Page 95 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 95

‫מוהר"ן צה‬  ‫‪Pg: 95 - 3-Back 21-10-25‬‬          ‫ליקוטי‬

                ‫תורה קיא‬

                  ‫באורים‬                                       ‫ליקוטים‬
‫אותו אף שאינו אומר לו שום דבר נכנס בו‬        ‫בבית אהרן (קרלין)‪ :‬והנה כתיב צדיק‬
                                             ‫כתמר יפרח ופי' בס"ה שהתמר עולה דו"נ פי'‬
        ‫רוח אחרת ונתלהב נפשו לעבודת ה'‪.‬‬      ‫שהצדיק יש בו אהבה ויראה והנה אי' אלף‬
‫וזהו שאנו רואים לפעמים יש חכמים‬              ‫בינה פי' למוד והבן שהבינה נמשכה מהלימוד‬
‫גדולים בתורה ואינם מקובלים בעיני הבריות‬      ‫שמי שהוא חכם שלמד הוא מבין ומזה נמשך‬
‫ללמוד מהם ויש אנשים אשר הם אינם גדולים‬       ‫הדעת שיודע הדבר וזה נק' רב"י כי היו"ד‬
‫כל כך וכולי עלמא אזלי בתרייהו ומשתוקקים‬      ‫הוא הצמצום הנ"ל בהדעת וז"ש של בית רבי‬
‫מאד לשמוע מהם איזה דבר ושותים בצמא‬
‫את דבריהם‪ ,‬זהו מחמת שתמיד תוקד בהן אש‬           ‫תמר שמן פי' שכלול מאהבה ויראה וד"ל‪.‬‬
‫של יראה ואהבת יוצרם‪ .‬וזהו שמצינו בגמרא‬
‫(שם לה‪ ).‬שחז"ל כשגזרו על איזה דבר לא גילו‬    ‫ובדגל מחנה אפרים (כי תשא)‪ :‬ויש בזה‬
‫הטעם עד תריסר ירחי שתא‪ ,‬מפני שהם היו‬         ‫עוד רמז על דרך שאמרתי על פסוק (דברים י‬
‫דבוקים תמיד בו יתברך נתקבל דבריהם אף‬         ‫יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך‬
                                             ‫כי אם ליראה את ה' אלקיך וגו' ויש מזה רמז‬
                 ‫כשלא נתנו טעם לדבריהם‪.‬‬      ‫בכאן ר'אש ב'ני י'שראל ראשי תיבות רב"י‬
‫וזה הסימן הוא מובהק מאיזה איש ללמוד‬          ‫את' ראש' בני' ישראל' סופי תיבות שיל"ת‬
‫תורה מפיהו‪ ,‬אם הוא מקבל ממנו עבודת‬           ‫וצריך לבאר בעזרת השי"ת ולא יהיה בהם‬
‫ה' יתברך אף כשלא אמר לו שום דבר ואינו‬        ‫נגף בפקוד אותם יש בזה סוד ידוע כי המגפה‬
‫רואה ממנו שום עובדא רק כשרואה אותו‬           ‫באה מחמת הסתלקות ד' שמות הפשוטים‬
‫נתלהב לבו בקרבו לעבודת ה' ילמוד תורה‬         ‫מן המלואים מלואים עם הכולל גימטריא‬
‫מפיהו‪ ,‬שזאת היא לאות שהוא עובד תמיד‬          ‫מגפה והכוונה שיחזור להאיר בהם הפשוטים‬
‫את ה' יתברך במחשבתו באהבה עזה לכן יכול‬       ‫וזה יש לומר שמרומז בכאן ולא יהיה בהם‬
‫להדריך במחשבתו את כל באי עולם בדרך‬           ‫נגף בפקוד היינו לשון יחוד כמו (יבמות סב‪):‬‬
‫הטוב והישר‪ .‬ע"כ‪ .‬וע"ע זהר תרומה (קכח‪:‬‬        ‫חייב אדם לפקוד וזהו בפקוד אותם היינו‬
                                             ‫כשתייחד אותיות שמהם בא הניגוף כנ"ל‬
                 ‫ובסולם אותיות לח‪-‬לט)‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫שהם מספר מגפה ואז לא יהיה בהם נגף‬
‫וכל זה מתקשר לנאמר (בשמואל א ב‪ ,‬ט)‬
‫"רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחושך ידמו"‪,‬‬                    ‫היינו מגפה כנ"ל והמשכיל יבין‪.‬‬
‫וז"ל המלבי"ם (שם)‪ :‬רגלי חסידיו ישמור‪ ,‬אחר‬
‫שאין קיום לשום נמצא בעולם מעצמו רק‬           ‫באמרי נועם (שמות)‪ :‬וזהו שאמר [שמות‬
‫ע"י השגחתו ושמירתו אותו‪ ,‬א"כ החסידים‬         ‫ה כג] ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה‪,‬‬
‫שהם משומרים מאת השגחתו יש להם קיום‬           ‫ואם תאמר מה איכפת לך‪ ,‬למה זה שלחתני‬
‫ולא ימעדו אשורם‪ ,‬ורשעים‪ ,‬אשר אינם‬            ‫[עיין במדרש תנחומא פרשת וארא פרק ו]‪ .‬היינו‪,‬‬
‫מושגחים מאתו‪ ,‬בחשך ידמו‪ ,‬תדמה במליצה‬         ‫כיון ששלחת אותי‪ ,‬אשר שמי מש"ה רומז‬
‫את ההשגחה לנר מאיר אשר ביד השומר‪,‬‬            ‫לבטל הר"ע‪ ,‬כי כחי מסוד הכתר‪ .‬וזהו 'עם‬
‫והצדיקים לא לבד כי הולכים לאור הנר שהוא‬      ‫בני ישראל רב'‪ ,‬שיש להם רב כזה שיש לו‬
‫אור התורה והמצוה‪ ,‬כי גם ה' ישמור רגלים‬       ‫כח מן חכמה ובינה‪ ,‬ועוד יותר 'ועצו"ם' עולה‬
‫מלכד‪ ,‬והרשעים‪ ,‬שמתרחקים מן השומר‬             ‫רב"י‪ ,‬גם זה הוא 'ממנו'‪ ,‬כי כיון אשר שורשו‬
‫ומן האור אשר בידו להאיר מחשכיהם‪ ,‬ידמו‬        ‫באות י' שהוא חכמה‪ ,‬ממילא אחוז גם בקוצו‬
‫מעצמם בחשכה‪ ,‬אשר בה יתהלכו‪( ,‬וכמו שבאר‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100