Page 49 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 49
מוהר"ן מט Pg: 49 - 2-Front 21-10-25 ליקוטי
תורה קה
ִי ְתּ ָבַרְךֶ ׁ ,שהַּׁ ֵשם ִי ְתּ ָבַרְך ּ ְב ַעצְמֹו ּכִבְיָכֹול ִי ְתּפַּלֵל ִויבַּ ֵקׁש ֵמ ַע ְצמֹו ׁ ֶשּ ְיַרּפֵא אֹו ָתּה .וְ ַעּ ָתה ַמה
ּ ָמתֹוק ִמּ ְד ַבׁש ,הֲ ָתכַת ַהּ ִמקְָרא ַהּז ֶה .וְז ֶהּוֵ ,אל נָא .הַ ְינּו ׁשֶּמׁשֶה ַרּ ֵבנּוָ ,עלָיו ַהּׁ ָשלֹום ,הִ ְתּ ַפּלֵל
לְפָנָיו יִ ְתּבַָרְך וְ ָא ַמר לֹוֵ :אל ,נָאּ ,ובַּקֵׁש וְהִ ְתּ ַפּלֵל ּבְ ַעצְ ְמָך ִמּלְ ָפנֶיָךְ ,ר ָפא נָא לָּהַ .ה ְינּו ּכַּנַ"ל,
ׁשֶּמׁ ֶשה הִ ְתּפַּלֵל לְ ַהּׁשֵם יִ ְתּבַָרְך ּובִּקֵׁש אֹותֹו יִ ְתּ ָבַרְך ׁשֶהּוא ּבְ ַע ְצמֹו ִי ְתּפַּלֵל ִוי ַבּ ֵקׁש ְרפָא נָא
לָּהְ .ו ַעּ ָתה ְמ ֻדקְּ ָדק ּו ְמבֹ ָאר ֵהי ֵטב ּכֶ ֶפל ּ ֵת ַבת נָא:
ּוכְלַל ַהּ ְד ָבִרים ָה ֵאּלֶה הּואׁ ,שֶ ַעל ְי ֵדי הַּתֹוָרה זֹוכִין לִ ְתׁשּובָהְ ּ ,ד ַה ְינּו לְ ָהׁשִיב ּכָל הַּ ְד ָבִרים
ְוכָל הַּצֵרּו ִפים וְ ָהאֹו ִתּיֹות ׁשֶּנִּ ְדחּו ּבַ ֲעוֹונֹו ָתיו לְ ָמקֹום ׁ ֶשּנִּ ְדחּו ְונִ ְתּגְָרׁשּו ִמּ ְמקֹו ָמם ׁשֶ ַעל יְ ֵדי
ז ֶה ֹלא ָהיָה הַּ ַד ַעת ְמ ֻיּׁשָב ּכִי כָל ז ְ ַמן ׁ ֶש ֵאינָם ּ ִב ְמקֹו ָמם ֵאין הַּ ַד ַעת ְמ ֻיּׁשָב וְכּו' ּכַּנַ"לּ ,כִי ַעל
ְי ֵדי הָ ֲעוֹונֹות נִ ְתּגְָרׁ ִשין ִמּ ְמקֹו ָמם ֶחלְ ֵקי הָאֹו ִתּיֹות וְ ַהּצֵרּופִים ׁשֶּ ְבכָל ָהעֹולָמֹות ּכְפִי ׁשֶֹרׁש
נִׁ ְש ָמתֹו ,וְז ֶה ּ ְב ִחינַת ּגָלּות ַהּׁשְכִינָה ,וְ ַעל יְ ֵדי ז ֶה ֵאין הַּ ַד ַעת ְמיֻּׁשָב ּכַּנַ"לּ ,ו ֵמ ֲח ַמת ז ֶה ֵאין ָיכֹול
לְעֹוֵרר ַר ֲח ִמים ּכַּנַ"ל_ _ _ _ _ _ _ _.
היטב ,שמשה רבנו עליו השלום ,בקש זאת מהשם יתברך ,שהשם יתברך בעצמו כביכול
יתפלל ויבקש מעצמו שירפא אותה .ועתה מה מתוק מדבש ,התכת ו] המקרא הזה.
וזהו "אל נא" ,היינו שמשה רבנו עליו השלום ,התפלל לפניו יתברך ואמר לו" :אל",
"נא" ,ובקש והתפלל בעצמך מלפניך" ,רפא נא לה" ,היינו כנ"ל ,שמשה התפלל להשם
יתברך ובקש אותו יתברך שהוא בעצמו יתפלל ויבקש "רפא נא לה" .ועתה מדוקדק
ומבואר היטב כפל תיבת "נא".
וכלל הדברים האלה הוא ,שעל ידי התורה זוכין לתשובה (מלשון השבה) ,דהיינו
להשיב כל הדברים וכל הצרופים והאותיות שנדחו בעוונותיו למקום שנדחו ונתגרשו
ממקומם שעל ידי זה לא היה הדעת מיושב ,כי כל זמן שאינם במקומם אין הדעת
מיושב וכו' כנ"ל ,כי על ידי העוונות נתגרשין ממקומם חלקי האותיות והצרופים שבכל
העולמות כפי שורש נשמתו ,וזה בחינת גלות השכינה ,ועל ידי זה אין הדעת מיושב
כנ"ל ,ומחמת זה אין יכול לעורר רחמים כנ"ל.
באורים
ו] איני יודע פירוש המילה "התכת" ואולי מקראי קדש הללו"" ,ולענין התכת כל תיבות
הכוונה :פנימיות ותוכיות( .הערת המסדר הכתוב ועניינו"" ,ולבא אל ביאור המאמר דרך
הי"ו :המלבי"ם משתמש בביטוי הזה כמה כלל ,גם שלא נבא אל התכת כל דבור ודבור
פעמים ,כגון" :זה הוא התכת הכתוב לפי ממנו" ,וגם בפרדס רימונים משתמש בזה כמה
דרך המפרשים"" ,התכת הכתוב מוקשה פעמים ,וברמ"ע מפאנו (מאמר שברי הלוחות):
מאד"" ,התכת הכתוב קשה מאד"" ,באו פה "והוכחתי במישור כי הזוהר איננו חולק עם
חמשה שלילות באין מבין התכת המאמר" הדעת המוסכמת בכל קהל עדת ישראל ושם
ועוד .וגם האלשיך הק' משתמש בזה ל"ג נתבאר דקדוק התכת לשונו באמת וישר בלי
פעמים ,כגון "אני אפרש דרך קצרה התכת שום דוחק" ,ועוד).
