Page 44 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 44
Pg: 44 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
אחר שאנו אומרים דמתני' כרבי יוסי וסתם לן תנא רבא ניעור אינו גט כו' ה"א דהן אמת דאי הוה ישן
כותיה מספק תלמודא אי האי סתמא דקידושין לא הוה סגי לחוד אבל אם היה ניעור אפי' אם היה כפות
אתי' כותיה וקשיא סתמא אסתמא .תו קשיא מאי דהשתא לא הוי חצר המהלכת אפ"ה אינו גט כיון
דקא פריך ומחיים מי אמר ,דתקשי ליה ממה נפשך שאינו משתמר לדעתו אבל בישן לחוד סגי דהא
דאם יאמר דאפילו אחר שחיטה מכל שכן מחיים אינה מהלכת ומשתמ' לדעתו מ"ה הוצרכו לפלפול
ותקשי ליה .והנה תירוץ התוס' לא יתיישב לרש"י הגמ' לומ' דאפי' היה ישן אינו מועיל אם יהיה ג"כ
ובפרט עם גרסתו זה אין לומר נמי אין אנו יכולים
לתרצו אליבא דרש"י ואם כן צריכין אנו למודעי כפות דתרתי בעי' אבל זה בלא זה לא מהני.
)מר דרור(
בפירושא דהאי שמעתא לרש"י.
שם ד"ה למה לי עומדין וכו' דסתם )חצר(
)מעשה חיא( ]עבדים[ אין משתמרים וכו' .ק"ל דהא כתבו
לעיל דכפות וישן הוי משתמר ובאומרך הוי חצר
שם והתנן המקדש בחלקו .ק' דכיון דהאי מקשה משתמר אפילו לקנות על גבה מכ"ש וכו' כמש"ל,
דמקשה ומחיים מי אמר וידע ההוא דתירץ דהתם אלא דכאן לא שייך לאוקמה בהכי דהא בפירוש
דר"י בבכור בחו"ל קאמר מאי מקשה והתנן הא ר' אוקמא הש"ס בעומדין והעומד לא שייך בו ישן וגם
כפות לא יוצדק בו ,וא"כ הואיל והוא עומד אינו
יוסי בבכור דח"ל קאמר ,וצ"ע.
)חי' גלאנטי( משתמר וק"ל.
)חדד ותימא(
שם לימא דלא כר"י הגלילי .נראה ]דר"ל דא"כ[
תיקשי סתמא אסתמא דהכא סתים כר' יוסי הגלילי דף יב ע"ב
]והתם[ סתים דלא כר"י הגלילי וכ"כ הרב לחם
אבירים מיהו ]קשה דהא[ איכא סתמא אחרינא גמ' בקדשים קלים ואליבא דריה"ג וכו' .דקדק
]בזבחים בריש פרק[ פרת חטאת דקתני ]המוקצה מהרש"א במ"ב אמאי לא מוקי הגמ' דק"ו להקדש
והנעבד ששחטן בחוץ פטור ע"ש[ וע"כ דלא איירי דקאמר ר"ע בק"ק וכריה"ג ע"ש ושמעתי מתרצים
אלא לאחר הקדש וכר' יוסי הגלי' כדאיתא התם ]ד' דבת"כ בתר מילתיה דריה"ג דריש רע"ק לקרא
קי"ד וא"כ אמאי לא הקשה ממתני' דהתם[ מיהו לדרשא אחרת משמע דלא ס"ל כריה"ג עכ"ד והא
איכא למימר פירושא אחרינא דר"י הגלילי לא דלא מוקי לה בבכור הבא מחוץ לארץ דס"ל לרע"ק
איירי אלא בבכור בח"ל ]ובהכי מיירי מתני' דהתם[ דלא קריב וא"כ הוי ממון בעלים כדלקמן משום
אבל בא"י ס"ל דממון גבוה ]אבל[ תנא דמתני' דק"ו להקדש לא משמע בבכור דוקא אבל אכתי ק'
]ירושלמאה הוא[ ואיירי בא"י ובזמן הבית ולהכי לוקמה בזמן הזה דכל הקדשי' לא חזו להקרבה והוו
מקשה שפיר .ולענין פסק הלכה הרמב"ם בה' טוען
ונטען פסק כר"י הגלילי ובה' איסורי מזבח הביא ממון בעלים.
להא דמוקצה לאחר הקדש ה"ז פטור ולא חלק בין )משמרות כהונה(
קדשים קלים לשאר קדשים ומ"ש ה' בני שמואל
שם והתנן המקדש בחלקו בק"ק וכו' .קשיא
דפלוגתא דר"י ורבנן דר"י סבר )חסר(. דהיאך הקושיא הזאת מקושרת דכפי הנראה אין לה
)חלב חיטים( שייכות עם מה שאמר אלא עם מה שאמר רבי יוסי
שם ומחיים מי אמר וכו' .הקשה הרב לחם אבירים הגלילי בבריתא לחודיה הוה יכול לומר לימא וכו'.
ז"ל וז"ל ,ק' כיון דהאי מקשה דמקשה ומחיים מי אמנם אפשר שנדחוק עצמינו לומר דהכונה הוא
