Page 94 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 94
Pg: 94 - 3-Back 21-10-25
מוהר"ן תורה קיא צד ליקוטי
באורים ________
ליקוטים
א] הרואה יתמה שבמאמר זה יש רק רמז בבן יהוידע (שבת כג ע"ב) :שם תרי גברי
רברבא נפקא מהכא .הא דקראם בשם רברבי ,לשני סוגי רבנים ,ולא ברור ההוראה היוצאת
נראה לי בס"ד תיבה זו מורכבת מן רב ורבי באלו הדברים .ועיין בליקוטים .ונראה שהם
באים ללמד עד כמה צריך להזהר כדי לבחור וזהו ר"ב רב"י ,והיינו כי חכמי ארץ ישראל
רבי ,כי בבחירה בין רבי לרבי הוא ההבדל בין מכונים בשם רבי וחכמי בבל בשם רב ,כמו
חושך לאור ,וע"י לימוד והתחברות לרבי מצד שאמרו רז"ל כל רב מבבל וכל רבי מארץ
הקדושה שנקרא ר'אש ב'ני י'שראל עולים ישראל ,וידוע כי יש עדיפות בחכמי ארץ
בסולם שראשו מגיע השמימה .וע"י רבי שהוא ישראל מה שאין בחכמי בבל ,כי חכמי ארץ
ר'ע ב'עיני הוי'ה ,יורדים מטה מטה עד לשאול ישראל נוחין זה לזה בהלכה מה שאין כן
תחתית .וגם אם הוא חכם גדול בתורה וכמו בחכמי בבל ,ויש עדיפות בחכמי בבל שהם
שהוכח בדברי הימים בשתי הקצוות ,ולכן כדי חריפים יותר מחכמי ארץ ישראל ,לכן קראם
לבחור רבי צריך בשבע חקירות ושבע בדיקות, רברבי כלומר שיהיו חכמים גדולים שיהיה
כדי להגיע למנהיג וצדיק אמת ,כמו שאמרו להם עדיפות של רב הנמצא בחכמי בבל
רז"ל "אם דומה רבך למלאך ה' צבא'ות למד בחריפות ויהיה להם עדיפות של רבי הנמצא
תורה מפיהו" וכו' .אבל מה הם הסימנים כדי
לברר ולהגיע לאמת בלי לטעות -לא נאמר, בחכמי ארץ ישראל.
אבל הם כתובים בספרי רבינו במפורש או ונראה לי בס"ד הטעם שברכם בשני בנים
ברמז .ובכתבי הקודש בענין הם רבים ,וחלק חכמים ,ואביא לדוגמה מעשה בחסיד אחד
שהלך לעיר אחת ונתאכסן אצל בעל הבית
מובא כאן בליקוטים. שבת אחת ,וכשחזר לביתו א"ל אשתו אצל
מי נתאכסנת בשבת ,א"ל בבית פלוני ,א"ל
מה ראית חידוש אצלם ,א"ל ראיתי אשת
ונעתיק מספר מאור ושמש (מצורע) וז"ל: בעל הבית עיניה יפות וידיה נקיות ,א"ל
בגמרא (ע"ז כט ע"ב) אמר רבי יהודה ,שאל רבי אפילו בי אינך מסתכל ואיך נסתכלת בה ,א"ל
ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך חס וחלילה לא נסתכלתי ,אך אמרתי עיניה
מפני מה אסרו גבינות נכרים וכו' ,השיאו יפות כוונתי על שתי נרות דשבת שהם כנגד
לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי איך אתה שתי עינים והיו יפות מאד לכבוד שבת ,וידיה
קורא כי טובים דודיך או כי טובים דודייך, נקיות רצונו לומר התבשיל שהוא מעשה
אמר לו כי טובים דודייך ,אמר לו אין הדבר כן ידיה הוה חשוב וטוב מאד נקי ובר .נמצא
שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים.
וצריך להבין למה דוקא השיאו לפסוק זה. שתי נרות כנגד שני עינים.
ונראה לרמוז בזה הן אמת מי שזוכה ללמוד וידוע שהתלמיד חכם נקראים עינים,
תורה לשמה הוא דבר טוב מאד ומכל שכן ולכך כיון שראם נזהרין הרבה בנרות שבת
מי שזוכה ללמד ,אך לא זהו עיקר עבודה דחיוב שהם כנגד ב' עינים בירכם בשני
מה שנראה בעליל לארץ שהוא עוסק בתורה חכמים הנקראים עינים ,כמו שאמרו רבותינו
ועבודה ,אלא גם בעת שאינו עוסק ואינו ז"ל על פסוק [במדבר ט"ו כ"ד] והיה אם מעיני
עושה שום דבר יהיה לבו בוער כרשפי אש
העדה ,אלו תלמידי חכמים .ע"כ.
אהבה ויראה ,ומאיש אשר כזה יכולים ללמוד ועיין בארוכה בספר 'שלש אגרות
אהבת ה' ויראת ה' אף כשאינו שומע ממנו הבעש"ט' (עמ' טז -לב).
שום דבר רק בראייה בעלמא שהוא רואה
