Page 37 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 37
Pg: 37 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כפרתו שהיה חייב מיתה או דמי ניזק ,ובמחלוקת זה אקבצם ,א"כ באשר הוא היה גרמא בנזיקי גליות
אפשר לישב הדבור ,והוא כי התוס' הקשו מקדם לפי שלא רצה לעלות ,כמ"ש דהיה חלילה כמי
בסברת דמאן דאמר דמי מזיק דהכי מסתבר טפי שאינו מאמין בדבריו של מקום ית' לכן תלה
דאשכחן כופר בישראל ועבד דחייב בקצת מצות הקלקלה בו וכה אמר כל שחבתי בשמירתו דהיינו
והסברא נותנת דבאלו חייב כופר משום כפרה שאני גרמתי ואני נתחייבתי לשמור בני מהגליות
דידיה ,והקשו דאימא דחייב כופר באש ובור ונילף באמור אלי עלה הנה ולא רציתי לעלות ,לכך
משור דהרי מצינו דילפינן רגל ואף על גב דאיכא הכשרתי את נזקו וחייב אני לשלם את הנזק ולתקן
למיפרך לא אשגחינן בפירכא משום דהסברא נותנת את אשר קלקלתי ובה תיקן בסדר לימוד המשניות
דחייב כופר ובגילוי מילתא סגי ,ואם כן אחר שבזכותו יהיו נגאלים והנאני הרמז כי ק"ל .אמנם
דהסברא נותנת דחייב אימא דקרא דשור ולא אדם לעת עתה נ"ל דרצה לרמוז במשנה זו ]רבינו
אתא למעוטי דלא משלם דמי ניזק דקרא הכי הקדוש[ התנצלות על ההיתר שלקח לעצמו לכתוב
משתעי דקרא קא מיירי בשור שנופל לבור דבעל התורה שבע"פ הואיל ונאסרה כאמור ,לכך תנא
הבור משלם דמי השור ולא משלם דמי אדם הנופל הכי כל שחבתי בשמירתו דהיינו שהכנסתי עצמי
דהוא דמי ניזק .אבל אנה"נ דמשלם דמי מזיק ונפקא בתגר היתר זה לכתו' תור' שבע"פ משום עת
מינה היכא דדמי ניזק הוא טפי מהמזיק דלא משלם לעשות ,לא מפני כך התרתי לעצמי לכתוב כל
דמי ניזק ופטור מדמי ניזק וחייב בכפרתו .ותירצו התורה שבע"פ מפורשת רק הכשרתי את נזקו
דהכא בכופר גופיה פטרו קרא דכתיב עליו על שור לסתום ולחתום הדברים באופן שזה וזה יתקיימו
שהמית אדם יש כופר מה שאין כן בבור ולא באש ביד ישראל דהואיל דלא כתב מכל תורה שבע"פ,
וא"ת תקשה למאן דאמר דמי ניזק אם כן קשיא שור כי אם ראשי פרקים אשר חיים הם למביניהם ועדיין
ולא אדם דכתיב בבור למה לי הרי מיעוטא דקרא התורה בע"פ היא מתקיימת כחפצו ורצונו דהרי לא
הוא דהוה אמינא דבאדם נמי חייב בבור כמו שחייב
בור בדמי שור והוא דמי ניזק כדאמר ואם כן דקרא עשה רק אזנים לתורה ודו"ק.
דעליו מיעטיה .ותירץ דמכל מקום אצטריך דהוה )לקט קמח(
אמינא דבעבד חייב דהוה לי כשור שנפל והוה ממונו
להכי אצטריך) .וכנ"ל ח"ר( .ובדבר זה יתישב יותר שם .מתני' מיירי בממון ולא בקנס וכדדייקי' התו'
לקמן )משנה ג' הביאו התי"ט( מדקתני במיטב
הדיבור הזה מכל מה ששמענו וראינו. הארץ וכדאוקימנא בש"ס ליעיל שור לרגלו וכו'
)מעשה חייא( ע"ש ,וה"ט דנקט הכי כל מדבר בעדו לומר דהודאת
פיו בממון שאינו קנס כמאה עדים וכמ"ש הרמב"ם
דף י ע"א
בפ"ק מהל' נזקי ממון.
גמ' שהשור חייב בו פסולי המוקדשים משא"כ )שושנים לדוד(
בבור .מכאן ק"ל עמ"ש הרא"ש והו"ד בש"מ לעיל
ד"ז שכתב דלר"ש ן' מנסיא אה"נ דחייב אשור תוס' ד"ה מה שאין כן בבור דלא משלם כופר,
פס"ה שנפל לבור יע"ש .דא"כ מאי קו' דאימא דהאי וא"ת וכו' .הכל מקשים דאכתי לא ידעינן דקרא
ברייתא ר"ש בן מנסיא היא .כתב ה' ת"ח דלר"י דשור ולא אדם אתא למעוטי עבד דאם כן מאי הקשו
דס"ל דכלים חייבים בבור אה"נ דשור פסה"מ חייב בא"ת שני ואם כן היכי אקשו התוס' דבור נחייביה
ע"ש ובזה ניחא מה שהקשו התוס' לעיל דף ז' ע"א בכופר קרא מיעטיה דכתיב שור ולא אדם .אמנם
ד"ה ורע"ק וז"ל א"ק וליפרוך שכן יפה כחו בנזקי אפשר כי מצינו מחלוקת בכופר דמי מאי משלם אי
דמי מזיק או דמי ניזק כלומר אי דמי מזיק בשביל
