Page 55 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 55

‫‪Pg: 55 - 2-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫דלפי פירש"י תיקשי לר' יוחנן למה הניח התפלין‬     ‫שם ד"ה שחשדוהו בזונה דירמיה כהן הוה וזונה‬
‫תחלה והדר אמר‪ ,‬הי"ל ללמדם תחילה ואח"כ ילבש‬      ‫אסורה לכהן עכ"ל‪ .‬דק"ל לתו' דהל"ל שחשדוהו‬
‫התפילין דלימוד דאחריני עדיף‪ ,‬ובשלמא השאלתות‬
‫ניחא כמ"ש התוס' אבל לרש"י קשה‪ .‬ואפשר‬                        ‫בזנו' מ"ה כתבו דירמיה כהן הוה כו'‪.‬‬
‫דלרש"י לא יסבור כדעת השאלתות אלא ס"ל הגם‬        ‫)מר דרור(‬
‫דלימוד דאחריני עדיף היינו היכא שיש בידו לעשות‬
‫אחד מהם‪ ,‬דאז אם יגמור לאחרים יתבטל המעשה‬                        ‫דף יז ע"א‬
‫או אם יעשה המעשה יתבטל לימוד אחרים‪ ,‬אבל‬
‫בכגון דא שלא היה לו ביטול אלא יכול הוא ללבוש‬    ‫בגמ' וכבוד גדול עשו לו במותו‪ .‬כתב מו"ה נר"ו‬
‫ואח"כ ילמד‪ ,‬עדיף לעשות שתיהם יניח התפלין‬        ‫בספק פ"ק ע"ש מהרנ"א ז"ל שהיה מפרשה ע"ד‬
‫וילמוד בהם‪ ,‬וזה שלא כדעת השאלתות דס"ל‬           ‫שאמרו ר' יוחנן קארי למאני מכבדותי' וזה אומרו‬
                                                ‫וכבוד עשו לו כלומר הבגדים שהם קרוים כבוד‬
       ‫דאפילו הכי יקדים הלימוד ללבישה ודו"ק‪.‬‬    ‫עשו לו היינו שקרעום ע"ד ועשתה את צפורניה‬
‫)חדד ותימא(‬                                     ‫דא"א תקוץ ותי' לו בגימטריא ל"ו אלף כמ"ש‬
                                                ‫התוס' ז"ל‪ .‬ועפ"ז יש לפרש למ"ד שהושיבו ישיבה‬
‫תוס' ד"ה שלשים וששה אלף לו בגימט' הכי‬           ‫דמתיבת כבוד קדייק כמ"ש בפ' הזרוע אר"ז אמר‬
‫הוי‪ .‬שמעתי דכונת התוס' דהוקשה להם דר' יהודה‬     ‫רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן‬
‫סבר ביומא דף נ"ה דמונין פרט תחילה כגון שתים‬     ‫למרקוליס שנא' כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל‬
‫ועשרים וכיוצא ע"ש ובפירש"י‪ .‬ולדעתו הו"ל לר'‬     ‫כבוד ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים‬
‫יהודה לומר כאן ששה ושלשים לזה לתרץ זה כתבו‬      ‫ינחלו ולזה דרשו תי' וכבוד גדול שהושיבו ישיבה‪,‬‬
‫לו בגימט' הכי הוי כלומר ודאי דר' יהודה הו"ל‬     ‫ואידך ס"ל דתי' וכבוד היינו שהניחו ס"ת על מטתו‬
‫למנקט ששה ושלשים כדעתי' אבל הכא שינה‬
‫לרמוז דל"ו בגימט' הכי הוי ולו היינו שלשים‬                                               ‫ודו"ק‪.‬‬
‫וששה‪ .‬ואחר זמן רב בא לידי ס' עיון יעקב ושם‬      ‫)גבול יאודה(‬
‫ראיתי שכתב כן ששמע משם גדול אחד ע"ש‪.‬‬
‫ואפשר לומר דרך דרש ורמז טעם למספר שלשים‬         ‫שם וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר‬
‫וששה אלף כי חזקי' המלך לא רצה לישא אשה‬                                                   ‫וכו'‪.‬‬
‫דעתיד מנשה לצאת ממנו וא"ל ישעיה הנביא בדבר‬
‫ה' כי מת בעה"ז ולא יחיה לעה"ב ונתרצה לישא‬       ‫פירשו המפרשים שהכונה שזוכה לאסוקי שמעתתא‬
‫הוסיפו לו ט"ו שנה כמשז"ל פ"ק דברכות וז"ש חי‬     ‫אליבא דהלכתא כמעלת יששכר כמ"ש לא משכחת‬
‫חי הוא יודך שזכה לחיות בעה"ז ולעה"ב ולרמוז זה‬   ‫צ"מ דמורה וכו' ביומא דף כ"ו דכיון דעוסק בתורה‬
‫דהגם שיצא מנשה שבח יתנו לו לחי חי בעה"ז‬         ‫ובגמילות חסדים אהני ליה לכוין את ההלכה עכ"ד‬
                                                ‫לפי הרשום בדעתי והדברים נכונים דמ"ש לא‬
                  ‫ועה"ב וכן ח"י ח"י גימט' ל"ו‪.‬‬  ‫משכחת צ"מ וכו' הוא בלי שום סגולה שאין בו אלא‬
‫)פתח עינים(‬                                     ‫תורה אך אם יעשה לו סגולה כמו צדקה וג"ח וענוה‬

‫שם ד"ה והאמר מר גדול לימוד תורה וכו'‬                                 ‫ודאי זוכה לכוין אל האמת‪.‬‬
‫ובשאלתות דרב אחאי גאון ל"ג קיים אמרינן‬          ‫)פתח עינים(‬
‫לימד לא אמרינן‪ .‬עכ"ל‪ .‬הקשה מהר"ם מלובלין‬
‫ז"ל מה ענין זה לשמעתין ע"ש‪ .‬ונ"ל בס"ד שבאו‬      ‫רש"י ד"ה למיגמר‪ ,‬לעצמו מעשה עדיף‬
                                                ‫ולאגמורי לא עדיף ממעשה ע"כ‪ .‬יש לדקדק‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60