Page 59 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 59
מוהר"ן נט Pg: 59 - 2-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קו
ְוז ֶהּו ּפֵרּוׁש ַהּ ָפסּוק ַאׁ ְשֵרי ַמ ְֹשּכִיל ֶאל ּ ָדל ,הַ ְינּו ּכְׁשֶהּוא ּבְקַ ְטנּות ַהּ ֹמחִיןּ ,ו ַמ ֹשְּכִיל ַעצְמֹו
לְגַ ְדלּות הַּ ֹמ ִחיןֲ ,אז ַי ּ ְביֹום ָרעָה יְ ַמלְ ֵטהּו ה' ,נִ ְמּ ָת ִקין ּכָל הַּ ִדינִיןְ .ו ִאם ֹלא ָיכֹול ּ ְב ַעצְמֹו לָבֹוא
לְגַ ְדלּות ַהּמֹחִיןֵ ,עצָה לָז ֶהֶ ׁ ,שּ ַישְֹּכִיל ֲא ֵחִריםְ ,ו ַעל ְי ֵדי ז ֶה נִ ְתעֹוֵרר ּגַם ֶא ְצלֹו:
________
עליו רחמים וחסדים משני אותיות א'ל' הוא חסד ,על דרך (תהלים נ"ב)" :חסד א'ל כל
היום" .וה' הוא רחמים ,על דרך (שם קי"ט)" :רחמיך רבים ה'"( .בסוד "רחמים רבים" כמו שנתבאר
בסימן ק"ה)
וזהו פירוש הפסוק" :אשרי משכיל אל דל" ,היינו כשהוא בקטנות המוחין ,ומשכיל
עצמו לגדלות המוחין ,אזי "ביום רעה ימלטהו ה'" ,נמתקין כל הדינין.
ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המוחין ,עצה לזה :שישכיל אחרים ,ועל ידי זה
נתעורר גם אצלו .א]
באורים ליקוטים
טפל ומחובר ודבוק אליהם ,אז "יברך" היינו א] נראה להסמיך אלו הדברים על מאמר
וממשיך בחינת בריכה עליו מן יראי ה' ,הזוה"ק (בראשית א') ,ונתבאר שם בארוכה
היינו שנמשך גם אליו בחינת הדעת ,והיינו במאמר 'טעמי נקודי ואתוון' .ונביא מאות
כנ"ל .ועל ידי הדעת הוא מייחד מלכות אל ט"ו (עמ' כז) וז"ל :קיימין וסמכין דההוא
הבינה ושם נמתקין כל הדינים בשורשם ,אפריון המשכילים אינון קיימין וסמכין עלאין
וזה יש לומר שמרמז הפסוק כאן" ,ובת כהן" וכו' :המשכילים יזהירו לעמודים ואדנים שלאותו
דא נשמתא ,כדאיתא בזוה"ק (חלק ב' צ"ה ).אפריון .והמשכילים עצמם הם עמודים ואדנים
"כי תהיה לאיש זר" דא סמא"ל ,אל זר ,אל העליונים ,שהם מסתכלים בתבונה להשפיע כל
אחר .והוא לשון תמוה ,על מה זה ולמה? מה שצריך אפריון ההוא ,והאדנים שלו .קיימין,
זה על דרך (ויקרא ה' ,א') ונפש כי תחטא ,פירושו חג"ת ,וסמכין ,פירושו נה"י( .כמ"ש
והיינו אורייתא קא תווהא על זה ,שתהא בתק"ז בהקדמה דף יב):
נשמה קדושה ברשות זר כנ"ל ,ששם הוא פירוש ,כי ידעת שזוהר ה"ס אור הארת
שורה דינים ,ומפרש הטעם היא בתרומת חכמה ,ואומר ,אשר זוהר זה מקובל רק
הקדשים ,היינו מחמת שהוא מורם ומופרש לקיימין וסמכין של הנוקבא דז"א ,הנקראת
מן הקדושים ושלימים ואינו דבוק להם ,ולכך אפריון ,ולא כלל אל המדרגות שלמעלה
לא תאכל ,היינו שהיא בלא יחוד שאין לו הימנה .והמשכילים עצמם הם קיימין וסמכין
דעת ליחדה ,ומשם נמשך צרות ודינים ח"ו .העליונים ,דהיינו הספירות שמחזה ולמעלה
אבל מי שהוא דבוק להצדיק אז נמשך גם דז"א ,שהם עצמם אינם מקבלים כלום
אליו הדעת ומייחד על ידי הדעת מלכות אל מהזוהר הזה שה"ס חכמה ,כי הם מקבלים
רק אור חסדים בלבד ,אלא בכדי להשפיע כל הבינה ,ונמתקין הדינים בשורשם והבן.
הצורך אל הנוקבא ,הנקראת אפריון ,שהיא
צריכה להארת החכמה ,הם מקבלים הזוהר הזה לצרכה ,אע"פ שהם עצמם אינם צריכים לו.
וז"ש דאינון מסתכלי בסכלתנו בכל מה דאצטריך ההוא אפריון ,שאע"פ שהם עצמם אינם
צריכים לזוהר הזה ,מ"מ הם מקבלים אותו לצורך האפריון ,כי אין האפריון נשלם רק באור
