Page 48 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 48
Pg: 48 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לאחר ואם כן יהיו הד' כללות לכל אחד .ולפי דף יד ע"א
שנסתפק כמאן הלכתא להכי נקט בחלוקה אחת
יוכיח כרבי טרפון ובחלוקה אחת כרבנן ולא תיקשי גמ' אי הכי ]אימא סיפא[ נפרצה בלילה או
דאחר שיפרש גם כן לא לזה ולא לזה לפירות אלא שפרצוה לסטים ויצאה והזיקו פטור הא ביום
בחד אבל לא לשורים לימא כולה רבי טרפון דנראה חייב וכו' .ודאי דמשמע לי' לתלמודא דלא קאי
לו דוחק דאם כן לימא בפירוש .אמנם בהאי דקאמר פטור אמשאיל דאי הכי אמאי אשמועינן ברייתא
האי דינא דנפרצה בלילה היכא דקאי אבהמה
שמואל ניחא) .כנ"ל ח"ר בדוחק(. ברשות השואל ואכתי קשה וצ"ע דמאי חדושא אתא
)מעשה חייא( לאשמועינן השואל פטור היכא דנפרצה בלילה
וביום חייב היכא דקביל שמירת נזקיו מילתא
רש"י ד"ה איני והא תני ר' יוסף אדרבי אלעזר
פריך] .וקשה[ ומאי אתא לאשמועינן והא בהדיא דפשיטא היא.
קאמר בגמ' אמר לך ר' אלעזר .ותו כתב רש"י ז"ל )חי' מהר"י בן לב(
קשיין אהדדי תלמודא קא פריך וכו' .ואמאי לא
פרש"י ז"ל דקשיין אהדדי הוא סיום מאי דקאמר שם קשיין אהדדי וכו' .לכאורה נראה דאין מקום
אמר לך ר"א ,והמקשה הוא קא מהדר וקאמר כי לקושיא זו שהרי כבר שני ר"א דתנאי היא ופליג,
תנא ההיא בחצר המיוחדת לזה ולזה ,ואפשר לומר ומיהו כי דייקת שפיר אין זו כוונת ר"א וכמו
דרש"י ז"ל לא רצה לפרשו הכי ,דא"כ הוה ידוע לי' שדיקדק רש"י בלשונו ותסברא דמתניתא מי לא
למקשה דיש לחלק בין חצר המיוחדת לזה ולזה בין פליגי דליכא ברייתא דקאי כוותי וכו' ר"ל אתה
לפירות ובין לשוורים וכו' לא הוה מקשי ולא מידי סובר דדברי דחויין לגמרי וליכא שום תנא דתני
לרבי אלעזר מתני' ר' יוסף דדילמא דר"א בחצר בהדיא כוותי הא איכא וכו' וכי היכי דתשנינהו שני
מיוחדת ולזה ולזה בין לפירות בין לשוורים וכו' נמי לדידי ולהכי כי מייתי ליה פריך קשיין אהדדי
וההיא דר' יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה
מיוחדת לשוורים ולזה כיון רש"י ז"ל במאי דקאמר ודו"ק.
ארבי אלעזר פריך כאלו קאמר קושיא היא לר' )גפן פוריה(
אלעזר דהאי מקשה לא ידע האי שנוייא דלקמי' כי
תנא ההיא בחצר מיוחדת לזה ולזה וכו' ואיהו לא שם אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק
קאמר לא אלא תלמידא הוא דקאמר קשיין אהדדי מתני' ותא אבתראי רישא רבי טרפון וסיפא
רבנן .קשיא דהיכי תני ד' כללות אחר דהאחד תנא
וכו'. כרבי טרפון והאחד כרבנן וזה הפך מזה .ואמנם
אפשר כשנדקדק דאמאי קתני לא לזה ולא לזה
)חי' מהר"י בן לב( לימא ברשות הניזק אמאי תני בהאי לישנא .אלא
שם ד"ה ג' כללות וכו' חייב בכל וכו' .הקשה הרב הענין דר' שמעון בן אלעזר נסתפק הלכה כמאן
לחם אבירים והא רישא מיירי דוקא בקרן מדקתני ולהכי תנאי בהאי גוונא דהיו ד' כללות לרבנן וד'
בכל וכמו דדייק הגמ' יע"ש .ולק"מ דע"כ הא כללות האמורים לרבי טרפון דהרי ברישא קאמר
דמחייבינן בקרן ה"ט משום דחשיב רשות הניזק בכל דמשמע בכל הנזק ונמי משמע בכל הדברים
וא"כ גבי שן נמי חייב דהא קרן גופי' דמחייב כרבנן וסיפא קתני לא לזה ולא לזה אלא דחד
ברשות הניזק נ"ש היינו משום דילפינן לי' משן וקאמר תני משלם חצי נזק דמשמע כרבנן ומדנקטי'
בהאי לישנא הכונה גם כן לא לזה ולא לזה לפירות
וכמ"ש במתני' דלקמן .ע"ש. ולזה ולזה לשורים או ולא לזה ולזה לשורים אלא
)שלמי תודה(
