Page 344 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 344

‫‪Pg: 344 - 11-Front 21-12-05‬‬

‫מובילות המדרגות האלה״‪ 29.‬אבל לחלומות שהיא מחלימה בקובץ מיוחד זה‬
‫יש מעמד מיוחד ונבדל‪ ,‬מפני שבחלומות אלה של עצמה נפתח לפניה גם ספר‬
‫החלומות של אלוהים‪ ,‬שמתוכו היא מצטטת ואותו היא מתארת בבחינת חלום‬

                                                            ‫שקורא חלום אחר‪.‬‬
‫הספר הוא לכאורה ספר יהודי מסורתי לכל דבר‪ .‬עמודיו ממוספרים בסדר‬
‫האלף־בית‪ ,‬ויש בו ״סימנים״‪ ,‬שגם אליהם אפשר להידרש‪ .‬המשוררת מציינת‬
‫את מראי המקומות כלמדן מנוסה‪ ,‬או שהיא מצביעה עליהם‪ ,‬כקורא פרשת‬
‫השבוע בבית הכנסת‪ ,‬באמצעות ״יד״ דקורטיבית‪ ,‬שאצלה היא עשויה לא‬
‫מכסף אלא מזכוכית שקופה (״הייתה לך אצבע מזכוכית שקופה״‪ ,‬עמ׳ ‪;)*29‬‬
‫כלומר ה״יד״ שברשותה אינה מסתירה שום אות שרשומה על המגילה‪ ,‬אם‬
‫כי זו יכולה להינעל או להיעלם מדי פעם‪ ,‬שהרי המשוררת עצמה יכולה‬
‫להיעשות שקופה ולא ממשית‪ .‬מעמדו האונטולוגי של הספר אינו ברור כלל‪.‬‬
‫המשוררת שמעה בחלומה (״בא לי ההיגד״‪ ,‬כלומר היא שמעה מפי ״מגיד״‬
‫מיסטי) את המילים ״ספר החלומות של אלוהים״‪ ,‬ובהיסק כמו הגיוני הסיקה‬
‫שאם יש ספר כזה‪ ,‬הרי ״אלוהים חולם״‪ .‬השאלה היא ״מי יקליט את חלומותיו‬
‫ויתמלל אותם״‪ ,‬משמע אלוהים לא כתב את ספרו‪ ,‬אלא נתן את אותותיו‬
‫בדרכים אחרות‪ ,‬כגון ״מילים אחדות של אור״ (עמ׳ ‪ .)168‬המשוררת היא‬
‫שהוטלה עליה אפוא מלאכת ההקלטה והתמלול‪ ,‬היינו שימור הדיבור האלוהי‬
‫ברשמקול לשם הפיכתו לטקסט כתוב‪ .‬מתי כתב אלוהים את ספרו? מאז‬
‫ומעולם; הספר הוא ״קדמוני‪ ,‬נתחבר בזמן לא ישוער״‪ ,‬אבל ״הסברה נותנת‬

                        ‫בכל רגע״ (עמ׳ ‪ .)*34‬כלומר הספר עדיין נכתב והולך‪.‬‬
‫מלכתחילה הדברים הנאמרים או המוקרנים בספר אינם ברורים כל‬
‫צורכם‪ .‬בדף חית‪ ,‬למשל‪ ,‬מסופר כיצד ״היינו״ (אלוהים והמשוררת?) בחיפה‬
‫ובכרמיאל‪ ,‬שבהן לא מצאנו את מבוקשנו‪ ,‬עד שלבסוף הגענו למקום מופלא‪,‬‬
‫שאת שמו אנו עצמנו קובעים‪ ,‬״כרם י ֹהוה או עדן השם״ (״השם״ כפשוטו‬
‫ו״השם״ כתמורה לשמו המפורש של אלוהים); אבל אז ״ירד מסך״ על‬

                                                          ‫החזיונות (עמ׳ ‪.)173‬‬
‫המשוררת רואה אפוא בספר מדריך במסע לגן עדן או בדרך לחיפוש‬
‫השלמות‪ .‬היא אומנם רוצה להעתיק לפנקסה שורות‪ ,‬״לפחות שורה אחת״‪,‬‬
‫מספרו של אלוהים‪ ,‬כגון ״האין הוא נושא לתשוקה״ (עמ׳ ‪ .)174‬היא גם מנסה‬
‫לקלוט את המצלול של מילות הספר‪ :‬״בספר החלומות הגעתי לדף מם ‪/‬‬
‫ויש שם צליל של מים״ (עמ׳ ‪ .)178‬אומנם לעיתים ״צליל המים והבכי והיד‬

                                                            ‫‪ 2	 9‬ליל הזמרת‪ ,‬עמ׳ ‪.32-31‬‬

                                                               ‫‪ | 344‬דן מירון‬
   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349