Page 22 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 22

‫‪Pg: 22 - 1-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫להנחש הוא שן הוא יצה"ר היינו בראש דהקרן‬         ‫רש"י ד"ה אידי וכו' ואי קשיא היכי מצי למימר‬
‫בראש ואתה נחש תשופנו עקב דהיינו תולדה דרגל‬      ‫וכו' תריץ וכו'‪ ,‬קשיא דהרי הגמרא אומר דומיא‬
‫דמתחיל מעבירות שאדם דש בעקביו וזהו שבא‬          ‫דרגל מה רגל לא שנא וכו'‪ .‬ואי כדברי הרב דתפסת‬
‫לחדש דהנחש אינו תולדה דקרן כ"א דרגל לאפוקי‬      ‫מועט תפסת אימא דדוקא היכא דמכליא הוא‪ .‬אמנם‬
‫מקו' מוהרש"א כנז' ועיין להרב בני שמואל עדאוי‬    ‫לפי הפשט איפשר דרש"י תירץ זה באומרו דלא‬
                                                ‫כתיב וביער‪ .‬כי בשלמא אי לא כתיב כי אם ושלח‬
                               ‫דב"ם ע"א ודוק‪.‬‬   ‫הייתי מפרשו היכא דמלכיא כי תפסת וכו' אמנם‬
‫)עיני כל חי(‬                                    ‫אחר דכתיב וביער באידך קרא ומדשינה שמע מינה‬
                                                ‫דושילח אינו כמו וביער‪ .‬או איפשר כי כשאני אומר‬
                ‫דף ג ע"ב‬                        ‫ושילח שהיא שן אם כן אין ושילח שילוח כי אם פי'‬
                                                ‫נזק ואם כן אני אומר תפסת מועט‪ .‬אמנם אי פי'‬
‫גמ' כולם מבורו למדנו היינו בור‪ .‬כתב הרב הנ"י‬    ‫שילוח והנזק ע"כ והא בין דמכליא כי לא הקפיד‬
‫)דף ב‪ ,‬ב מדפי הרי"ף( ד"ה אבנו סכינו כו' ונתקלה‬
‫בהם בני אדם והוזקו דלבתר דנייח תולדה דבור הוא‬                   ‫הכתוב רק הזכרת הרגל בהלכה‪.‬‬
‫כו'‪ .‬הנה משמע ליה להרב ז"ל דאבנו וסכינו לאו‬     ‫)מעשה חייא(‬
‫דוקא שהניחן איהו בר"ה אלא ה"ה נמי אם הניחן‬
‫בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו בתר דנייחי‬     ‫תוס' ד"ה ושן בהמות וכו' בהמות שיש להם‬
‫והניחם שם דמחייב משום בורו ומייתי לה מבור‬       ‫ארס כנחש ונושכות וממיתות דהוי נשיכה שהיא‬
‫המתגלגל ולא ידעתי למאי הוצרך לזה שהרי מבואר‬     ‫תולדה דקרן עכ"ל‪ .‬הקשה מהרש"א ז"ל צ"ע דהא‬
‫כן בההיא סוגי' גופא מקמי ההיא אוקמתא דבור‬       ‫אפילו נחש שאין נהנה מנשיכתו כיון דאורחיה בהכי‬
‫המתגלגל‪ ,‬ותו קשה דהא לאו תולדה דבור היא כיון‬    ‫הוי תולדה דרגל כמו שכתבו התוספות בסוף פרקין‬
‫דאתיי' במה הצד מאש ומבור ואמרי' דייו ולא‬        ‫עכ"ל ולפי ענ"ד אפשר לומר שאני נחש כיון תמיד‬
‫מחייב בטמון כדין האש לשיטתו דבסמוך דבמה‬         ‫אורחיה בהכי אף על פי שאינו נהנה מנשיכתו לא‬
                                                ‫הוי תולדה דקרן אבל הבהמות אף על פי שלפעמים‬
                               ‫הצד אמרי' דייו‪.‬‬  ‫ממיתין כנחש כיון דאין אורחיהו בהכי ואינן נהנין‬
‫)גבול יאודה(‬
                                                                      ‫מנשיכתן הוו תולדה דקרן‪.‬‬
‫שם והא מבעא בעי רבא וכו' ע"כ‪ .‬דמסתמא ר"פ‬        ‫)שדה יצחק(‬
‫לא פליג אדרבא דהוא רביה וא"כ דרביה מבעיא‬
‫ליה היכי פשיטא ליה לרב פפא ומשני דאין הכי נמי‬   ‫בא"ד בהמות שיש להם ארס כנחש ונושכות‬
‫דבהא פליג ארביה אי נמי דהמקשה אקושיא‬            ‫וממיתות דהוי נשיכה שהיא תולדה דקרן‪ .‬הק'‬
‫אחריתי דפריך לרבא אמאי קרי ליה וכו' סמיך דהכי‬   ‫מוהרש"א צ"ע דהא אפי' נחש שאין נהנה מנשיכתו‬
‫כוונת המקשה דלא מצי לתרץ לו דרב פפא פשיטא‬       ‫כיון דאורחיה בהכי הוי תולדה דרגל כמ"ש התוס'‬
‫ליה ורבא מבעיא ליה דא"כ אמאי קריה ליה תולדה‬     ‫בסוף פרקין עכ"ל‪ .‬ויתכן דשאני נחש כיון דאורחיה‬
‫דרגל לרבא אך קשה לפ"ז מאי פריך לרבא אמאי‬        ‫בהכי תמיד לא הוי תולדה דקרן אבל הבהמות כיון‬
‫קרי לה תולדה דרגל היכי אשכחנא דרבא הכי ס"ל‬      ‫דלאו אורחייהו בהכי הוי תולדה דקרן וכן הבין רב‬
‫ולפי מה שכתבתי בשנוייא קמא ניחא וי"ל דהרי‬       ‫רחומאי הרב שדה יצחק נר"ו דל"ד ע"ב ע"ש‪ ,‬ומה‬
‫אשכחנא לרבא לקמן במכילתין‪ .‬מיהו עדיין קשה‬       ‫טוב דה' אמר אל הנחש הוא ישופך ראש ואתה‬
‫מנא ליה להש"ס לשים מחלוקת בין לרבא לרב פפא‬      ‫תשופנו עקב לפי מה שדרשו בב"ר בפסוק זה והוא‬
‫בדין לשלם מן העליה דילמא אף רב פפא כרבא ס"ל‬     ‫דהאדם ע"י התורה וקרני ראם קרניו בהם ינגח‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27