Page 40 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 40
Pg: 40 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
זה לעיל ,וא"כ שפיר אפשר לומר דרש"י ס"ל מדבריהם אלו דחופר בור עשרה ובא אחר והשלימו
אליבא דהלכתא .ועי' במשמרות כהונה[. לי"א פטור ואלו לקמן ד' נ"א א' ד"ה בור עשרה
)חי' מהר"י בן לב( וכו' כתבו וה"ה לי"א וכו' ע"ש ,וכעת צ"ע.
שם ד"ה דאין מקצת וכו' ומכי נפק רוב הו"ל
כילוד וכו' .עכ"ל .והק' ע"ד הראשונים מסוגיא )גור אריה(
דפ' בהמה המקשה יעיין בש"מ שתי' משם ריב"א
דלא אמרה רש"י אלא בדברי עולא משא"כ בהך דף יא ע"א
דמתני' ליכא למיחש אלא שמא יצא ראשו ע"ש
ולפ"ז צ"ל מ"ש רש"י בסמוך ד"ה ה"ג וז"ל גמ' אין שמין לגנב ולגזלן .רש"י ז"ל פי' דאין
וחיישינן שמא באותו מקצת שיצא קודם שחיטה שמין לו נבילה כלל אפי' דלא פחתה ולפי"ז לא
היה רובו של עובר וכו' לאו דוקא אלא ראשו ,ומזה היל"ל קרא דוהמת גבי נזקין דהא מילתא נ"ל
ק"ל על הפר"ח יו"ד סי' ק"י שכתב ליישב דעת בנזקין מישיב ונר' במ"ש בש"מ דלשמואל אית ליה
הרמב"ם דס"ל דס"ד לחומרא הוא מדרבנן הא כר"ה דדוקא דלית ליה הוא דישיב אפי' סובין ע"ש
דפריך בפ' בהמה המקשה ל"ל אותה תפ"ל דאין וא"כ אצט' והמת לנביל' גופה דלר"ה ליכא למפרך
מ"ש בלא ולד היינו משום דאיכא ב' ספיקי להחמיר כדפריך רב כהנא לרב לעיל והא דנקט קרא דוהמת
שמא יצא רובו או שמא יצא ראשו ע"ש וליתא ולא שאר קראי דטרפה ואדם יתיישב במה שכתבתי
דבמקצת שלייא ליכא למיחש שמא יצא רובו לעיל דשאר נזקין בור ושן נ"ל מוהמת באא"ע
וכדמוכח מר"פ בהמה המקשה ,ולעיקר הקושיא והתוס' שהק' על רש"י מקרא דישיב צ"ל דלא גרסי
כבר תירצו המפרשים דשאני התם דאיתחזק בפירש"י קרא דוהמת .ודע דלפ"ד הש"מ דשמואל
כר"ה מוכח דגם רב ס"ל כר"ה דהא ומודה לי אבא
איסורא. קאמר ולפי"ז מאי דאמרי' לעיל דף ז' ע"ב ר"פ ור"ה
)זרעו של אברהם( אתו מבי רב היינו מתלמידי דרב ולאו רב גופיה
ועיין לקמן דף ל"ד ע"א דפריך מצינו תם חמור
תוס' ד"ה דקא מטהרת וכו' וא"ת ואמאי לא יהיו ממועד ע"ש בפירש"י וצ"ל דהנהו אמוראי שם לא
טהורין וכו' .עכ"ל .מוכח מדבריהם דס"ל ס"ס ס"ל כרב הונא דדוקא בלית ליה דלדידיה במועד
להקל אפילו באיתחזק איסורא שהרי ביום ט"ו כבר
הוחזקה בטומאה וכ"כ בש"מ ודלא כס' הרשב"א גופיה י"ל דקרא לאו בפחת מיירי.
שהביא הש"ך בסי' ק"י בדיני ס"ס דבס"ס אסור )משמרות כהונה(
באיתחזק איסורא ע"ש ובמה שתי' התוס' דהוו תרי
ס"ס דסתראי הקשה מהר"ם שי"ף ז"ל דא"כ אפי' רש"י ד"ה אלא לנזקין שמין כדכתיב והמת
יש מקצת שליא בלא ולד אין לטהר ביום א' מכח יהיה לו .ולא הו"ל לרש"י לאתויי להאי קרא אלא
ס"ס דהיינו לא יצא כלל ואת"ל יצא שמא מקצתו לקרא דכסף ישיב לרבות אפי' סובין ,דבשלמא
דהא ביום ט"ו יש לטהר ג"כ שמא לא יצא ביום ב'
כלל ואת"ל יצא שמא מקצתו וכיון דסתראי נינהו למאן דפירש דפחת נבלה עסקינן אצטריך לאתויי
מחמרי בתרוויהו ומאי קאמר קמ"ל אין ]מקצת[ קרא דוהמת יהיה לו אבל לפרש"י ז"ל דבלאו פחת
נבלה עסקינן הו"ל לאתויי קרא דכסף ישיב
שליא בלא ולד ע"ש מה שתי' ועיין
וכדאמרן] .א"ה ,וי"ל ע"פ מש"כ המפרשים דאותה
בש"מ ונר' דלא כ' התוס' כיון דסתראי מחמרי' אלא סוגיא דהעמידה בפחת נבלה לא אזלא אליבא דרב
היכא דהתרי ס"ס שוין באיתחזק איסורא או לא
הונא בריה דרב יהושע דלדידיה איצטריך היכא
דאית לי' כסף או מיטב ,וכ"כ הרא"ש ופסק
דהלכתא כותי' דר"ה בדר"י ,והרהמ"ח עצמו הביא
