Page 89 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 89
מוהר"ן פט Pg: 89 - 3-Front 21-10-25 ליקוטי
תורה קי
ּכֻּלָּה .וְֹלא ִיׁ ְשּכַח ּ ָד ָברּ .כִי ּ ָד ָבר רּו ָחנִי ֵאינֹו ּתֹופֵס ָמקֹוםִ .ויכֹולָה ַהּתֹוָרה לְהִ ְתּפַּׁ ֵשט וְלִׁ ְשּכֹן
ּ ְב ִֹשכְלֹוַ .אְך ִמי ׁשֶהּוא ְמגַּׁ ֵשם ּ ִדבְֵרי ַהּתֹוָרהְ .ועֹו ֶֹשה ִמּ ֶמּנָה ַמּ ָמׁשּותֲ .אז ַי ֵיׁש לָּה ׁשִעּור_ _ _ _ _ _ _ _
בפנימיות התורה ,בדרך אמת ,בלי לגשם את המושגים ,ב) יכול לתפוס כל התורה כולה
ולא ישכח דבר .כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכון בשכלו,
בהבנה אמיתית ,בלי ספיקות ובזכרון בל יישכח .כל זה אם לומר תורה בטהרה ,הרי
התורה תרצה להיות אצלו תמיד ולא להסתלק ממנו .אך מי שהוא מגשם דברי התורה
ליקוטים
שבה משם ה' המאיר בה .והוא שומע ומוסיף במקום שצריכים לגלות על ידי המלות ההן,
שמנו חז"ל במ"ח דברים שהתורה נקנית בכתב על ספר ,בעניני משא ומתן בחכמה,
בהם ,כי שמו ב"ה הנעלם בתורה אור א"ס כנהוג במחקרי כל חכמה ,אשר אז אם
הוא ,וע"כ הוא שומע ומוסיף לשמוע תמיד נכשלים אפילו במלה אחת בלתי מוצלחת
יותר אהבה לה' ,יותר יראה ,יותר דביקות ,למטרתה ,תיכף יתבלבל המעיין ולא ימצא
יותר תענוג נפלא ,יותר חיות הרוחניות .ידיו ורגליו בכל הענין כולו .ולפיכך בחרו
כי הוא אינו חפץ בלבושי הגשמיות שבה ,להם חכמי הקבלה שפה מיוחדת ,שאפשר
כ"א בחיות הרוחניות .שעז"א הכתוב (משלי לכנותה 'שפת הענפים' ,להיות שאין לנו
שום מהות או הנהגה של איזו מהות בעולם
הזה ,שלא תהיה נמשכת משרשה שבעולם ה') אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל
העליון .ואדרבה ,התחלת כל ישות שבעולם עת ,ואחז"ל (עירובין דף נ"ד) מה דד זה כו' אף
הזה ,הנה היא מתחילה מהעולם העליון, ד"ת כ"ז שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם,
ואח"כ משתלשלת לעולם הזה .לפיכך מצאו והטעם הזה הוא טעם אהבת ה' ויראתו
להם החכמים שפה מוכנה בלי טורח ,שיוכלו ותענוג ההתקרבות והתדבקות בשמו ית' ע"י
למסור ע"י איש לרעהו את השגתם ,בעל פה
התוה"ק ,הכל כאשר בארנו למעלה.
ובכתב מדור לדור ,כי לקחו להם את שמות ב) וראוי להעתיק כאן ראשית ההקדמה
הענפים שבעולם הזה ,אשר כל שם מבאר לתע"ס ממהרי"ל אשלג זיע"א וז"ל :ראשית
את עצמו ,כמורה באצבע על שרשו העליון כל צריכים לדעת ,שבמקום שיש לנו עסק
עם ענינים רוחניים ,המופשטים מזמן מקום
אשר במערכת העולמות העליונים. ותנועה ,ואצ"ל עם אלקיית ,הרי אין לנו את
ובזה תנוח דעתך ,במה שתמצא לרוב המלות להגות ולהתבטא על ידיהן .שהרי
בספרי הקבלה ביטויים מתמיהים ,וגם זרים כל אוצר המלות שלנו הוא לקוח מהרגשי
לפעמים לרוח האנושי .והוא ,כי אחר שכבר החושים המדומים ,ואיך אפשר להסתייע
בחרו להם שפה זו להתבטא על ידיה ,דהיינו
בהם במקום שחוש ודמיון אינם שולטים 'שפת הענפים' כאמור ,א"כ איך אפשר להם
שם .כי למשל ,אפילו אם תקח את המלה להשמיט על דרכם איזה ענף בלי להשתמש
היותר דקה כגון 'אורות' ,הרי היא ג"כ מדומה עמו מחמת נחיתות הדרגא שלו ,שלא לבטא
ומושאלת מן אור השמש או אור מורגש של על ידיו את המושכל הרצוי ,בה בעת ,שלא
נחת רוח וכדומה .אם כן איך יתכן להתבטא נמצא בעולמנו איזה ענף אחר שיקחו אותו
עמהן בעניני אלקות ,אשר ודאי לא יציעו בתמורתו .כי כמו ששתי שערות אינן יונקות
למעיין שום דבר אמת .ואין צריך לומר מנקב אחד ,כן אין לנו ב' ענפים שיתיחסו אל
