Page 55 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 55
Pg: 55 - 2-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דלפי פירש"י תיקשי לר' יוחנן למה הניח התפלין שם ד"ה שחשדוהו בזונה דירמיה כהן הוה וזונה
תחלה והדר אמר ,הי"ל ללמדם תחילה ואח"כ ילבש אסורה לכהן עכ"ל .דק"ל לתו' דהל"ל שחשדוהו
התפילין דלימוד דאחריני עדיף ,ובשלמא השאלתות
ניחא כמ"ש התוס' אבל לרש"י קשה .ואפשר בזנו' מ"ה כתבו דירמיה כהן הוה כו'.
דלרש"י לא יסבור כדעת השאלתות אלא ס"ל הגם )מר דרור(
דלימוד דאחריני עדיף היינו היכא שיש בידו לעשות
אחד מהם ,דאז אם יגמור לאחרים יתבטל המעשה דף יז ע"א
או אם יעשה המעשה יתבטל לימוד אחרים ,אבל
בכגון דא שלא היה לו ביטול אלא יכול הוא ללבוש בגמ' וכבוד גדול עשו לו במותו .כתב מו"ה נר"ו
ואח"כ ילמד ,עדיף לעשות שתיהם יניח התפלין בספק פ"ק ע"ש מהרנ"א ז"ל שהיה מפרשה ע"ד
וילמוד בהם ,וזה שלא כדעת השאלתות דס"ל שאמרו ר' יוחנן קארי למאני מכבדותי' וזה אומרו
וכבוד עשו לו כלומר הבגדים שהם קרוים כבוד
דאפילו הכי יקדים הלימוד ללבישה ודו"ק. עשו לו היינו שקרעום ע"ד ועשתה את צפורניה
)חדד ותימא( דא"א תקוץ ותי' לו בגימטריא ל"ו אלף כמ"ש
התוס' ז"ל .ועפ"ז יש לפרש למ"ד שהושיבו ישיבה
תוס' ד"ה שלשים וששה אלף לו בגימט' הכי דמתיבת כבוד קדייק כמ"ש בפ' הזרוע אר"ז אמר
הוי .שמעתי דכונת התוס' דהוקשה להם דר' יהודה רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן
סבר ביומא דף נ"ה דמונין פרט תחילה כגון שתים למרקוליס שנא' כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל
ועשרים וכיוצא ע"ש ובפירש"י .ולדעתו הו"ל לר' כבוד ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים
יהודה לומר כאן ששה ושלשים לזה לתרץ זה כתבו ינחלו ולזה דרשו תי' וכבוד גדול שהושיבו ישיבה,
לו בגימט' הכי הוי כלומר ודאי דר' יהודה הו"ל ואידך ס"ל דתי' וכבוד היינו שהניחו ס"ת על מטתו
למנקט ששה ושלשים כדעתי' אבל הכא שינה
לרמוז דל"ו בגימט' הכי הוי ולו היינו שלשים ודו"ק.
וששה .ואחר זמן רב בא לידי ס' עיון יעקב ושם )גבול יאודה(
ראיתי שכתב כן ששמע משם גדול אחד ע"ש.
ואפשר לומר דרך דרש ורמז טעם למספר שלשים שם וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר
וששה אלף כי חזקי' המלך לא רצה לישא אשה וכו'.
דעתיד מנשה לצאת ממנו וא"ל ישעיה הנביא בדבר
ה' כי מת בעה"ז ולא יחיה לעה"ב ונתרצה לישא פירשו המפרשים שהכונה שזוכה לאסוקי שמעתתא
הוסיפו לו ט"ו שנה כמשז"ל פ"ק דברכות וז"ש חי אליבא דהלכתא כמעלת יששכר כמ"ש לא משכחת
חי הוא יודך שזכה לחיות בעה"ז ולעה"ב ולרמוז זה צ"מ דמורה וכו' ביומא דף כ"ו דכיון דעוסק בתורה
דהגם שיצא מנשה שבח יתנו לו לחי חי בעה"ז ובגמילות חסדים אהני ליה לכוין את ההלכה עכ"ד
לפי הרשום בדעתי והדברים נכונים דמ"ש לא
ועה"ב וכן ח"י ח"י גימט' ל"ו. משכחת צ"מ וכו' הוא בלי שום סגולה שאין בו אלא
)פתח עינים( תורה אך אם יעשה לו סגולה כמו צדקה וג"ח וענוה
שם ד"ה והאמר מר גדול לימוד תורה וכו' ודאי זוכה לכוין אל האמת.
ובשאלתות דרב אחאי גאון ל"ג קיים אמרינן )פתח עינים(
לימד לא אמרינן .עכ"ל .הקשה מהר"ם מלובלין
ז"ל מה ענין זה לשמעתין ע"ש .ונ"ל בס"ד שבאו רש"י ד"ה למיגמר ,לעצמו מעשה עדיף
ולאגמורי לא עדיף ממעשה ע"כ .יש לדקדק
