Page 53 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 53
Pg: 53 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
רש"י ד"ה אף הצבוע אהני דמתני' מוסיף שם בא"ד ואי ר"ע ליתני שהתם פטור מדמי
עכ"ל .יש לראות א"כ הא דקתני ר"א אומר אף עבד וכו' .עכ"ל .יש לדקדק למאן דמפרש בפרק
הנחש הרי כבר הוזכר במתני' והש"ס לא הגיה לקמן ד' וה' לר"י נקי מדמי וולדות ותם פטור ומועד חייב
תני נחש אלא מכח קושיא אחריתי ולא ידעתי למה לתנייה הכא ומאי שייר דהאי שייר .ומהרש"א כתב
דסוגייא דהכא אזלא כמאן דפרש וכו' ע"ש .והוא
וק"ל. דחוק מאוד דקיימא סוגיין כדקא ס"ד מעיקרא.
)קול מבש"ר( ולעד"נ דסוגיין דהכא כמסקנא דהתם כדמשני ר'
אדא בר אהבה דהוא תרוצא בתרא וקושטא קאי
שם ד"ה לא קשיא וכו' דברדלס דמתני' וכו'. דהא כי אתא ר' חגי מדרומא אייתי מתניתא כוותיה
הו"מ לפרושי דמתני' איירי בצבוע נקבה ועליה
קאמר רב יוסף זו אפא ור' מאיר מוסיף צבוע זכר כדאיתא התם .ע"ש.
דלאו שמיה אפא .אלא דכפ"ז אינו מתיישב היטב )בני יוסף(
אומרו דתניא צבוע זכר וכו' כפי מ"ש רש"י דמייתי
מינה דמשתנה לכמה מינים וכו' .ומיהו נוכל לפרשה דף טז ע"א
בענין אחר דמייתי ראיה שיש בצבוע זכר מה שאין
בנקבה באופן שאין הזכר בכלל הנקבה ולהכי גמ' אלא לעולם רבנן היא וחסורי מחסרא וכו'
איצטריך ר' מאיר לאוסופי ,ומ"ש רש"י ז"ל בלשון והיכן העדאתן בחצר הניזק .הק' הרב לחם
ראשון אלמא צבוע זכר משתנה וכו' הילכך קרי ליה אבירים ז"ל וז"ל :וקשה דלהאי תירוצא אמאי קתני
ברדלס ונפרזא וכו' שמעתי ולא אבין דאטו הנך במתני' ושור המועד דהשתא אין לפרש בשור
שמות דקרינן ליה מחמת השינוי שהיה משתנה המועד דקתני היינו לו' דזהו שור המועד הכתוב
דהיינו משני שמות מברדלס לנפרזא וכו' הלא הנך בתורה כדלקמן דכיון דשור המזיק ברשות הניזק
כולהו בעודו במינו הראשון קרינן ליה הכי והכי, הוא פי' דהיכן העדאתן דשן ורגל אין להפסיק בשור
דהכי משמע לישנא דמאי ברדלס ומאי נפרזא דקא' המועד יע"ש עכ"ל .ואחר מחילה רבה נעלם ממנו
בגמ' דהיינו לפרש שם שאינו ידוע אצלם בשם ידוע לשון רש"י שם ממש בד"ה ואם הועדו חמשתן
ולעולם מין אחד הוי דאין סברא לתאר מין בשאינו מועדין וכו' והא דקתני ושור המועד שור המזיק
מינו כאלו תאמר מאי צבוע עטלף וכדומה גם רב ברשות הניזק ה"ק והיכן העדאתן דשן ורגל ברשות
יוסף אמר בהדיא צבוע זו אפא .ובדוחק יש ליישב הניזק עכ"ל .הרי דרש"י ז"ל נרגש מזה ופי' דכונת
דה"ק מאי ברדלס אר"י אותו שנעשה נפרזא וכו'
ולא משמע כן מתחלת דברי רש"י ז"ל שכתב דלא ושור המועד ר"ל היכן העדאתן ודו"ק.
שמיה אפא וכו' אלמא דבשם לבד איירי ולא בשינוי )ימי אברהם(
וק"ל. שם אמר ר"א ל"ש אלא פכין גדולים אבל פכין
)גפן פוריה( קטנים כו' .אף ע"ג דלדידיה כולה מתני' אתייא
כר"ט וא"כ פכין גדולים נמי מחייב נ"ש דהא בחצר
שם ד"ה )בדפוס וילנא חיברו זה לדיבור הקודם( המיוחדת לאחד מהם לכלי' מוקמינן לה כדלעיל
צבוע זכר אלמא צבוע זכר משתנה לכמה מינין איכא למימר דאליבא דרבנן קאי א"נ לר"ט בר"ה
והילכך קרי ליה כו' .ומש"ה הוצרך לפרש בדבור וה"ק הא דתנא במתני' דרביצה לאו אורחיה היינו
הקודם דאפא דקאמר ר"י אצבוע דמתניתין קאי
דמשום דמשתנה לכמה מינים יש לו ב' ושלשה פכין גדולים כו' ונ"מ לרבנן או נ"מ לר"ה ודוק.
שמות אבל לאידך לישנא דהאי כדתניא אברייתא )גבול יאודה(
