Page 320 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 320

‫‪Pg: 320 - 10-Front 21-12-05‬‬

                   ‫למלאך מצויד בכנפיים‪ ,‬שאת נוצותיהן היא מורטת כאילו היא מסירה שיער‬
                   ‫מרגליה (עמ׳ ‪ .)*19‬בשיר ״רקמת עיניים״‪ ,‬שכבר הוזכר‪ ,‬״יראת השם״ מוליכה‬
                   ‫במפתיע להכרה בצורך היומיומי בשיכרון הארוטי (״התבוננות פני נער לאמור ‪/‬‬
                   ‫לי שיכר יום־יום״‪ ,‬עמ׳ ‪ .)*15‬ייתכן שתפנית כזאת מתרחשת גם בסיומו של‬
                   ‫שיר המלאך המרוט במשאלה‪ :‬״עם אבק מיטה עם גוף זרמים של אהבה ‪/‬‬
                   ‫לעוף״ (עמ׳ ‪ .)*19‬אבל גם הדרך הקצרה והפופולרית הזאת לזיקה ישירה‬
                   ‫בין הסובייקט לאובייקט (דרך הקשר הסקסואלי) מערימה קשיים לאורך‬
                   ‫דרכה השירית של אלישע‪ ,‬ומוליכה פעמים רבות (בייחוד בשירה המאוחרת)‬

‫‪10‬‬

                   ‫לסצנות של רמייה עצמית‪ ,‬אכזבות נוראות‪ ,‬משברים וייאוש‪ ,‬שיש לתלותם‬
                   ‫לא רק באי־יציבות (ולעיתים הבוגדנות וההיעלמות) של האובייקט‪ ,‬אלא גם‬

                                                            ‫באי־מוכנות וב״מחלה״ של הסובייקט‪.‬‬
                   ‫ביצירתה של אלישע הארוטיקה‪ ,‬או ה״יחס לאובייקט״ האנושי בכל גילוייו‪,‬‬
                   ‫ובכללם הקשר המיני‪ ,‬היא משענת קנה רצוץ‪ .‬ב״בשפתיים נשפתי חושך״‬
                   ‫הארוטיקה מופיעה פתאום בהבהקים שאורם רק מעמיק את החושך המקיף‬
                   ‫אותם‪ .‬הדוברת לובשת מדי פעם מסכה של פאם־פאטאל או גם של זונה‪.‬‬
                   ‫היא מוכרת משקאות משכרים ״בקברט מוסיקה חשוכה״‪ ,‬והיא עצמה ״לשה‬
                   ‫את ערוותה בכוהל״ (עמ׳ ‪ .)*30‬בשירים אחדים היא ״לולושקה״ (עמ׳ ‪ )30‬או‬
                   ‫״לולושקייט״ (עמ׳ ‪ ,)*40‬כלומר היא ״לולו״‪ ,‬הגילום של המיניות ה ָפ ָטלית‬
                   ‫במחזהו של פרנק ודקינד‪ ,‬שעליו ביסס אלבן ברג את האופרה הגאונית שלו‪.‬‬
                   ‫אבל באותה מידה היא גם נערת הכפר ה״מכסכסת״ את גופה במי הנהר כאילו‬
                   ‫היא מכבסת שמלה כדי שיירטב גופה היבש ו״נטפי אהבה״ שבה ייעורו‬
                   ‫לקראת בואו האפשרי של עלם‪ ,‬אשר לכשיבוא ״ ַאשקנו מרגליים״ (עמ׳ ‪;*34‬‬
                   ‫״אשקנו״ באלף פתוחה מלשון השקיה‪ ,‬אבל אולי גם באלף סגולה‪ ,‬מלשון‬
                   ‫נשיקה)‪ .‬היא גם כפילתה של רוחמה מ״לילות״ של ש״י עגנון‪ ,‬המשתגעת‬
                   ‫באהבתה על שפת הים‪ ,‬שוברת את כינורה‪ ,‬המבטא את הרוחניות והריגושיות‬
                   ‫שלה‪ ,‬מסתמאת מן הדגים הבוהקים שהדייג יוסי מעלה בחכתו (ראו השיר‬
                   ‫״השתגעתי לעץ הדבק בי״‪ ,‬עמ׳ ‪ 16.)*26‬היא רוצה ״להיחבק״‪ ,‬לעטוף את‬

                      ‫‪ 	16‬אינני יודע אם אלישע רמזה בפירוש לסיפורו של עגנון‪ ,‬אף שאני מניח שהכירה אותו –‬
                      ‫היא הייתה בעלת השכלה ספרותית עברית‪ ,‬צרפתית ואנגלית רחבה הרבה יותר מזו‬
                      ‫של רוב המשוררות והמשוררים בני דורה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בשירה תמצתה אלישע להפליא‬
                      ‫את סצנת שפת הים בסיפורו של עגנון ואף השתמשה בכמה מפרטי התיאור הבולטים‬
                      ‫שבה‪ .‬השוו את השיר לפרק השביעי ב״לילות״‪ ,‬כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון‪ ,‬על‬

                                     ‫כפות המנעול‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשל״ה‪ ,‬עמ׳ תא‪-‬תב‪.‬‬

                                                                                   ‫‪ | 320‬דן מירון‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325