Page 342 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 342

‫‪Pg: 342 - 11-Back 21-12-05‬‬

‫בהפקה של ספריה‪ .‬מן האיור שעל הכריכה עולות בבירור אסוציאציות של‬
‫ספרי קודש מסורתיים‪ .‬על רקע תכלת (״טלית שכולה תכלת״) ניצב כאן‬
‫שער מקומר ומעוטר‪ ,‬מעין השערים במהדורות רבות של התלמוד ובדפוסים‬

                                            ‫המקובלים של ספרי הלכה ומדרש‪.‬‬
‫ואולם החידוש העיקרי בספר אינו מתמצה בתכניו הדתיים אף שאלה בולטים‬
‫ברבים מן השירים‪ ,‬למן הקריאה בפתח הספר לרוח הקודש הנוצרית ש ִתשרה‬
‫על המשוררת ״כפי ש ַנח ְת על כתפיו של הגלילי״ (עמ׳ ‪ ,)163‬ועד פניות מפניות‬
‫שונות לאלוהי ישראל‪ ,‬כגון ״עובר עליי מסע דתי‪ / :‬אני מבקשת את י ֹהוה״‬
‫(עמ׳ ‪ ;)165‬״רפאני‪ ,‬אדוני‪ ,‬ו ֵאירפא״ (שם); ״כשאהיה קדושה כמו משה בסיני‬
‫– – ‪ /‬יראה אדוני לי ספר תורה״ (עמ׳ ‪ ,)*9‬״קול שדי חותך באוויר״ (עמ׳ ‪.)170‬‬
‫בשירים אחדים היא פונה אל האל לגילוייו‪ ,‬כגון בתהלים (״לשיר הלל ‪ /‬כרועה‬
‫הצאן שהפך למלך״)‪ ,‬או באוונגליונים (״בן הנגר שנפתחו לו השמיים״)‪ ,‬או‬
‫ב״חזון יוחנן״ ובחזיונות הסיבילות (״אור ייחודי יפלח את גופי ‪ /‬לחזות מראות‬
‫אפוקליפטיים״‪ ,‬עמ׳ ‪ .)167‬גם התכונה הסגנונית והצורנית החדשה של השירים‬
‫אינה רק הזיקה המועצמת ללשון המקראות והתפילה ולגיחות לעבר נוסח‬
‫המשנה‪ ,‬כגון בשיר ״הרואה שמן בחלום״ (עמ׳ ‪ )*30‬ובשיר המכריז על עצמו‬
‫שהוא ״רצוף אזכורים בלא מראי מקומות״ (עמ׳ ‪ ,)*16‬ואכן הוא מרעיף עלינו‬
‫מראשיתו ״שעת הרת עולם״‪ ,‬״הדין והרחמים״‪ ,‬״אדוני שפתיי תפתח״‪ ,‬״עבודת‬
‫אלילים וכזבים״ שהיא ״בור נשבר ‪ /‬ואתה אלוהים באר מים חיים״; ״תתגלה‬
‫מלכותך כי צמאה נפשי ‪ /‬כאייל תערוג על אפיקי מים כי חרבה לשונה״‪ ,‬וכן‬

                            ‫הלאה עד ״שיר חדש לומר לפניך ‪ /‬בכל יום ויום״‪.‬‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬רדיקלי‪ ,‬חדשני ומעורר הרבה יותר בתוך רצף שירי המשוררת‬
‫הוא חידוש מסוג אחר‪ ,‬שבא לידי ביטוי באלמנט מודגש של למדנות ופרשנות‪.‬‬
‫המשוררת‪ ,‬שרצתה להיות ציפור דרור‪ ,‬יודעת ש״עכשיו רגליי אסורות״ (עמ׳‬
‫‪ .)191‬ציפור כבר לא תהיה‪ ,‬שכן ״נשמתי רתוקה״; עליה ״לסגל את הידע״‪,‬‬
‫לוותר על הריחוף במרום השמיים‪ :‬״בספרייה אשקוד על הנתיבים ללמוד‬
‫מוצאים ומבואות״ (עמ׳ ‪ .)*52‬היא משחרת אחר הבנת הכתוב‪ ,‬וכשזו מתפשטת‬
‫״בכמה מקומות בספר ומחוצה לו״‪ ,‬הכתוב וכל אשר סביבו מוצפים בנהרה‪.‬‬
‫המשוררת מחברת ״את ספר הבניינים והשורשים ‪ /‬ומבארת המשמעים של כל‬
‫צורה וצורה״ (עמ׳ ‪ 28;)182‬היא ״שוקדת על עבודתי העיונית״ בחדר הספרייה‬

‫‪ 	28‬אגב‪ ,‬עוד ב״הנשמה מילולית״ סיפרה המשוררת שהיא נוטלת עימה לצד מיטתה‬
‫ספר ״יסודות התחביר״ ומניחה אותו בצד מאפרת השיש‪ ,‬הניצבת שם‪ .‬עכשיו עליה‬
‫לבחור אם לבלות את הלילה בעישון או בלימוד‪ .‬נראה שהעישון גבר על הלימוד‪.‬‬

                                                               ‫‪ | 342‬דן מירון‬
   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347