Page 319 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 319

‫‪Pg: 319 - 10-Back 21-12-05‬‬

‫התפתחותה שינתה המשוררת פעמים אחדות הדגשים תמטיים ו״מצבי רוח״‬
‫פואטיים‪ .‬אבל שירתה‪ ,‬לכל התמורות שחלו בה‪ ,‬מעמידה טריטוריה פיוטית‬
‫וסגנונית מתמשכת אחת‪ ,‬ורק המהלך בה לאורכה ולרוחבה יבין את משמעותה‬

                                                                          ‫כולה‪.‬‬
‫בייחוד חשובה ההשתהות אצל קובץ הבכורה‪ ,‬״בשפתיים נשפתי חושך לגוף״‪,‬‬
‫שבו נחשפים – אולי דווקא בזכות הכתיבה ה״פתוחה״ ואפילו ה״פרומה״ –‬
‫כמה מן המוקדים העיקריים‪ ,‬שסביבם מתארגנת‪ ,‬באופנים שונים‪ ,‬שירתה של‬
‫אלישע בכללה‪ .‬מן הבולטים או הלוהטים במוקדים אלה הוא הפצע או החתך‬
‫המפריד בין העצמי ל״דברים״ – לכאורה פער קוגניטיבי בסיסי ואוניברסלי‪,‬‬
‫שבאמצעותו מבחין אדם בין הסובייקט שהוא ובין עולם האובייקטים‪ .‬אלא‬
‫שבשירים המוקדמים של אלישע פער זה מתקשר בפערי משנה בעייתיים‪:‬‬
‫כיעור (העצמי) מול יופי (הדברים)‪ ,‬כאב ופצע (העצמי) לעומת שלמות‬
‫ורווחה (הדברים)‪ ,‬חושך לעומת אור‪ ,‬הגוף לעומת כל מה שאיננו ממנו ובו‪,‬‬
‫אפילו המשוררת (העצמי) לעומת השירים שהיא כותבת (הדברים)‪ :‬״יצירי‬

                           ‫כפיי הם השמשות ‪ /‬אני עצמי תהום ובור״ (עמ׳ ‪.)9‬‬
‫אלישע שואלת את עצמה שוב ושוב איך אפשר לגשר על הפער הזה‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ .‬בשיר הפותח את הספר (״שמעי נפשי טל עצים״‪ ,‬עמ׳ ‪ )7‬היא מציבה‬
‫מעין משוואה שרומזת על אפשריותו של גישור כזה‪ .‬היא עצמה היא אחד‬
‫החלכאים‪ ,‬״אדם אובד״; הכתר הנכון לראשה (כמשוררת) הוא ״כתר נופלים״‪.‬‬
‫עם זאת היא מכוונת את תודעתה לעבר הדברים היפים והרכים‪ :‬״טל עצים״‪,‬‬
‫״ ֶע ֶנף רב כורע לך״‪ .‬ושוב‪ ,‬בשיר אחר (עמ׳ ‪ ,)*15‬״רקמת עיניים שזורה בטל ‪/‬‬
‫של לילה הינו רקום בשאר ‪ /‬רוח״‪ .‬בשני השירים מעוררת הזיקה ליופי ולרוך‬
‫דינמיקה של תנועה מ״כאן״ (העצמי) ל״שם״ (האובייקט המטפיזי; בעיקרו –‬
‫אלוהים)‪ .‬אבל בדרכה היא נתקלת בשסע שמעליו עליה לדלג דילוג שיש בו‬
‫סכנה‪ .‬בשיר הראשון זו סכנת מוות; בשני – ״רק״ סכנת ״כליית היות לבד״‪.‬‬
‫ההתגברות או ה״התעלות״ מעל לתהום תלויה בנסיקה מן הקרקע (״ראשי‬
‫שבע מקרקע״) לגובה‪ ,‬שבו נעשה ״פחד אל״ ל״יראת השם״‪ ,‬כלומר מן‬
‫הקיום הארצי לקיום בממד דתי־מטפיזי שמסתמן כ״מפלט היות נכסף ‪ /‬אל‬
‫אור אם יש במוות״ (עמ׳ ‪ ,)7‬אורה של הא ָטרקסיה המיסטית‪ ,‬או של הנשמה‬

                                                            ‫ששוחררה מן הגוף‪.‬‬
‫ואולם המראה כזאת אפשרית בשירת אלישע בשלבה המוקדם הזה רק‬
‫בהזיה ובפנטזיה‪ ,‬וגם בהן היא עלולה להתמוטט בעצם הריחוף החופשי וכאילו‬
‫בגללו‪ .‬כך נענית המשוררת להופעה חלומית של ״רבבות מלאכים״ שמגישים‬
‫לה זרי פרחים (עמ׳ ‪ )*18‬בהזיה בעיניים עצומות‪ ,‬שבה היא עצמה דומה‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪319‬‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324