Page 48 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 48

‫‪Pg: 48 - 2-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫לאחר ואם כן יהיו הד' כללות לכל אחד‪ .‬ולפי‬                        ‫דף יד ע"א‬
‫שנסתפק כמאן הלכתא להכי נקט בחלוקה אחת‬
‫יוכיח כרבי טרפון ובחלוקה אחת כרבנן ולא תיקשי‬     ‫גמ' אי הכי ]אימא סיפא[ נפרצה בלילה או‬
‫דאחר שיפרש גם כן לא לזה ולא לזה לפירות אלא‬       ‫שפרצוה לסטים ויצאה והזיקו פטור הא ביום‬
‫בחד אבל לא לשורים לימא כולה רבי טרפון דנראה‬      ‫חייב וכו'‪ .‬ודאי דמשמע לי' לתלמודא דלא קאי‬
‫לו דוחק דאם כן לימא בפירוש‪ .‬אמנם בהאי דקאמר‬      ‫פטור אמשאיל דאי הכי אמאי אשמועינן ברייתא‬
                                                 ‫האי דינא דנפרצה בלילה היכא דקאי אבהמה‬
               ‫שמואל ניחא‪) .‬כנ"ל ח"ר בדוחק(‪.‬‬     ‫ברשות השואל ואכתי קשה וצ"ע דמאי חדושא אתא‬
‫)מעשה חייא(‬                                      ‫לאשמועינן השואל פטור היכא דנפרצה בלילה‬
                                                 ‫וביום חייב היכא דקביל שמירת נזקיו מילתא‬
‫רש"י ד"ה איני והא תני ר' יוסף אדרבי אלעזר‬
‫פריך‪] .‬וקשה[ ומאי אתא לאשמועינן והא בהדיא‬                                         ‫דפשיטא היא‪.‬‬
‫קאמר בגמ' אמר לך ר' אלעזר‪ .‬ותו כתב רש"י ז"ל‬      ‫)חי' מהר"י בן לב(‬
‫קשיין אהדדי תלמודא קא פריך וכו'‪ .‬ואמאי לא‬
‫פרש"י ז"ל דקשיין אהדדי הוא סיום מאי דקאמר‬        ‫שם קשיין אהדדי וכו'‪ .‬לכאורה נראה דאין מקום‬
‫אמר לך ר"א‪ ,‬והמקשה הוא קא מהדר וקאמר כי‬          ‫לקושיא זו שהרי כבר שני ר"א דתנאי היא ופליג‪,‬‬
‫תנא ההיא בחצר המיוחדת לזה ולזה‪ ,‬ואפשר לומר‬       ‫ומיהו כי דייקת שפיר אין זו כוונת ר"א וכמו‬
‫דרש"י ז"ל לא רצה לפרשו הכי‪ ,‬דא"כ הוה ידוע לי'‬    ‫שדיקדק רש"י בלשונו ותסברא דמתניתא מי לא‬
‫למקשה דיש לחלק בין חצר המיוחדת לזה ולזה בין‬      ‫פליגי דליכא ברייתא דקאי כוותי וכו' ר"ל אתה‬
‫לפירות ובין לשוורים וכו' לא הוה מקשי ולא מידי‬    ‫סובר דדברי דחויין לגמרי וליכא שום תנא דתני‬
‫לרבי אלעזר מתני' ר' יוסף דדילמא דר"א בחצר‬        ‫בהדיא כוותי הא איכא וכו' וכי היכי דתשנינהו שני‬
‫מיוחדת ולזה ולזה בין לפירות בין לשוורים וכו'‬     ‫נמי לדידי ולהכי כי מייתי ליה פריך קשיין אהדדי‬
‫וההיא דר' יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה‬
‫מיוחדת לשוורים ולזה כיון רש"י ז"ל במאי דקאמר‬                                             ‫ודו"ק‪.‬‬
‫ארבי אלעזר פריך כאלו קאמר קושיא היא לר'‬          ‫)גפן פוריה(‬
‫אלעזר דהאי מקשה לא ידע האי שנוייא דלקמי' כי‬
‫תנא ההיא בחצר מיוחדת לזה ולזה וכו' ואיהו לא‬      ‫שם אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק‬
‫קאמר לא אלא תלמידא הוא דקאמר קשיין אהדדי‬         ‫מתני' ותא אבתראי רישא רבי טרפון וסיפא‬
                                                 ‫רבנן‪ .‬קשיא דהיכי תני ד' כללות אחר דהאחד תנא‬
                                          ‫וכו'‪.‬‬  ‫כרבי טרפון והאחד כרבנן וזה הפך מזה‪ .‬ואמנם‬
                                                 ‫אפשר כשנדקדק דאמאי קתני לא לזה ולא לזה‬
‫)חי' מהר"י בן לב(‬                                ‫לימא ברשות הניזק אמאי תני בהאי לישנא‪ .‬אלא‬
‫שם ד"ה ג' כללות וכו' חייב בכל וכו'‪ .‬הקשה הרב‬     ‫הענין דר' שמעון בן אלעזר נסתפק הלכה כמאן‬
‫לחם אבירים והא רישא מיירי דוקא בקרן מדקתני‬       ‫ולהכי תנאי בהאי גוונא דהיו ד' כללות לרבנן וד'‬
‫בכל וכמו דדייק הגמ' יע"ש‪ .‬ולק"מ דע"כ הא‬          ‫כללות האמורים לרבי טרפון דהרי ברישא קאמר‬
‫דמחייבינן בקרן ה"ט משום דחשיב רשות הניזק‬         ‫בכל דמשמע בכל הנזק ונמי משמע בכל הדברים‬
‫וא"כ גבי שן נמי חייב דהא קרן גופי' דמחייב‬        ‫כרבנן וסיפא קתני לא לזה ולא לזה אלא דחד‬
‫ברשות הניזק נ"ש היינו משום דילפינן לי' משן‬       ‫וקאמר תני משלם חצי נזק דמשמע כרבנן ומדנקטי'‬
                                                 ‫בהאי לישנא הכונה גם כן לא לזה ולא לזה לפירות‬
                    ‫וכמ"ש במתני' דלקמן‪ .‬ע"ש‪.‬‬     ‫ולזה ולזה לשורים או ולא לזה ולזה לשורים אלא‬
‫)שלמי תודה(‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53