Page 91 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 91

‫מוהר"ן צא‬  ‫‪Pg: 91 - 3-Back 21-10-25‬‬            ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קי‬

‫ְוז ֶהּו‪ֹ" :‬לא יָמּוׁש סֵ ֶפר ַהּתֹוָרה"‪' .‬יָמּוׁש' ִמּלְׁשֹון ַמּ ָמׁשּות‪ּ .‬כְמֹו ׁשֶּכָתּוב (שמות י)‪ְ " :‬ויָ ֵמׁש‬
‫חׁשְֶך"‪ּ .‬כְלֹו ַמר הִּז ָהֵר ׁשֶֹּלא ּ ִת ְה ֶיה ַמּ ָמׁשּות וְגַׁ ְש ִמּיּות ּ ְב ִדבְֵרי הַּתֹוָרה‪ִ ' .‬מּ ִפיָך' ּכְלֹו ַמר ֵמ ֲח ַמת‬
‫ּ ִפיָך ׁשֶּיֹוצֵא ֵמ ִאּ ְתָך ִי ְהיֶה לָּה ַמּ ָמׁשּות וְגַׁשְ ִמּיּות‪ִ ּ .‬תּז ָ ֵהר ִמּז ֶה‪ .‬וְז ֶה ׁשֶ ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם‬
‫לִבְָרכָה (בבא מציעא פה) ׁ ֶשהִ ְת ַעּנָה ַרב יֹו ֵסף ַאְרּבָ ִעים יֹום ׁ ֶשּיִ ְת ַקּיֵם לִּמּודֹו‪ַ .‬אחֲוּו לֵּה ֹלא‬
‫ָימּוׁשּו ִמּ ִפיָך‪ .‬וְׁשּוב הִ ְת ַעּנָה וכו' ַאחֲוּו לֵּה ּו ִמּפִי ז ְַר ֲעָך וכו'‪ּ .‬כְלֹו ַמר ׁ ֶשֹּלא ָימּוׁשּו ִויגֻּׁשְמּו‬

 ‫ִמּפִיָך‪ַ .‬ו ֲאז ַי יִ ְתקַּ ֵים ּ ַתלְמּודֹו‪ּ .‬כִי ֹלא יִ ְה ֶיה ׁ ִשכְחָה‪ּ .‬כִי ּ ָדבָר רּו ָחנִי ֵאינֹו ּתֹו ֵפס ָמקֹום‪ְ .‬ודּוק‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫וזהו‪ )*( :‬לא ימוש ספר התורה‪" ,‬ימוש" מלשון ממשות והגשמה‪ ,‬כמו שכתוב (שמות‬
‫י)‪" :‬וימש חשך"‪ .‬כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה‪ .‬ד) 'מפיך'‬

‫כלומר מחמת פיך שיוצא מאתך יהיה לה ממשות וגשמיות‪ ,‬תזהר מזה‪ ,‬וזה שאמרו‬
‫רבותינו זכרונם לברכה (בבא מציעא פה‪ ).‬שהתענה רב יוסף ארבעים יום שיתקיים לימודו‪,‬‬
‫אחוו ליה "לא ימושו מפיך"‪ ,‬ושוב התענה וכו' אחוו ליה "ומפי זרעך" וכו'‪ .‬כלומר שלא‬
‫ימושו ויגשמו מפיך‪ ,‬ואזי יתקיים תלמודו‪ ,‬כי לא יהיה שכחה‪ ,‬כי דבר רוחני אינו תופס‬

                                                                           ‫מקום‪ .‬ודוק‪.‬‬

                                      ‫ליקוטים‬

‫באורח לחיים (תרומה)‪ :‬וידוע‪ ,‬מה שאמרו והגוף‪ ,‬והללתם את ה' אלהיכם אשר עשה‬
‫עמכם להפליא‪ ,‬כי הוא דבר פלא‪ ,‬שמקשר‬
‫רוחני בדבר גשמי‪ ,‬ומתקיים על ידי המאכל‬         ‫ז"ל (ברכות מ‪ ,‬א‪ ,‬סוכה מו‪ ,‬ב) אם שמוע תשמע‪,‬‬
                                              ‫אם שמוע בישן תשמע בחדש‪ ,‬ואמרו (שם)‬
                                      ‫גם כן‪.‬‬  ‫שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר‬

‫ד) בתולדות יעקב יוסף (ויצא‪ ,‬ט)‪ :‬ונ"ל‬          ‫ודם‪ ,‬כלי ריקן מחזיק‪ ,‬כלי מלא אינו מחזיק‪,‬‬
                                              ‫אבל מדת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כלי מלא מחזיק‬
‫וכו'‪ ,‬וזהו שאמר ואכלתם אכול‪ ,‬רצה לומר דאי' במשנה דקדושין (דף פ ע"ב)‪ ,‬מתייחד‬
‫אדם עם אמו ועם בתו בקירוב בשר וכו' וכבר‬       ‫שתאכלו חיות התורה אשר בתוך המאכל‬
‫כתבתי מזה יעו"ש‪ .‬וכעת נ"ל דיש ב' סוגים‬        ‫המחיה אותו‪ ,‬ושבוע‪ ,‬רצה לומר אם תהיה‬
‫בענין תורה ותפלה‪ .‬א'‪ ,‬דיבור‪ .‬ב'‪ ,‬הכוונה‬       ‫שבע בדברי תורה‪ ,‬ותהיה כלי מלא‪ ,‬אז תוכלו‬
‫והמחשבה‪ .‬וכמ"ש בזוהר וישלח דף קס"ט‬             ‫להחזיק‪ ,‬ולהשיג החיות אשר בתוך המאכל‪.‬‬
‫ואיתא בכוונ[ו]ת דהנשמה נהנית תא חזי דוד מלכא אמר יהיו לרצון אמרי‬
‫מרוחניות המאכל‪ ,‬והגוף נהנה מגשמיות פי והגיון לבי‪ ,‬חד לקבל דרגא תתאה‪ ,‬וחד‬
‫המאכל‪ ,‬ומכח זה קשורים זה בזה על ידי לקבל דרגא עלאה וכו' יעו"ש‪ .‬ובזה יובן כי‬
‫המאכל‪ ,‬ע"כ‪ .‬ורמ"א ז"ל כתב (בא"ח סימן וא"ו) כוונת המשנה ללמד אדם דעת בעסק התורה‬
‫וז"ל ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ותפלה‪ ,‬שיתייחד אדם עם אמו בינה עולם‬
‫ששומר רוח אדם בקרבו‪ ,‬וקושר דבר רוחני המחשבה בעודו מדבר שהיא במל' הנק' בתו‪,‬‬
‫בדבר גשמי וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וזהו שאמר אם תשיגו ושיהי' בקירוב בשר בהתפשט מחשבות זרות‬
‫החיות אשר בתוך המאכל‪ ,‬ותהנה הנשמה שהוא קליפה ולבוש‪ .‬ובעודו מדבר בתורה‬
‫מרוחניות שבמאכל‪ ,‬והגוף יהנה מגשמיות ותפלה שהי' בתו‪ ,‬יהי' מחשבתו דביקה בו‬
‫המאכל‪ ,‬ועל ידי זה יהיו קשורים הנשמה ית' בדביקה וחשוקה באור פני מלך חיים‪,‬‬

                                               ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96