Page 345 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A

‫‪Pg: 345 - 11-Front 21-12-05‬‬

‫המושטת חופנת ריק״ (עמ׳ ‪ ,)172‬אבל בדרך כלל זוכה המשוררת באמצעות‬
‫הספר לאושר ולמלאות‪ .‬היא מוצאת בו ״את הנחל השקט של השירה״ ו״על‬
‫גדת הנחל ההוא ערבה שנתי״ (עמ׳ ‪ .)175‬היא פותחת את עצמה כ״כד פתוח ‪/‬‬
‫אם לקלוט מי גשם או להישטף אהבה״ (עמ׳ ‪ .)*23‬בדף ו׳ היא נכנסת שוב‬
‫לאותו גן עדן שכבר פקדה לרגע בשיר קודם‪ .‬הפעם מקיפות אותה ״ציפורים‬
‫שכורות מן השפע ומן החירות״‪ .‬גם היא מתמלאת אושר ותחושה של קרבת‬
‫האל‪ .‬מכיוון שכל זה קורה בחלומה‪ ,‬היא מפחדת שמא תחדל לחלום ותאבד‬
‫את אלוהים‪ .‬אבל הוא מנחם אותה‪ :‬גם הוא עלול לאבדה‪ ,‬״אך הייתי מאבד‬
‫ומוצא״ (עמ׳ ‪ .)177‬מדי פעם היחסים בינה ובין האל שבספר נעשים לוהטים‬
‫במיוחד‪ .‬אלוהים נמצא בפרק מיוחד ״בקרקעית של החלום״‪ ,‬והמשוררת‬
‫קוראת לו‪ :‬״התקרב תיגע תזדווג איתי״‪ ,‬״אני רוצה אותך מדברי ויחידי ‪/‬‬
‫בשעה האמיתית שלך״ (עמ׳ ‪ .)*26‬בדף י״ח נענה לה האל‪ ,‬השופך על העולם‬
‫״נהרות של שמש״‪ ,‬שהם ״נהרות של זרע״‪ ,‬והוא מבטיח למשוררת‪ :‬״את‬
‫אוצרת בגופך אהבה גדולה״ (עמ׳ ‪ ,)176‬כמוה כמרייה שרוח הקודש טמנה‬
‫ברחמה את הזרע האלוהי‪ .‬בשיר אחר מסבירות ״כמה ‪ /‬שורות שנגלו לי‬
‫מספר חלומותיו״ איך בעלטה הבראשיתית הזריע האל את העולם ״איים של‬
‫אור״‪ ,‬זרע ״את נפרד ּות הנברא״‪ ,‬התניע את תולדות היקום והאדם‪ ,‬נטע בהם‬
‫את הכמיהה ״לשוב אל העלטה הגמורה״ ואת המוסר‪ ,‬ובצידו הזדון המביא‬
‫לידי הפרת חוקיו‪ .‬עודנו מלך על כל אשר ברא‪ ,‬וההולך בחוקותיו יראה שלום‬
‫וברכה בעמלו‪ .‬אבל גם הוא מבקש ״לחלום על הזדווגות ‪ /‬שתשיב גם אותי‬
‫אל אינותי ה ֶעדנית״ (עמ׳ ‪ .)179‬אכן‪ ,‬לא תמיד מחבר הספר את המשוררת עם‬
‫כותבו‪ .‬לפעמים שבה ומשתררת עלטת הצלמוות‪ .‬המשוררת קוראה לאלוהים‪,‬‬
‫״אך קולי אובד במרחבי הלילה״ (עמ׳ ‪ .)*33‬לפעמים מופיע בספר דף ״מנוקד‬
‫ומשובץ מילים נוכריות״ שעוסקות‪ ,‬כנראה‪ ,‬בלא מובן‪ .‬אבל ״כתב היד הולך‬
‫משתבש כדי אי קריאות ‪ /‬כמו דבר מה סייט את היד הכותבת״ (עמ׳ ‪.)181‬‬
‫קורה שדווקא ברגע הקריטי של התקשורת ״סתם ולא פירש וקולו נמחק ‪/‬‬

‫כמו שורה על שורה״ (עמ׳ ‪ )169‬ב ָפלימפ ֶססט‪.‬‬
‫המשוררת טוותה בספרה מסכת מיוחדת במינה של שירה דתית‪ ,‬שאולי‬
‫אין לה אח ורע בספרות החדשה‪ ,‬גם לא בזו הכתובה ברוח הניו אייג׳‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הספר הוא גם המשך אורגני של שירתה‪ .‬בעיקרה נשזרת המסכת הנטווית‬
‫בחוטי שתי וערב של המתחים העקרוניים‪ ,‬המייצרים את הדינמיקה של כלל‬
‫שירתה של גבריאלה אלישע–אלה בת־ציון‪ :‬השסע בין הסובייקט ל״דברים״‪,‬‬
‫לעולם‪ ,‬לאל‪ .‬עדיין תפילתה היא ״רפאני אדוני ואירפא ‪ /‬את השסע את‬
‫הפצע ‪ /‬חבוש כול יכול ‪ /‬את החלל מלא ‪ /‬את המלאות רוקן ‪ /‬גרש את‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪345‬‬