Page 28 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 28

‫‪Pg: 28 - 1-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

                ‫דף ו ע"א‬                          ‫לקמן גבי הצד השוה שבהם לאתויי מאי וכו' ונקט‬
                                                                                ‫תרי מנייהו וק"ל‪.‬‬
‫תוס' ד"ה מה לבור וכו' דהשת' ליכא למימר‬
‫וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הק' בש"מ אכתי איכא למימר אדם‬          ‫)גפן פוריה(‬
‫יוכיח ע"ש ולק"מ דאנן קיימי' אליבא דשמואל‬
‫דלרב בלא"ה א"ש משור ובור וכמ"ש התוס' לעיל‬         ‫שם ד"ה וכולהו כי שדית בור ביניהו ]וכו'[ אי‬
‫ולשמואל ליכא למימר יוכיח דאדם לא הוזכר‬            ‫כתיב בור וחדא מהנך‪ .‬נזהר שלא נפרש אי כתיב‬
‫במתני' בכלל ד' אבות )א"ה‪ ,‬כוונתו לאפוקי דתני‬      ‫בור בהדי כולהו ארבע כגון שור עם שן ורגל וקרן‬
‫בסיפא דמתני' אדם אליבא דשמואל( דכיון דס"ל‬         ‫ואדם וליתי אש מנייהו‪ ,‬א"נ בור עם שן רגל וקרן‬
‫דמבעה זה שן ואנן בעינן למימר דמה הצד דמתני'‬       ‫ואדם ואש וליתי שן מינייהו‪ ,‬שזה הפי' אי איפשר‪,‬‬
‫לאתויי מאי וכ"כ הרא"ש ובזה ניחא מה שהתו'‬          ‫דא"כ היכי קאמר כי שדית בור מיניהו אתיא כולהו‬
‫בסמוך ד"ה קאמר לא תי' לקו' כתי' הרשב"א דמאי‬       ‫לבד מבור משום דאיכא למיפרך מה לכולהו שכן‬
‫דקאמר שור יוכיח קאי אשור דקרא והיינו כמ"ש‪.‬‬        ‫דרכן לילך ולהזיק‪ ,‬וזהו מה שכתב רש"י להלן ואי‬
‫)זרעו של אברהם(‬                                   ‫קשיא לך לימא כי שדית קרן בנייהו‪ ,‬ותירץ אי נקט‬
                                                  ‫קרן איכא תרי דלא אתו מיניה‪ ,‬פי' עם מה שפירשתי‬
‫שם ד"ה לאתויי בור המתגלגל וכו' והא דאמרינן‬        ‫א"ש דאי קשיא לך מצינן לתרוצי‪ ,‬אבל אם היינו‬
‫לענין ארבעה דברים האי ד' דברים היינו נזק‬          ‫מפרשים הפירוש האחר קשיא וליכא תירוץ‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫וצער וכו' עכ"ל‪ .‬וא"ת היכי קאמר לענין נזק דאדם‬     ‫)אוצר שיטות(‬
‫לבד חייב והרי קודם קאמר לענין נזיקין כולם‬
‫חייבין ותק' לענין ד' דברים שהנזק אחד מהם אדם‬      ‫שם ד"ה ולמאן דאמר וכו'‪ ,‬לא איתפרש היכא‪.‬‬
‫חייב ומ"ש ושור ובור פטורין קאי אשארא‪ ,‬קשה‬         ‫]א"ה‪ ,‬עי' קו' הגהות הגר"א[ לכאורה נראה‬
‫דטפי היה לו לפרש דמיירי בכונה ויהיו הד' דברים‬     ‫דסבירא ליה לקונטרס‪ ,‬דמאי דאמר דאיכא למיפרך‬
‫בושת בכלל ולא נזק אע"ג דלא הוי דומיא דרישא‬        ‫מה לכולהו שכן מועדין מתחלתן הוא דמשלמין נזק‬
‫כמ"ש התוס' עצמם בחלוקה שאחר זה ע"ש‪ .‬וי"ל‬          ‫שלם‪ ,‬והיינו האין לפרש שכתבו התוספות‪ .‬ואם כן‬
                                                  ‫ודאי דקושית התוספות היא עצמית‪ ,‬דהיא גופא‬
                                  ‫בדוחק ודוק‪.‬‬     ‫תיתי בק"ו דמשלם קרן נזק שלם‪ .‬ונראה לי דדעת‬
‫)קול מבש"ר(‬                                       ‫הקונטרס היא דפירכת שכן מועדין מתחלתן היינו‬
                                                  ‫שדרכן להזיק‪ ,‬כמו שאמרו התוספות‪ ,‬אלא דמה‬
‫שם בא"ד והא דאמרי' לענין כופר ול' של עבד‬          ‫שאמר אחר כך ולמ"ד אדרבה קרן עדיפא שכונתו‬
‫צ"ל דמיירי בכונה‪ .‬היק' מהריב"ל דאמאי לא‬           ‫להזיק‪ ,‬אין נראה לקונטרס לפרש משא"כ בקרן‪,‬‬
‫קאמרי דלענין ד' דברים נמי מיירי בכוונה ולא‬        ‫דהיינו מאן דס"ל דקרן דרכו להזיק‪ ,‬דאם כן מאי‬
‫הבינותי וכו' זה נר' ברור‪ .‬נ"ב יש להק' דבל"ה דברי‬  ‫האי דאמר ולמ"ד אדרבה קרן עדיפא‪ ,‬לא הול"ל‬
‫התוס' תמוהים דאיך קאמר דהא דד' דברים איירי‬        ‫אלא למ"ד קרן דרכו להזיק‪ ,‬ומדקאמר בהאי‬
‫שלא בכונה ואפיק בשת ועייל נזק איך אפ"ל דבנזק‬      ‫לישנא‪ ,‬נראה דהכונה לומר דלמ"ד דאף על גב דקרן‬
‫אדם חייב ושור ובור פטורים והלא אמר לעיל לענין‬     ‫אינו מועד מתחלתו‪ ,‬אדרבה עדיפא כיון שיש לו‬
‫נזיקין כולם חייבים וזה קו' אלימתא היא וע"ז מק'‬    ‫חומרא זו דכשמזיק כוונתו להזיק‪ .‬ולהכי אמר דמ"ד‬
‫מהריב"ל על התוס' אדכתבו ואוקמו הך דד' דברים‬
‫בשלא בכונה ואין להם שחר לוקמה שפיר בכונה‬                              ‫הכי לא איתפרש היכא והבן‪.‬‬
‫וכההיא דכופר ואתי בושת בכלל ד' דברים ולא נזק‬      ‫)לחם אבירים(‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33