Page 491 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 491

‫מוהר"ן אצת‬  ‫‪Pg: 491 - 16-Back 21-10-25‬‬    ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה קי"ח‬

‫וכשמחדש דבר בתורה‪ ,‬אלו הדברים של החידוש הם בבחינת משה משיח‪.‬‬

‫ופירות ונוטעים מענפיו נטיעות עד שנעשים‬    ‫בבאר מים חיים (לך לך‪ ,‬יב)‪ :‬בדרך שאמרו‬
‫גנות ופרדסים לרוב‪ .‬ומי גרם לכל זה‪ ,‬שלא‬    ‫חז"ל אליעזר בני אומר וכו' עתיד צדיק‬
‫הקטין האדם הזרע בעיניו לבזותו ולפרקו‬      ‫אחד לעמוד בעולם כו'‪ ,‬כי על ידו יתגלה‬
‫להשליכו‪ ,‬אלא נתגדל בעיניו וזרעו ושמרו‬     ‫הלכה הזו‪ ,‬כי לכל תנא ותנא הנחיל הקב"ה‬
‫עד שגרם לכל זה‪ ,‬כך החדוש בתורה אפילו‬      ‫בשורש נשמתו שעל ידו יתגלה זו ההלכה‬
‫קטן הוא בזריעה כמדובר‪ ,‬והדבר מובן‪ .‬ומה‬    ‫וזו החידוש בעולם‪ ,‬מה שהוא מחדש בתורה‬
‫טוב ומה נעים כל חדוש שיחדש האדם‬           ‫על ידי שורש נשמת אבות שלושה אברהם‬
‫בתורה‪ ,‬אפי' חדוש קטן להעלותו כרגע על‬      ‫יצחק יעקב כללות כל הנשמות שורש ג' קוין‬
‫הספר בדיו למען יעמוד ימים רבים שלא‬        ‫ימין ושמאל ואמצע הכוללים ת"ר אלף רגלי‬
‫ישכחו‪ .‬כמו שראיתי בהקדמת ספר אחד‬          ‫הגברים שורש כל נשמות ישראל ועל ידי‬
‫שאדם שאינו כותב חדושיו בתורה בעבור‬        ‫נשמת כל אחד מתגלה חלק עבודה לה' ולא‬
‫שהוא קטן בעיניו‪ ,‬עתיד לתת דין וחשבון‬      ‫ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן לעבוד את‬
‫על זה‪ .‬משום שאומרים לו בפנקס הסחורות‬      ‫אלהי עולם כל אחד בבחינתו וכאשר קיבל‬
‫כותב אדם מה שחייבים לו וחייב לאחרים‬
‫אפי' עד חצי פרוטה‪ ,‬אומרים לו וכי יותר‬                             ‫במעמד הקדוש‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫חביב היה בעיניך חצי פרוטה שכתבת אותה‬      ‫ובבית אהרן (קארלין‪ ,‬פ' בשלח)‪ :‬אז נדברו‬
‫לשכוח לאבדה מחדוש של תורה אפי' שיהיה‬      ‫יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י וישמע‬
‫קטן‪ .‬לכן צריך אדם לכתוב כל מה שמחדש‬       ‫ויכתב ספר זכרון‪ .‬כי ספר נקרא תורה שבע"פ‪,‬‬
‫בתורה שלא ישכח ואפילו חדוש קטן‪ .‬ונראה‬     ‫היינו התורה שכל צדיק וצדיק מחדש בתורה‪,‬‬
‫דזה שארז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו‬       ‫כי כל אדם הוא בריה חדשה ואין אחד דומה‬
‫בידו‪ .‬ירצה תלמודו דייקא שמביא בידו כל‬     ‫לחבירו‪ ,‬כי אם היה אחד דומה לחבירו היה‬
‫מה שלמד וחידש שלא שכחו‪ ,‬וכיצד שכתבו‪,‬‬      ‫אחד מיותר‪ .‬וזהו אז נדברו יראי י"י איש אל‬
‫שעל ידי כך אינו נשכח אותו חדוש מן‬         ‫רעהו ויקשב י"י וישמע‪ .‬היינו אוזן שומעת‪.‬‬
‫העולם ומוליכו בידו במותו‪ ,‬וזהו ג"כ כוונת‬
‫התנא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו‬                              ‫ויכתב ספר זכרון לפניו‪.‬‬
‫מתחייב בנפשו‪ .‬שהכוונה כל השוכח דבר‬        ‫בשבט מוסר (כב)‪ :‬אל יקל בעיני האדם‬
‫אחד ממשנתו דייקא‪ ,‬שהוא משנתו שחידש‪,‬‬       ‫איזה דבור שיכול ללמוד או איזה חדוש‬
‫וכיצד לא ישכח‪ ,‬יכתוב אותו על הספר‪ ,‬שכל‬    ‫שחידש בתורה‪ ,‬אפילו שהוא קטן אל יקטן‬
‫זמן שישכח רואה ויזכור‪ .‬ויש תועלת גדול‬     ‫לו בעיניו‪ ,‬אלא יגדלהו ויחשבהו בעיניו דזהו‬
‫מחדוש אפילו קטן לקשר עמו איזה ענין‬        ‫מביאו לטרוח לחדש עוד‪ ,‬עד שירגיל ויחדש‬
‫או לבוא להבין עמו ענין גדול‪ ,‬והוא משל‬     ‫חדושים גדולים וסודות נפלאים‪ ,‬ויטע בכל‬
‫לאבנים הקטנים שמשימין בבנין אבנים‬         ‫העולמות נטיעות ואילנות גדולות מחדושי‬
‫גדולות בין אבן לאבן להעמיד הבנין‪ ,‬ונמצא‬   ‫תורתו עד שיעשו גנות ופרדסים‪ .‬ילמוד‬
‫שהאבנים הקטנים גורמים בקיום הגדולות‬       ‫מן הזורע זרע קטן כחרדל‪ ,‬זורעים אותו‬
‫שלא יפלו ויעמוד כל הבנין הגדול‪ .‬כך ע''י‬   ‫ונעשה אילן גדול השרשים וענפים ועלין‬
   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495   496