמה‪ ,‬על דרך זה הוא מהפך את כולם לבחינת הטוב‪ ,‬כי‬
‫הכתוב (קהלת ז יב) והחכמה תחיה‪ ,‬ורומזת מהפך מבחינת 'עני' לבחינת טוב 'עין' הוא‬
‫לנו התורה הקדושה בזה הפסוק‪ ,‬שעל ידי יבורך (משלי כב‪ ,‬ט)‪ ,‬וגם הוא בבחינת אשרי‬
‫שבאים אל הצדיק הכולל מופשטים מבחינת משכיל אל דל (תהלים מא‪ ,‬ב) שממשיך השפעה‬
‫דינים‪ ,‬על ידי זה הוא מעלה את הטוב שנפל העליונה מן המקור מבחינת חכמה עילאה‬
‫ברע‪ ,‬וממשיך בחינת חכמה אל בחינת דל עד מדת המלכות‪ ,‬והוא בבחינת משכיל על‬
‫בחינת מלכות‪ ,‬ועל ידי המשכה הלזו הוא דבר ימצא טוב (משלי טז‪ ,‬כ)‪ ,‬ומהפך מבחינת‬
‫מעלה בחינת מלכות שכינה הקדושה‪ ,‬ונפתח 'רש' לשערי רחמים‪ ,‬והוא בבחינת טוב רש‬
‫מקור הברכות והרחמים וחסדים‪ ,‬כי בחינת מתהלך בתומו (שם כח‪ ,‬ו)‪ ,‬ומהפך מבחינת‬
‫חכמה היא שורש ומקור החסדים והרחמים אביון התאב לכל דבר לבחינת 'שיר' 'תאב'‬
‫(שהם אותיות בראשי"ת) וכמרומז באביון‬            ‫(זוהר ב קעה ע"ב)‪.‬‬
‫שהנו"ן פשוטה נחשבת לז' מאות ואז הוא‬
‫ובאור המאיר (קרח)‪ :‬או יאמר‪ ,‬בוקר במספר קטן בגימ' 'טוב'‪ ,‬והם ד' פעמים 'טוב'‪,‬‬
‫ויודע ה' את אשר לו‪ ,‬בכאן נרמז כללות שמתקן כל הארבעה עולמות שיהיו כולם‬
‫בחינת היחוד‪ ,‬כי נודע (ר' פע"ח שער הק"ש פ"ז) בבחינת טוב‪ ,‬ועל ידי זה הוא גורם שיתגלה‬
‫שאינו יכול להיות זווג בזו"נ‪ ,‬כי אם בקבלו כתר מלכותו יתברך בעולם‪ ,‬וזה מרומז בר"ת‬
‫תחילה מוחין מבינה‪ ,‬וכמו שכתוב אשרי וס"ת של ארבעה האלו שבגימ' כמנין 'כתר'‬
‫משכיל אל דל‪ ,‬ויש ג' בחינות‪ :‬משכיל מושכל 'מה'‪ ,‬שעל ידי שהאדם עובד אותו יתברך‬
‫שכל‪ ,‬משכיל הוא המסביר השכל להמושכל‪ ,‬בבחינת ונחנו מה‪ ,‬בזה מכתיר אותו כביכול‬
‫והמקבל נקרא מושכל‪ ,‬ועצם השכל נקרא בכתר מלכותו יתברך‪.‬‬
                                      ‫בחינת שכל‪ .‬ורומז הכתוב‪ :‬אשרי‪ -‬כינוי‬
‫ובשפת אמת (ליקוטים‪ ,‬שמות)‪ :‬הבאים‬      ‫לבינה בחינת משכיל‪ ,‬אל דל‪ -‬כנוי לשכינה‬
‫הנקרא ד"ל (זוה"ק ח"ג רכג‪ ,‬א)‪ ,‬והיינו הזעיר אשר באו הוה לי' למימר לכאורה כי כבר‬
‫אנפין מקבל מוחין מבינה‪ ,‬להשפיע לנוקבא באו‪ ,‬אולם הפירוש כתב בזוה"ק בני ישראל‬
‫הנקרא דל‪ ,‬וזהו‪ :‬בוקר ויודע ה' את‪ ,‬השכינה הם אורות ההולכים עם הקב"ה עיין שם‪,‬‬
‫הנקרא א"ת (תיקו"ז תי' ל עד‪ ,‬ב)‪ ,‬ובאמצעות ולפי זה גם כל צדיק וצדיק אשר יורד בכוונה‬
‫הבוקר‪ ,‬הכינוי ליסוד (זוה"ק ח"ג ו‪ ,‬א)‪ ,‬משפיע למצרים כדי לתקן כו'‪ ,‬על ידי זה באין עמו‬
‫הז"א משפע וברכה עליונה‪ ,‬מה שקיבל אלו השמות כו'‪ ,‬וזהו "הבאים"‪ -‬גם עתה‪,‬‬
‫מבינה‪ ,‬הכינוי בשם אשר (שם ח"ב פה‪ ,‬ב)‪" ,‬את יעקב"‪ -‬על ידי בחי' עקב כנ"ל‪ ,‬לתקן‪,‬‬
‫ושיעור הכתוב‪" :‬בקר" רומז ליסוד‪" ,‬ויודע" וזה שאמרו במדרש‪ :‬אנכי אעלך כו' כל צדיק‬
‫משמעו לשון זווג‪ ,‬כמו (בראשית ד‪ ,‬כה) "וידע כו' ובתנאי ויוסף הי' במצרים כמ"ש מדרש‬
‫אדם את חוה"‪" ,‬ויודע הוי"ה א"ת" כנוי על ויוסף ישית ידו כו'‪ .‬והפירוש כתבתי בפ'‬
‫לקודשא בריך הוא ושכינתיה‪" ,‬אשר לו" ויגש‪.‬‬
‫היינו מהשפעת הבינה הנקראת "אשר"‪ ,‬ודוק וזה יתכן לפרש מ"ש בזוה"ק והמשכילים‬
‫ותבין‪ .‬ועיין שם עוד בפרשת חקת (ד"ה לחם כו'‪ ,‬היינו שרוצים לתקן גלות השכינה‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב אשרי משכיל אל דל‪ ,‬וכמו שכתב‬              ‫כינוי לתורה הק' וכו')‪.‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59