Page 81 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 81

‫מוהר"ן פא‬  ‫‪Pg: 81 - 3-Front 21-10-25‬‬          ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קט‬

‫יֵלְכּו ּופֹוׁשְ ִעים ִיּכָׁשְלּו"‪ֵ .‬יׁש ָרׁ ָשע ּכָל ָי ָמיו‪ּ ,‬ו ִמ ְת ַאּנֵ ַח וְנָּה ַעל הֶ ָע ָבר‪ְ .‬ויֵׁש‪ ,‬חַס וְׁ ָשלֹום‪ַ ,‬צּ ִדיק‬
                                 ‫ֵמ ִעּקָרֹו‪ ,‬וְתֹו ֵהא ַעל הִָראׁשֹונֹות‪ ,‬וְנָּה ּו ִמ ְת ַאּנֵחַ ּגַם ּכֵן‪.‬‏‬

‫וְהִּנֵה ֵיׁש ׁ ְשנֵי ֲחבָלִים‪ֶ ,‬חבֶל ּ ִדקְ ֻדּׁ ָשה‪ּ ,‬וכְנֶגְּדֹו ּ ְד ֻט ְמ ָאה‪ .‬וְהַּבְחִיָרה ָחפְׁ ִשית‪ִ ,‬מי ׁשֶּ ְמ ַקּ ֵדׁש‬
‫ַע ְצמֹו ְמקַּׁשֵר ַע ְצמֹו ּ ְבחֶבֶל ּ ִדקְ ֻדּׁשָה‪ּ ,‬ולְהֵפְֶך‪ ,‬חַס ְוׁ ָשלֹום‪ִ ,‬מי ׁשֶּ ְמ ַטּ ֵמא ַע ְצמֹו ְמקַּׁשֵר ַעצְמֹו‬

                         ‫ּבְחֶ ֶבל ְּד ֻט ְמ ָאה‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫אחד לפי ערכו ב) פשוטו של "הבל" הנאמר בקהלת הוא דבר בטלה ודבר שטות‪ ,‬וכאן‬
‫מפרש שהכוונה הבל היוצא מהפה‪ .‬ועל זה נאמר "צדיקים ילכו [בם] ופושעים יכשלו‬
‫[בם]"‪ .‬יש רשע כל ימיו ואח"כ שב בתשובה‪ ,‬מתחרט על מעשיו ומתאנח ונָה על העבר‬
‫וזו הבעת חרטה עמוקה ותשובה על העוונות‪ ,‬ובכך מתכפר עוונותיו ונעשה צדיק‪ ,‬ויש‬
‫חס ושלום‪ ,‬צדיק מעיקרו ותוהא על הראשונות‪ ,‬ג) ונה ומתאנח גם כן‪ .‬ועי"ז מאבד כל‬

                      ‫זכויותיו (קידושין מ‪ ,):‬וכל זה נעשה ע"י אנחה כמו שמבאר והולך‪.‬‬
‫והנה יש שני חבלים‪ ,‬חבל דקדושה וכנגדו דטומאה‪ ,‬והבחירה חופשית‪ ,‬ד) מי שמקדש‬
‫עצמו מקשר עצמו בחבל דקדושה‪ ,‬בסוד "יעקב חבל נחלתו"‪ ,‬דהיינו הקשר של כל‬
‫מדרגות של קדושה עד רום המעלות‪ .‬ולהיפך חס ושלום‪ ,‬מי שמטמא עצמו מקשר‬
‫עצמו בחבל דטומאה‪ ,‬בסוד "הוי מושכי העון בחבלי השוא" וכו'‪ ,‬דהיינו הקשר של כל‬

                                                 ‫מדרגות הטומאה עד לשאול תחתית‪.‬‬

                                     ‫ליקוטים‬

‫תורה‪ .‬כי כל העולם ניזון בשביל חנינא בני פיו כלל‪ .‬השיב לו רבינו זכרונו לברכה‪ :‬אם‬
‫וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש כן‪ ,‬שוכבין עצמן וגונחין גניחה אחר גניחה‪.‬‬
‫ועשה רבינו זכרונו לברכה בעצמו גניחות‬                  ‫וכו'‪.‬‬
‫תכופות כמרמז שכך יעשה‪.‬‬

‫ג) כדרשת חז"ל (קידושין מ' ע"ב) על‬       ‫ב) בחיי מוהר"ן (תמ"א)‪ :‬פעם אחת שאל‬
                                        ‫רבינו זכרונו לברכה לאיש אחד מאנשיו‪,‬‬
‫הנאמר ביחזקאל (יח‪ ,‬כ‪-‬כב)‪ :‬הנפש החוטאת‬   ‫אם הוא רגיל להיות גונח ומתאנח שקורין‬
‫היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא‬  ‫קרעכצין בשעת התבודדות‪ ,‬והשיב לו אין‬
‫בעון הבן‪ ,‬צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת‬    ‫[כן]‪ .‬ושאל אותו עוד‪ ,‬אם הוא גונח ומתאנח‬
‫הרשע עליו תהיה‪ .‬והרשע כי ישוב מכל‬       ‫מעמק הלב‪ ,‬ענה ואמר לו רבנו זכרונו לברכה‪:‬‬
‫חטאתיו אשר עשה ושמר את כל חוקותי‬        ‫כשאני עושה גניחה ואנחה אזי אם אני אוחז‬
‫ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות‪ .‬כל‬    ‫ידי על השלחן אז בשעת האנחה‪ ,‬אזי אי‬
‫אפשר לי אחר כך להרים וליטול את ידי מעל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר‬
           ‫השלחן‪ ,‬וצריך אני להמתין איזה שעה עד עשה יחיה‪.‬‬
                                                        ‫שחוזר בי כחי‪.‬‬

‫ד) בימי מוהרנ"ת (ח"א‪ ,‬ט)‪ :‬דיבר עימי‬
‫עוד שם (תקיא)‪ :‬אחד מאנשי שלומינו הרבה מעניין התחזקות להיות בשמחה בכל‬
‫היה קובל לפניו שאחר אכילתו כששוכב על מה דאפשר‪ ,‬גם דיבר עימי אז באותו העת‬
‫מטתו קודם השינה‪ ,‬הוא רוצה לדבר אז איזה וספר לי מגודל צערו ויסוריו בלי שעור‪,‬‬
‫דבורים של התבודדות‪ ,‬לבקש מהשם יתברך ועצם הצער והיסורים שיש לו מהילדה של‬
‫שיקרבו לעבודתו וכו'‪ ,‬ואינו יכול לפתוח אז בתו תחיה‪ ,‬שהייתה אז חולה ביותר מחולי‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86