Page 24 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 24
Pg: 24 - 1-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הכפר שן יוכיח ומאי לא הרי דקאמר .ויש ליישב. דף ד ע"א
)א"ה ,עיין תוס' לקמן דף כו ע"א בד"ה רגל ,ובר"פ
גמ' ולאו ק"ו הוא ומה שן וכו' .יש לתמוה דהיאך
שם(. רב יהודה לא ס"ד האי סברא דהנאה להזיקו וכוונתו
)בני יוסף( להזיק הם החומרות .אלא נ"ל לתרץ דרב יהודה
צפה והביט במתני' דאין הרגל מנוי בה אלא קרן
תוס' ד"ה לאו אע"ג דכונתו להזיק אפ"ה ושן .וע"ז תמה למה )הקרן( ]הרגל[ אינו שנוי ,אלא
פטורין .וא"ת עבד ואמה גופא נילף מק"ו כיון בודאי דאפשר הואיל והוא פשוט לא איצטריך
דאכתי לא ידע טעמא דשמא יקניטנו .וכו' .ודאי למיתנייה ופשפש ברגל ומצא דאין הנאה להזיקו
דס"ל לתוס' ז"ל דכונת המתרץ במאי דתריץ וגם אין כוונתו להזיק ,וא"כ אי חשבינן להני דברים
אצטריך מידי דהוה אעבד ואמה דאע"ג דכונתם קולות נינהו א"כ במאי פשיט ליה רגל תנא דמתני'
להזיק פטירי ,דאדרבא איפכא מסתברא ,דשן שאין שלא הוצרך להביאו ,הרי אם בא למילף ליה מקרן
כונתו להזיק חמיר טפי ,ומהטעם שהציעו הם לעיל יש לדחות שכן כוונתו להזיק ,ואם בא למילף ליה
כדפרישית דהא בעבד ואמה דכונתם להזיק פטירי, משן איכא למידחי שכן הנאה להזיקו ,וממאן יליף
וקושית התוס' היא ,דכיון דלא אסיק אדעתיה טעמא רגל ,ואי אתי מבנייא למה בחר בזה לחוד הרי כולם
דשמא יקניטנו רבו ,תיקשי ליה למקשה אמאי יכולים למיתי חדא מתרתי מבור וחדא מאינך ,אלא
קאמרינן דעבד ואמה פטירי ,ואמאי לא ילפינן משן בודאי דהנהו דברים שמצינו ברגל לאו קולות נינהו
בק"ו .וכמו שפירש מהר"י בן לב ז"ל .וקשיא לי וגם אין כוונתו להזיק מיקרייא חומרא ,וע"ז הקשה
דהיכי מצי יליף עבד ואמה מק"ו דשן ,והא איכא לו המקשה דאין סברא ,והוצרך להפוך לא ראי זה
למפרך ,מה לשן שכן יש הנאה להזיקו ,כיון וכו' ,וא"כ חזר להקשות רגל הדר דינו להיות יש בו
דקושיא זו היא לדעת המקשה דס"ל דיש הנאה קולות ולא אתו מקרן ושן והו"ל לתנא למיתנייה
להזיקו הוי חומרא ,ונראה לי דלהאי פירכא איכא ודו"ק .ועיין בקיקיון דיונה ותמצא רמז לדברי
למימר דקרן יוכיח ,שאין הנאה להזיקו ,ואתי
בפלגא דדינא דלא הדר דינא .דתו ליכא למפרך מה ודו"ק.
לקרן .גם דמלשון התוספות נראה דדוקא משן )חדד ותימא(
לחודיה אתי .והבן. שם וליתנייה בהדיא במועדין מתחלתן קמיירי.
)לחם אבירים( קשיא לי דליתני קרן ברשות הניזק דמועד ,כמו שן
ורגל דאין חייבים אלא ברשות הניזק .ונראה לי
שם ד"ה למיחשביה ,וא"ת אמאי לא חשיב וכו'. לומר דהכונה לומר דמה שאין בחיובו תמות מיירי,
לכאורה נראה דפשט דבריהם הוא דהאי קושיא על דלעולם הוה מועד ,בקרן שיש בחיובו תמות ,דהיינו
רב היא דס"ל דהתנא חזר בו ותנא בסיפא כולהו בין
שיש בו חידוש לשאין בו חידוש ,וע"ז הקשו למה ברשות הרבים ,לא מיירי .והבן.
לא שנה בור ,וכן ראיתי להרב גור אריה צרמון ז"ל )לחם אבירים(
שפירש דבריהם ]וכ"כ מר דרור[ .ואני הצעיר לא
נחה דעתי בזה ,דהואיל וכל דבריהם דלעיל הם שם מאי לא הרי ה"ק לא ראי השור שמשלם את
מיישבים דברי שמואל בכאן שבאו לחזור בקושיא הכפר וכו' .יש לדקדק דלרב אמרינן לעיל תנא שור
זאת ולהקשות על רב ,הו"ל לפרש דבריהם ולא וכל מילי דשור ,וא"כ אע"פ שהקרן משלם את
לסתום .לכן נ"ל לפרש דקושייתם זו היא ג"כ
אליבא דשמואל ,וקמקשו לפי פירושם קמא שאמרו
