Page 317 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 317
Pg: 317 - 10-Front 21-12-05
שיש לזה חלק בהשתקה המוחלטת של המשוררת בעשרים שנותיה האחרונות.
על כל פנים ,המשוררת עשתה כל שביכולתה כדי להבליט את השינוי
שחל בה ובשירתה .אפילו הפורמט של קובצי שירתה המאוחרים סטה מן
המקובל בהדפסת ספרי שירה שאינם אלבומיים ,ונעשה דומה לזה של
מחברות גדולות או חוברות יעץ ופרסומת .פחות או יותר הסתגרה בהוצאה
העצמית שלה,״דגש״ ,שבה הייתה לא רק הבעלים והעורכת אלא גם סדרית
הדפוס .המעשה הנחרץ ביותר ,שבו גילתה את החלטתה ״להשיל״ מעליה
את גבריאלה אלישע ,נעשה בספר מבחר שיריה ,שהוציאה לאור במהדורה
מהודרת בשנת :1997״ספר השירים של אלה בת־ציון״ .בלי כל הסבר ואפילו
בלי ציון גרידא מחקה כאן לחלוטין את שני ספריה הראשונים (״בשפתיים
נשפתי חושך לגוף״ ו״ליל הזמרת״) ,ואף הסתפקה במבחר מצוצמם ביותר
מתוך ספרה השלישי (״הנשמה מילולית״) וספרה הרביעי (״מוסיקה אחרת״.
כך ,למשל ,ויתרה על הפואמה השיחתית־ההגותית של י״ח הפרקים – ויתור
שלקוראים הייתה סיבה להצטער עליו) .בשער הספר סימנה את התאריכים:
;1996-1980כלומר הזיזה את הכרונולוגיה של שירתה בעשור שלם קדימה,
ובכך גם כאילו מחקה את פרשת התקבלותה במשך שנות השבעים .עקב
מהלכים אלה ,שנראו מוזרים ומתמיהים ,נעשתה שירתה זרה לקהל הקוראים
המתחדש והמשתנה .ספריה החדשים (כגון ״כתיבה מצוירת של חצי־אהבה
חצי־שנאה״ ו״שפת־סף או מים ,אימא ,נפש״; שני הספרים ראו אור בשנת
)1996כמעט לא הגיעו לידי הקוראים .אלישע /בת־ציון נעשתה כמעט לא
מוכרת מחוץ לחוג משוררים ירושלמי ,שבזמן מסוים הייתה פעילה ומרכזית
בו (כגון בראשית שנות התשעים ,שבהן פרסמה את החוברות ״מרפסת:
קונטרסים לשירה״1992 ,־ .)1990אבל אחר כך התרחקה מפעילות ספרותית
זו ובתנופה יצירתית נסקה בכתיבה אינטנסיבית של מיטב שיריה המאוחרים,
שהם פסגת יצירתה .זה היה זמן ההתיידדות העמוקה עם המחשב ,שנעשה
ל״אחר״ ובו בזמן גם ל״עצמי״ שלה .זה היה צידה האחר ,האפל ,של בדידות
חברתית גוברת והולכת ושל אכזבה עמוקה מקשר לסבי רומנטי .לשעה קצרה
ניתנה לה חשיפה מחודשת עם הופעת ״ספר השירים של אלה בת־ציון״
( .)1997אבל זו לא הביאה עימה לא בחינה מחודשת של יצירתה ולא מאמץ
להבין את הקשרים בין חלקיה השונים .מה גם שלאחר פרסום ספרה האחרון
שתרגמה משעול בכישרון (שם ,עמ׳ ,)244והוא אינו מאפיין רבים מן השירים
האחרים .המשוררת האמריקנית לא מחקה את הכאב הגדול ,אלא עשתה אותו ל״רגש
רשמי״ ואפילו ל״נחת גבישית״ .זה בדיוק הדבר שמשעול ואלישע אינן עושות.
פניה הלוטים של הזמרת | 317
