Page 17 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 17

‫‪Pg: 17 - 1-Front 22-02-27‬‬

                          ‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫גם יש לעיין בסוגיא דלעיל דף לג עמוד ב' מכרו מכור לרדיא‪ ,‬נימא דמכור לגמרי דהא בעינן בשעת העמדה‬
‫בדין הבעלים הראשונים‪ ,‬ואולם דעת הרבה ראשונים דבעינן רק שיהיו לו בעלים לאפוקי הפקר והקדש‬
‫ולדעת רש"י דמשמע דבעינן בעלים ראשונים י"ל דס"ל כהפוסקים דלרבנן דר"י גם בנזקים לא בעינן שיהא‬
‫הכל כאחד‪ ,‬אולם עדיין במה דאיתא שם הקדישו מוקדש משום דרבי אבהו‪ ,‬הא כיון דהקדישו פקע חיובו‬

                                   ‫לגמרי כמו נגח ואח"כ הקדיש ולא הצי טריף מהקדש‪ ,‬וצע"ג‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫וי"ל‪ ,‬דהא דאמר רבי יוחנן‪ ,‬שור הנסקל לאחר שנגמר דינו הוי הפקר‪ ,‬פירושו שמן הסתם הבעלים מפקירים‬
‫אותו‪ ,‬וכמו שאמר רבא שם מסתברא טעמא דרבי יוחנן כגון דאמרי ליה נרבע שורו אבל אמרו רבע שורו‬
‫הוא בעצמו מידע ידיע בלא רבע ולא מפקר ליה וטרח ומייתי עדים‪ ,‬כלומר‪ ,‬הכל תלוי בדעת בעליו או רוצה‬
‫להפקיר או לא‪ ,‬וא"כ אפילו אם דני דיני נפשות אכתי תלוי בבעלים‪ ,‬ואיירי הכא‪ ,‬דלא רצה להפקירו והודיע‬
‫שאינו מפקירו‪ ,‬ובנידון כזה בעי בגמ' ליהדר ולידייניה והלא בכל מקרה ששור מזיק ניתן לבעלים להפקיר‪,‬‬

                                                            ‫ויפטר עי"ז‪ ,‬ועל כן ניתן לפרשו הכא נמי‪.‬‬

‫ולקושיתו השניה‪ ,‬הא כיון דהקדישו פקע חיובו לגמרי כמו נגח ואח"כ הקדיש ולא מצי טריף מהקדש‪ ,‬נראה‬
‫כיון דאינו שלו ממש וההקדש הוא רק חלות סוג הקדש שמא יאמרו הקדש יוצא מידי פדיון‪ ,‬כי על כן שמא‬

                     ‫הקדש שכזה אינו מפקיע חיובו‪ ,‬כי השור נהפך להיות של הניזק‪ ,‬ואינו שלו‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

                                                                                      ‫ק"א עמוד א'‬

‫גליון הש"ס רש"י ד"ה דזול וכו'‪ .‬אני הייתי מוכר סמנים‪ ,‬לפ"ז דזול ציבעא היינו דצמר צבוע הוזל‪ ,‬אבל‬
‫הסמנין עצמן לא הוזלו‪ ,‬ותמוה לי דלמאי צריכי לזה ואמאי ל"א בפשיטות דהוזלו סמנים‪ ,‬ואף דגם אלו מכרן‬
‫לא היה מוכרן ביוקר מ"מ כיון דאין שבח סמנים‪ ,‬ולא מקרי השבה הוי כנאבד הגזילה דמשלם כשעת הגזילה‪,‬‬

                                                                                            ‫וצ"ע‪.‬‬

‫ובאמת ק"ל גם על הגמרא דלמאי צריך לאוקמא דגזל צבע וסמנים דחד לוקי כדמעיקרא דגזל סמנים שרויים‪,‬‬
‫וצבע צמר שלו והוזל הרבה עד שהצמר עם הצבע שעליו אין עולים לדמי הצבע כשהיה בעידן הגזילה ואי‬
‫יש שבח סמנים מהדר ליה הסמנים ואומר הרי שלך לפניך‪ ,‬ואי דבמאי נשקליה יאמר באמת החזק לך גם‬

            ‫בצמרי ואי אין שבח סמנים לא הוי השבה על הסמנים‪ ,‬וצריך לשלם כדמעיקרא וצע"ג‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫וי"ל לגבי הקושיא על הגמ' מה שכתב "ואי דבמאי נשקליה יאמר באמת החזק לך גם בצמרי"‪ .‬אין הדברים‬
‫נראים‪ ,‬שיאמר הנגזל‪ ,‬איני רוצה בצמרך‪ ,‬ואינך יכול לחייבני לקבל מתנה את הצמר שלך‪ ,‬וכיון שאין אופן‬

   ‫להחזיר את הצבע ללא הצמר חייב לשלם לו כדמעיקרא‪ .‬וא"כ אין נ"מ אי יש שבח סמנים בצמר או לא‪.‬‬

                                               ‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22