Page 82 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 82

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 82 - 3-Back 21-10-25‬‬                  ‫פב ליקוטי‬

              ‫תורה קט‬

‫וְ ִהּנֵה‪ ,‬הַּ ֹנּ ַה ְו ָה ֲאנָחָה הּוא ּבְחִינַת ִמי ָתה ּבְגּוף ָונֶ ֶפׁש‪ְ ּ .‬בגּוף‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶש ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם‬
‫לִ ְבָרכָה (ברכות נח‪:‬‏)‪ֲ ' :‬אנָחָה ׁשֹובֶֶרת ּגּופֹו ׁשֶל ָא ָדם'‪ּ .‬ו ְבנֶפֶׁש ּגַם ּכֵן‪ּ ,‬כִי ָידּו ַע ַמה ּׁ ֶשּכָתּוב‬
‫(תהלים ק"ד)‪ּ" :‬תֹו ֵסף רּוחָם יִגְוָעּון"‪ּ ,‬כִי ֹק ֶדם הַּ ִמי ָתה נִּתֹוסֵף רּו ָחם‪ַ ,‬ו ֲאז ַי יִגְוָעּון‪ּ .‬כְמֹו כֵן ַהּנֹּהַ‬
‫ְו ָה ֲאנָ ָחה‪ִ ,‬אם ּ ְת ַד ְקּ ֵדק ּו ְת ַעּ ֵין ּבָּה‪ֵ ,‬איְך הִיא נִ ְמׁשֶכֶת ֶאל ַהּגָרֹון‪ִ ,‬היא ּבִבְ ִחינַת ּתֹו ֵסף רּו ָחם‪,‬‬

          ‫ּכִי לְפִי ׁשָ ָעה ַקּלָה נִּתֹו ֵסף רּוחֹו‪ ,‬וְכִ ְמ ַעט ֶרגַע ּ ִתגְוַע וְ ֵת ָאסֵף‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫והנה הנֹ ַה והאנחה הוא בחינת מיתה בגוף ונפש‪ .‬ה) בגוף‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו‬
‫זכרונם לברכה (ברכות נח‪" :):‬אנחה שוברת גופו של אדם"‪ .‬ובנפש גם כן‪ ,‬כי ידוע מה‬
‫שכתוב (תהלים ק"ד)‪" :‬תוסף רוחם יגוועון"‪ ,‬כי קודם המיתה‪ ,‬בזמן יציאת נשמה‪ ,‬נתוסף‬
‫רוחם‪ ,‬ואזי יגועון‪ ,‬כמו כן הנֹ ַה והאנחה‪ ,‬אם תדקדק ותעיין בה איך היא נמשכת אל‬
‫הגרון‪ ,‬היא בבחינת תוסף רוחם‪ ,‬כי לפי שעה קלה נתוסף רוחו‪ ,‬וכמעט רגע תגווע‬
‫ותאסף‪ .‬ואנחה היא מאותה בחינה שתופס הנשימה בארוכה‪ ,‬זה דומה לתהליך של יציאת‬

                                     ‫נשמה‪ ,‬וכשחוזר לעצמו הוא בגדר בריאה חדשה‪.‬‬

                                         ‫ליקוטים‬

‫ה"מזלען" [אדמת] או "פאקין" [אבעבועות]‪ ,‬על פי כן נענש על זה‪ .‬אך זה הוא בחינת‬
‫ואמר שהוא מרגיש בליבו כל גניחה וגניחה דרכי השם שאי אפשר להבינם‪ .‬וסיפר אז כל‬
‫של התינוק‪ ,‬ושהוא מרצה הלואי והיה לו זה לעניין יסוריו מבניו ויוצאי חלציו‪ ,‬שכל‬
‫חולי ה"מאזלען" בשביל התינוק‪ .‬ואמר יסוריו הוא מחמתנו‪ ,‬מחמת שעוסק לקרב‬
‫שהוא דרכי השם שאי אפשר להבין‪ ,‬היינו אותנו להשם יתברך‪ .‬והלא כוונתו באמת‬
‫שיש דרכי השם שאי אפשר להבינם‪ ,‬שהם לשמים‪ ,‬ובוודאי רצון השם יתברך באמת‬
‫שיעסוק בתיקוננו לקרבינו אליו יתברך‪ ,‬כי‬        ‫בחינת צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' (ברכות‬
‫זה עיקר כבוד השם יתברך ורצונו וכו'‪ ,‬ואף‬       ‫ה') אשר באותו השבועות דבר מזה בהתורה‬
‫על פי כן יש לו יסורים ועונשים כאלו‪ ,‬מחמת‬      ‫וביום הבכורים הנדפס בסימן נ"ו עיין שם‪,‬‬
‫זה דייקא‪ ,‬אך זה הוא דרכי השם שאי אפשר‬         ‫ואמר שהיסורים שלו הם בחינת דרכי השם‪,‬‬
‫להבינם כלל בשום אופן‪ .‬ואמר אז שזה יודע‬        ‫וסיפר אז מעניין מה שמובא ב"שבחי האר"י‬
‫על עצמו זכות‪ ,‬שגם כשבאין לפניו ומספרין‬        ‫ז"ל"‪ ,‬שפעם אחת הפציר אותו הרבה הרב‬
‫לו צער מתינוק אחר שנחלה חס ושלום‪ ,‬כדי‬         ‫רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה שיגלה לו‬
‫שיתפלל עליו‪ ,‬יש לו גם כן צער וייסורים‬         ‫סוד אחד‪ ,‬ולא רצה האר"י‪ ,‬כי אמר שהוא‬
‫כאלה ממש שיש לו מנכדו הנ"ל‪ ,‬שמרגיש כל‬         ‫סכנה גדולה לפניו‪ ,‬והפציר אותו הרב רבי‬
‫גניחה וגניחה של התינוק (שקורין קרעכץ)‬         ‫חיים ויטאל הרבה‪ ,‬ומחמת זה היה מוכרח‬
                                              ‫לגלותו‪ ,‬כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן‬
                                  ‫בלבו כנ"ל‪.‬‬

‫ה) בזוה"ק ע"פ הסולם (שמות‪ ,‬שנ‪-‬ה)‪ :‬שואל‪,‬‬       ‫נשמת הרב רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה‪.‬‬
                                              ‫נמצא כשהרב רבי חיים ויטאל הפציר אותו‬
‫היה מוכרח באמת לגלות הסוד לפניו‪ ,‬ואחר ויתאנחו לא כתוב‪ ,‬שהיה משמע שנאנחו מחמת‬
‫כך תיכף כשגילה זה הסוד נעשה בנו חולה צרתם עצמם‪ ,‬אלא ויאנחו‪ ,‬שאפשר לפרש שנאנחו‬
‫ונפטר מחמת זה רחמנא ליצלן‪ .‬ואיך אפשר בשביל צרות של אחרים‪ .‬ומשיב‪ ,‬כלומר‪ ,‬שנאנחו‬
‫להבין זאת‪ ,‬כי הלא היה מוכרח לגלות הסוד להם למעלה‪ ,‬שהאנחה היתה בשבילם‬
‫מחמת הפצרת רבי חיים ויטאל כנ"ל‪ ,‬ואף למעלה‪ .‬דהיינו שהמלאכים נאנחו בשביל ישראל‪.‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87