Page 84 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 84
מוהר"ן Pg: 84 - 3-Front 21-10-25 פד ליקוטי
תורה קט
וְ ִהּנֵה ִמי ׁשֶּ ִמ ְת ַאּנֵ ַח ְונָּה ַעל ֲע ֵברֹות ׁשֶּבְיָדֹוְ ,ורֹו ֶצה לָׁשּוב ּ ִב ְתׁשּובָהֲ .אז ַי ּ ַב ֲאנָחָה זֹו הּוא
נִגְוָע ְונֶ ֱאסָף ִמן ָהָרע ׁשֶ ָה ָיה ּ ְב ָידֹוּ ,בִ ְב ִחינַתּ" :תֹוסֶף רּוחָם יִגְוָעּון"ְ ,ונִ ְדּבָק ֶאל הַּ ְק ֻדּׁ ָשהְ .וכֵן
לְהֵפְֶךַ ,חס וְׁשָלֹוםִ ,מי ׁשֶּנָּה ּו ִמ ְת ַאּנֵ ַח ַעל ַהּטֹוב ׁ ֶשּבְיָדֹו ,וְרֹו ֶצה לְ ַדּבֵק ַע ְצמֹו ּבְ ֻט ְמ ָאהֲ ,אז ַי
נִגְ ָוע ְונֶ ֱא ָסף רּוחֹו ּ ִד ְק ֻדּׁשָהְ ,ונִ ְדּ ָבק ֶאל ַהּ ֻט ְמ ָאה_ _ _ _ _ _ _ _.
והנה מי שמתאנח ונֹ ַה על עבירות שבידו ורוצה לשוב בתשובה ,אזי באנחה זו ו)
הוא נגוע ונאסף מן הרע שהיה בידו ,בבחינת "תוסף רוחם יגועון" ,ונדבק אל הקדושה.
וכן להיפך חס ושלום ,מי ש ֹנ ַה ומתאנח על הטוב שבידו ורוצה לדבק עצמו בטומאה,
אזי נגוע ונאסף רוחו דקדושה ונדבק אל הטומאה.
ליקוטים
מיעוט כוחותינו ושפלותינו ,שאין אנו ראויים הולכת לאיבוד ,ואם לא הועילה לכפר על
לכלום מכחנו עצמנו ,כי אז אנו מוכשרים עוונם ,מ"מ הועילה לעשות שורש למעלה
לשפוך תפלה שלמה לפניו יתברך .ואין ופרי למטה ,והן הן שתי המצוות שניתנו
לטעון על זה ,אם כן ,אני מסכים בלבי תיכף לישראל ,פרשת נסכים ופרשת חלה .ובמדרש
שאינני ראוי לכלום ,וכל הטרחא והיגיעה (פ' י"ז) פתח ר' חנינא לך אכול בשמחה לחמך
למה לי? אמנם חוק הוא בטבע ש'אין חכם ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את
מעשיך ,אכול בשמחה לחמך זו פרשת חלה כבעל נסיון' (מילי דאבות י ,ב) ,ובטרם שאדם
ושתה בלב טוב יינך זו פרשת נסכים כי כבר מנסה בפועל לעשות כל מה שבכחו ,אינו
רצה האלקים את מעשיך זו הכנסת ישראל מוכשר בשום פנים לבא לשפלות האמיתי
בשיעור האמיתי כאמור .וכן אנו מחויבים
לארץ.
להתיגעות בקדושה וטהרה ,כמו שכתוב (ע"פ
ובישמח ישראל (וירא) :וזה שיסד האר"י קהלת ט ,י) "כל מה שתמצא ידך לעשות עשה
וכו'" ,והבן זה כי עמוק ואמת הוא .ולא גליתי
הק' (בהזמר לליל ש"ק) למיעל גו פתחין לך את האמת הזה ,אלא כדי שלא תרפה
דבחקל תפוחין דאינון קדישין .כי באמת מי ידיך ואל תתיאש ח"ו מן הרחמים ,ואף על
שחנן לו ד' דעת האמיתי ,כל מה שנתקרב פי שאינך רואה כלום ,מפני שאפילו בשעה
יותר למעלה ועולה במדריגה גבוה מעל גבוה, שנגמר הסאה של יגיעה ,אז הוא זה הזמן
נדמה בעיניו כאילו אורו חשך בעדו ואינו של תפלה .ועד שם האמן בחז"ל (מגילה ו,
רואה כלום ,ההיא נהורא אוכמי הוא לגבי
ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" .וכשיגמר האי נהורא עילאה (ת"ז דף קל"ה ע"ב ע"ש),
הסאה יהיה תפלתך בשלמות ,והשי"ת יענה ואף גם ההשגות וההארות והתקרבות לאור
כידו הרחבה .וזה שהורינו ז"ל (שם) "יגעתי עולם ית"ש הוא רק מחסדי השי"ת ומרחמיו
ומצאתי תאמין" ,כי אינו ראוי לתפלה מקודם המרובים מהבלתי בעל תכלית ,כל זה צריך
להתיישב בדעתו ,וכן הענין באופן ההיפך זה ,והשי"ת שומע תפילה.
ח"ו ,מי שהרבה לפשוע עד שירד לעומקא
ו) בשם משמואל (שלח ,תרע"ז) :ומ"מ דתהומא ,ואף בראות עצמו שטובע בעומק
תשובת ישראל לא עלתה בתוהו ואבדה ח"ו ,שאול ,עכ"ז אל יאמר לנפשו נואש ,רק
כי אפי' אנחה אחת טובה מישראל איננה יאמין ברחמי השי"ת וחסדיו שחושב עצות
