Page 51 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 51
Pg: 51 - 2-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה דוק' ]לאו )עיני כל חי(
שיש[ בו מעשה ]דכתי' אשר יעשו ע"ש[ ומקלל אין
בו מעשה להכי איצט' ]לרבויי אשה אבל נר' דסמכו תוס' ד"ה השוה הכתוב וכו' אבל היכא דכתיב
עצמם[ על ראיה אחרת דגבי ]מורא דרשי' איש כו' צריך רבוי וכו' .עכ"ל .והשתא צ"ל דהני
בקידושין[ איש אין לי אלא איש ]אשה מנין[ דרשות דאייתי הכא היינו למילף לנשים כשהוזקו
כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים וגבי ]א"מ חסר הן והיינו דאייתי ר"י הגלילי מוהמית איש או אשה
כאן כמה שיטות ומה שהביא ממורא נ"ל דלא אבל נשים שהזיקו לא נפקא מהכא מכיון דגבי
שייכא לכל עונשין שבתורה דהוי מצות עשה נזיקין כתיב איש צריך רבוי אלא דלבתר דרבי קרא
ובקידושין ד' ל"ו ע"א אמרי' דצריכא אע"ג דהויא לענין מיתה ילפינן נזיקין ממיתה בג"ש דנגיחה
מ"ע שלא הזמן גרמא משום דהו"א כיון דאין סיפק נגיחה .ועי' בהרב בני חיי שכתב בשיטתו לסנהדרין
על דברי התוס' )בדף פד( ד"ה איש דבר מצות וכו'
בידה לעשות לא מחייבה כלל קמ"ל ע"ש עכ"ה[. וז"ל וקשה נהי דהשוה כו' אבל מנ"ל דהשוה כו'
)חלב חיטים( לאחר שהכה את האשה ,וכן נמי יש להקשות שם
פ"ד מיתות )דף סו( ד"ה לרבות בת במה שהק'
שם ד"ה אשר תשים וכו' וי"ל דההיא דפ' בא מההיא דלהביא שור האשה ,וק"ל ,עכ"ל .והנה
סימן באיש מיירי וכו' עכ"ל .מדברי התוס' נראה מלבד דקשה דאישתמיטתי' הך סוגיא דהכא והובא
דאשה כשרה לדון ותימה על פסקי התוס' שהביא ג"כ בקידושין דמהני דרשות נפקא לחייב כשאחר
כאן דאשה אינה מעידה ואינה דנה .וכן תימה על הזיק וכדברירנא ,עוד קשה סיום דבריו דהוקשה לו
הב"ח שהביא על הטור סי' שפ"ה אשה פסולה לדון במה שהקשו מההיא דלהביא שור האשה דההיא
כת' הרב ז"ל כן כתבו התוס' בקמא והיה לו להביא היינו בכה"ג שהזיק שור האשה לאחרים ושפיר
התוס' דגיטין ]ד' פ"ח שכ"כ דאשה פסולה[ .ובכאן
היה להם להקשו' על פירושם דהש"ס הכא פי' הקשו ודבריו צ"ע ,דו"ק.
]לפניהם קאי[ על הנדונין ובגיטין פי' קרא על )אור יקרות(
הדיינים ובכאן לא תי' כלום על קושיא זו וזהו כונת
התוס' בגיטין וע"ז תי' דקרא מיירי בתרתי ואשה שם בא"ד אבל היכא דכתי' איש וכו' עכ"ל .הרב
פסולה לדון מכח דפסולה לעדות דלפי סברתם פר"ח הקש' על רמ"א בהגה"ה בה' מגילה סי'
תרצ"ו דכת' דאשה חייבת במשלוח מנות דהא כתוב
העיקר) .חסר איזה שיטות(. איש לרעהו ולא אשה ע"ש ונראה לי דלק"מ דכי
)חלב חיטים( היכי דחייבות במקרא מגילה אע"ג דהוי מ"ע שהזמן
גרמ' משום שאף הן היו באותו הנס ה"נ מה"ט
דף טו ע"ב חייבות במשלוח מנות והא דכתי' איש לרעהו ודאי
דאתא לאפוקי אשה שלא תשלח לאיש וכן לא ישלח
מתני' בזמן שהם תרבות .כן מצאתי בכל הספרים, איש לאשה כדכתב ההגה"ה שם אבל אשה לרעותה
דל"ג בני ,וכן עיקר .ונ"ל לפרש לפי זו הגירסא
דה"ק בזמן שהן תרבות ,פי' שהן גידול ורביית הבני חייבות כנ"ל.
אדם ,כלו' שאי]נ[ן מדבריות שגדלים ע"י עצמם, )חלב חיטים(
אלא שהם תרבות של אנשים ,אז אינן מועדין .ועל
זה הדרך נמי פירושא דקרא ,דכתי' )במדבר לב ,יד( שם בא"ד כההיא דפרק ארבע מיתות איש כי
תרבות אנשים חטאים ,כלו' גידול שגידלו אנשים יקלל וכו' .ודע שהראיה שהביאו התוס' ממקלל
]אינה ראיה דהא משני בריש[ תמורה דהא דהשוה
חטאים.
