Page 83 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 83

‫‪Pg: 83 - 3-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן פג‬  ‫תורה קט‬                          ‫________ ליקוטי‬

           ‫ליקוטים‬

‫רב"א‪ ,‬שהכתוב‪ ,‬ויאנחו בני ישראל‪ ,‬בני בשעה שמוצא את עצמו כמיואש מכוחותיו‬
‫בעצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כי כבר יגע ועשה כל מה‬
‫שמצוייר בכוחו לעשות‪ ,‬ותרופה אין‪ .‬כי אז‬      ‫ישראל שלמעלה היו‪ ,‬דהיינו המלאכים‪( ,‬כנ"ל‬
‫ראוי לתפילה שלימה לעזרתו ית'‪ ,‬שהרי יודע‬     ‫אות רצ"ח) ומה שמסיים הכתוב‪ ,‬מן העבודה‪,‬‬
‫בטח שעבודתו עצמו לא יביא לו התועלת‪.‬‬         ‫הוא ללמד‪ ,‬מי המה בני ישראל‪ ,‬שבכתוב‪,‬‬
‫וכל עוד שמרגיש איזה כח עבודה מצדו עצמו‬      ‫אותם הנקראים בעלי עבודה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אותם‬
‫אין תפלתו שלימה‪ ,‬כי היצר הרע מקדים‬          ‫שהם מן העבודה של מעלה‪ ,‬דהיינו מלאכי‬
‫עצמו ואומר לו שמחוייב מקודם לעשות מה‬
                                            ‫השרת‪ .‬וע"כ אין צורך ללמוד את זה ממה שלא‬
       ‫שבכחו‪ ,‬ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת‪.‬‬
                                            ‫כתוב ויתאנחו כדברי הזהר לעיל‪ .‬ותעל שועתם‬
                                            ‫אל האלקים‪ ,‬ללמד‪ ,‬שעד אותה שעה לא‬
                                                               ‫עלתה שועתם לפניו‪ .‬וכו'‬
‫ועל זה אומר (תהלים קלח‪ ,‬ו) "רם ה' ושפל‬      ‫אר"י שלשה ענינים כאן‪ ,‬אנחה‪ ,‬שועה‪,‬‬
‫יראה וכו'"‪ ,‬כי אחר שהאדם מתייגע בכל‬         ‫צעקה‪ .‬וכל אחד מתפרד מחבירו‪ ,‬שאינם דומים‬
‫מיני עבודות ונכזב‪ ,‬אז בא לשפילות אמיתי‪.‬‬     ‫זה לזה‪ .‬אנחה‪ ,‬שכתוב‪ ,‬ויאנחו בני ישראל‪.‬‬
‫שיודע שהוא השפל שבאנשים‪ ,‬כי אין לו‬          ‫צעקה‪ ,‬שכתוב‪ ,‬ויצעקו‪ .‬שועה‪ ,‬שכתוב‪ ,‬ותעל‬
‫שום דבר המועיל בבנין גופו‪ ,‬ואז תפילתו‬       ‫שועתם אל ה'‪ .‬וכל אחד מתפרש בפני עצמו‪.‬‬
                                            ‫וכולם עשו ישראל‪ .‬אמר ר' יהודה‪ ,‬צעקה‬
                 ‫שלמה‪ ,‬ונענה מידו הרחבה‪.‬‬

‫ועל זה אומר הכתוב (שמות ב‪ ,‬כג) "ויאנחו‬      ‫ושועה עשו ישראל אנחה לא עשו‪ ,‬וזה משמע‬
‫בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם וכו'"‪,‬‬       ‫ממה שכתוב‪ ,‬ויאנחו ולא ויתאנחו‪ ,‬ולמעלה‬
‫כי הכלל ישראל בא אז למצב מיואש רחמנא‬
‫ליצלן "מן העבודה"‪ .‬כמו השואב בכלי מנוקב‬            ‫היתה האנחה בשבילם (כנ"ל אות ש"נ)‪.‬‬
‫שהולך ושואב כל היום ואין לו טפת מים‬         ‫שואל‪ ,‬צעקה ושועה במה הם נבדלים‪ .‬א"ר‬
‫לצמאונו‪ ,‬כן בני ישראל במצרים‪ ,‬כל כמה‬        ‫יצחק‪ ,‬אין לך שועה אלא בתפלה‪ .‬שנאמר‬
‫שבנו היה נבלע הבנין במקומו בקרקע‪ ,‬כמו‬       ‫שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה‪ .‬וכן אליך ה'‬
‫שאמרו חז"ל‪ .‬וכן כל שלא זכה לאהבתו ית'‬       ‫שועתי‪ .‬וכן שועתי אליך ותרפאני‪ .‬הרי ששועה‬
‫נמצא כל מה שפעל בעבודתו בטהרת הנפש‬          ‫פירושו דיבורי תפלה‪ .‬צעקה‪ ,‬פירושו‪ ,‬שצועק‬
‫ביום האתמול‪ ,‬נמצא כמי שנשרף כליל ביום‬       ‫ואינו אומר כלום‪ ,‬דהיינו בלי דיבורים‪ .‬אמר ר'‬
‫מחר‪ ,‬וכל יום וכל רגע‪ ,‬צריך להתחיל מחדש‪,‬‬     ‫יהודה‪ ,‬הלכך גדולה צעקה מכולן‪ ,‬שצעקה‬
‫כמו שלא פעל כלום מימיו‪ .‬ואז "ויאנחו בני‬     ‫הוא בלב‪ ,‬ז"ש צעק לבם אל ה'‪ ,‬וזו קרובה‬
‫ישראל מן העבודה"‪ ,‬כי ראו בעליל שאינם‬        ‫להקב"ה יותר מתפלה ואנחה‪ ,‬שכתוב כי אם‬

                                              ‫צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו‪ .‬וכו'‬

‫מוכשרים לעולם שיצמח מה מעבודתם‬              ‫וע"ע שם (משפטים‪ ,‬אות תק"כ)‪ .‬עוד כתב‬
‫עצמם‪ .‬ועל כן היתה אנחתם ותפילתם‬             ‫בעה"ס זי"ע (אגרות‪ ,‬ס"ו)‪ :‬ובשאלת חבר‬
‫בשלמות כראוי‪ ,‬ועל כן "ותעל שועתם וכו'"‪,‬‬     ‫שאתה שואל‪ ,‬אין לי ברגע זה במה להתנגד‪,‬‬
‫כי השי"ת שומע תפלה‪ ,‬ורק לתפלה שלמה‬          ‫ו'הערום יעשה בדעת וכו'' (משלי יג‪ ,‬טז)‪.‬‬

                                 ‫הוא מחכה‪.‬‬
‫וביתר השאלות שאתה רוצה לשאול ממני‪ ,‬היוצא מהאמור‪ ,‬שאין שום דבר קטן או‬
‫אענה לך תשובתי האחת על כולנה‪ ,‬אשר אין גדול מושג רק בכח התפילה‪ ,‬וכל ענין היגיעה‬
‫מצב יותר מאושר בעולמו של האדם‪ ,‬זולת והעבודה שאנו מחויבים‪ ,‬אינו אלא לגלות את‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88