Page 33 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 33
Pg: 33 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
עידית ומכרה קשה כמו שאמ' גם כן אי קאי אשלא הויא בינוני' דידיה כבינונית דעלמא ואשתעבדא 2
יש לו עידית כלל קשה כמו שהקשו הם ואם כן למה לב"ח השתא נמי יהיב ליה יתה אלא ממ"ש כאן
בררו בעלי התוס' זה הצד מזה וצריך עיון) .כנ"ל שלא היתה לו עידית ומכרה אי בשל עולם הן שמין $customer
אמאי לא יהיב ליה בינוני' ואפי' דלא אית ליה אלא
ח"ר(. בינוני' וזיבו' עכ"פ בינוני' שלו כבינוני' דעלמא ומה
)מעשה חייא( לי אם לא היתה לו קודם שעבודא או לא היתה לו
אחר שעבודא ונר' דהאי אוקמתא מיירי בשלו שמין
שם ד"ה אי שתקת וכו' אבל ב"ח וכו' עכ"ל. וקמייתא דאמרה דב"ח שקיל בבינונית הוא
אבל הרא"ש כ' דגם בב"ח ק"ל וכ"פ התוספות דאשתעבדא ליה בינונית מעיקרא קודם שימכור
בכתובות דף ק"ט וכ"כ הטור סי' קי"ט וכ' שם דאי העידי' והויא ליה כאלו בדידיה שיימינן וברייתא
מכר בינונית באחרונה נזקין וב"ח בינונית וכתובת בתרא דאמר' שקיל מזיבורית מיירי נמי בדידיה
אשה זבורית וכ' השה"ג דלפי שיטתו דב"ח גובה שיימינן ושלא היתה לו עידית כלל והוה מצי למימר
זבורית אי עדית באחרונה גם בינונית כן וכ' שלא
יכול להלום דבריו וכוונת הטור פשוטה לפניה דלא הכי.
כ' בבא דבנונית באחרונה אלא במת דליכא מילתא )סוכת שלום(
דמהדרנא אבל בחי ודאי דב"ח גבי מזבורית לפי רש"י ד"ה אילימא בב"א בשטר אחד עכ"ל.
דקדק לומר כן כי היכי דתיתי שפיר קושית הש"ס
שיטתו ועיין לה' המגיד ז"ל. השתא לג' דאיכא למימר חד מינייהו קדים וכו'
)משמרות כהונה( ומ"מ לא משני הש"ס ואם היה פירוש בב"א היינו
ביום אחד ושלשה שטרות ודאי דלא הוי כ"ש דגם
דף ח ע"ב בזה איכא למימר דחד מינייהו קדים ומ"מ וכו'
בשמכרן בזא"ז וביום א' דמשום דאכתי תיקשי
גמ' כל שדותיו וכו' .רש"י בכתובות פי' בשטר
אחד והתוס' שם דחו דבריו מטעמא דמצי אמר לא עכ"פ היינו שלשה בני אדם ופשוט.
ניחא לי בתקנתא ע"ש .ודבריהם תמוהים דבמקום )קול מבש"ר(
דאיכא פסידא לאחריני ודאי דלא מצי אמר לא ניחא
לי בתקנת' וכדמוכח לעיל דקאמ' ובינוני' ליתיה תוס' ד"ה ואי בעית אימא אידי ואידי וכו' ולא
גביה דמצי אמר וכו' וכמ"ש שם בש"מ משם ה' גרסינן כעידית דעלמא כיון דקאי אשלא היתה
המאירי ז"ל ועדיפא מינה כתבו בתוס' תלמיד הר"ף לו עידית אמאי קרי ליה בינונית .קשיא שהרי
אמרו התוס' לעיל דמאי דקאמר אידי ואידי כשלא
לעיל ע"ד ריב"א ע"ש. היתה לו עידית ומכרה הוא שלא היה לו ומכרה אלא
)זרעו של אברהם( א' שהיתה לו ולא מכרה ואחת שלא היתה לו כלל.
ואם כן אף על גב דקאי אשלא היתה לו עידית הוא
שם אבל זבן עידית וזבורית ]לא[ דא"ל להכי שלא היתה לו ומכרה אלא שיש לו עידית ולא
דייקי וכו' .הנה התוס' ד"ה אבל וכו' פירשו דלא מכרה .וי"ל דזה אי אפשר דאם כן אמאי קאמר
הוצרך תלמודא להאי טעמא דלהכי דייקי הוא משום נזיקין ובעל חוב בבינונית אחר דסבירא ליה דבשלו
הזבורית דוקא אבל לגבי עידית בלאו הכי לא צריך, הם שמין ליתיב לנזקין מעידית דידיה אחר שלא
וא"כ יש לדקדק למה אמר תלמודא כאן דזבן עידית מכרה .ודברים פשוטים הם .אך צריך עיון אמאי
ובינונית ,הו"ל לתלמודא למימר אבל זבין זבורית התוס' לקחו במוסכם דקאי אשלא היה לו עידית
ותו לא מידי .אלא דנראה פשוט דלא מצי למימר כלל אי משום דאי הוא כמו שפי' לעיל שיש לו
