Page 54 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 54
Pg: 54 - 2-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הניח בן הגון וא"כ מאי כבוד הלא לא נתפרסמה קאי דמשום דמשתנה לבריה אחרת אצטריך לאוספ'
מית' רבקה כדי שלא יאמרו ליט ביזיה לז"א בהדיא איכא למימר שפיר דאפא דקאמר ר"י
שהושיבו ישיב' שהניח תלמידי' זהו תורף דבריו
בקצור ע"ש באורך .ועמו הסליחה דרבקה לא אכולהו קאי וק"ל.
מפקדא משא"כ חזקיה וכבר נגזרה עליו מיתה על )גבול יאודה(
שלא רצה לישא דחזי דזרעיה לא מעלי וא"ל ישעיה
מאי דמפקדת איבעי לך למעבד וכו' ובודאי דאין תוס' ד"ה והנחש לאו בכל ענייני היזק חשובין
להסתיר מיתתו רק בריש גלי וכבוד גדול דקיים מועדים כו' .לא ידעתי אמאי נקט הני טפי מאחריני
דהא ודאי כל מיני חיה ובהמה מועדין במידי
מצותו בדבר ה' ופשוט. דאורחייהו ומשנה שלימה שנינו לקמן אחד שור
)פתח עינים(
ואחד כל בהמה כו' .וק"ל.
שם וכבוד עשו לו .הרב עיר בנימן כת' דק"ל מאי )גבול יאודה(
כבוד הרי לא נתפרסמה מיתת רבקה כדי שלא
יאמרו וכו' והרב מוה"ד בס' פת"ע כ' עליו ועמו דף טז ע"ב
הסליחה דרבקה לא מיפקדא אפו"ר משא"כ איש
וכו' יע"ש .ואחהמ"ר תמהני אמאי לא דחה יותר גמ' מאי למות שהשליכוהו לבאר מים .הק' הח"א
פשוט לפי פי' הרב בגדי כהונה בפ' בן חכם ישמח ז"ל אימא כי כרו שוחה נמי שהשליכוהו לבור וגו',
אב ובן כסיל תוגת אמו דהכל מצד האם כנודע דאי ע"ש מה שתי' ,ולענ"ד י"ל עוד במשמעותיה דקרא
למ"ש הרב פת"ע צריך לשקול דחיוב האב לייסר דללכדני משמע דעיקר כריית אותה שוחה היא
את בנו כפי אזהרת שלמה בס' משלי אינו כמו האם ללוכדו ואי האי שוחה הוי זונה או א"א ניחא
ועיין בס' חקק"ל ח"א ודוק .ועיין להרב גבול יאודה דהשתא כרו לה אבל לו' דהשתא כרו בור ללוכדו
דהביא מה שפי' מוה"ר מ"ק משם מוהרמ"ג על
קריעת בגדים דקרי למאניה מכבדותי ועפ"י דרכו לא מסתבר ליה וק"ל.
פירש מר ניהו נמי דרשה אחריתי דהושיבו ישיבה )משגב לדך(
לפי הדרשה דאין כבוד אלא תור' יע"ש ועיין מה
שם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילן בבני
שפי' הרב עיר בנימן דמ"ח ע"ב. אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם
)עיני כל חי( שכר .איכא למידק מאחר שזה הנותן צדקה לעניים
כוונתו היתה לטובה ואינו יודע בבני אדם אם הם
תוס' ד"ה והוא דלא כרע במודים וכו' .גליון מהוגנים אם לאו אמאי אינו מקבל שכר והא הקב"ה
וי"מ וכו' .כן הוא בזוהר בהדיא ,ומה שתמה לו' אינו מקפח שכר כל בריה ואפשר שירמיה היה
דאין סברא שיהא עונש גדול כ"כ על עון זה לאו מתפלל להקב"ה אפילו בשעה שעושין צדקה לא
תמיהא היא שאין עונש של תחיית המתים בא יהיו נמצאים עניים מהוגנים אלא עניים שאינם
בכוונה ראשונה בשביל עון זה שעיקר העונש הוא מהוגנים ויודעים בהם שאינם מהוגנים ונותנין להם
מה ששב לנחש מכ"מ כמ"ש התוס' אלא דממילא כי
משתנה ההוא עצם קים להו לחז"ל דשוב אין לו ועל זה לא יקבלו שכר.
חיים ובהבטל חיותו יבטל גם חיות הגוף כי אין לו )שדה יצחק(
חיים כי אם ממנו וק"ל ,ועיין מ"ש בס' תורת חיים.
)גפן פוריה( שם וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיב'
על קברו .פי' הרב עיר בנימין דק"ל במותו שלא
