Page 46 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 46
Pg: 46 - 2-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הדיוט לגמרי ,והוה ממעטינן גם כן שור דפסולי ז"ל אינו סובר כן וכו' .ומה מאוד תמה על הרב
המוקדשין שנפדה דפטור משום דאין תחילתו בל"מ איך יצאו דברים כאלה מפיו שהרי הרמב"ם
דהדיוט ולא מיקרי של הדיוט ,משום הכי קתני שאין ז"ל בפ"ו מהל' בכורות הל"ה כתב וז"ל מעשר
בהם מעילה לאשמועינן דכל שאין בו דין מעילה אף בהמה אסור למוכרו וכו' והביא הברייתא עצמה
על גב דלאו דהדיוט מיקרי חייב ,וכדאמרינן בסוגיא דמתניא אליבא דבן עזאי ואבא יוסי בן דוסתאי
דלעיל )י ,ע"א( דשור חייב בו שור של פסולי מוכרח דס"ל להרמב"ם דאינהו אתו לפרושי
המוקדשין ,אי נמי משום הכי נקט הך לישנא ולא מילתיה דר"י וכפרש"י והתוס' ודלא כהרב בל"מ
תני דהדיוט לרבות שור תם דשלמים שהזיק דגובה דאישתמיט מיניה פסקי הרמב"ם דה' בכורות וצ"ע.
פלגא נזקא מגופו דהיינו מבשרו וכדלקמן בסמוך, )באר מים חיים(
ובזה מתישב שפיר הך לישנא שאין בהן מעילה
שם השתא ומה בכור שקדוש מרחם וכו' .קשה
דאין דין מעילה בקדשים קלים אלא באימורין. היכי חשיב מה שקדוש חומרא טפי מסמיכה ונסכים
)למנצח לדוד( שטעונים השלמים והרי משנה ערוכה היא בזבחים
בפ' כל התדיר דחשיב שלמים קדושים יותר מבכור
תוס' ד"ה אי אליבא דרבנן דפליגי עליה דר' נתן ומה שבכור קדוש מרחם לא חשיב לה התם חומרא
בפ' הפרה וכו' עכ"ל .אין זה בפי' רש"י שלפנינו אלא לגבי מעשר ,ושמא לענין אי מיקרו ממון
בכאן גם אינו מפי' התוס' שהוא הוסיף וכתב ואע"פ בעלים לא אזלינן בתר קדושה קלה וחמורה תדע
שבו נמצא ההיזק כדי לתרץ מה שהק' התוס' שאני דלהני תרי לישני דהכא מוקמינן דמעשר לא מקרי
בכור לא עשה מעשה ואין זה אלא עירבוב דברים ממון בעלים ובכור הוי ממון בעלים והתם אמרי'
דבכור קודם למעשר שקדושתו מרחם וכן נמי
מאיזה תלמיד וק"ל) .קול מבש"ר( אוקמינא לעיל דמתנות כהונה שאני דכי קא זכו וכו'
משא"כ בשלמים אע"פ שהם חמורים ומשו"ה
דף יג ע"ב הוצרך רש"י לפרושי בכור מיבעיא בבכור ח"ל
איירי אלמא לאו בחומרא וקולא תלי הדבר וק"ל.
גמ' אמר רבא תודה שהזיק' גובה מבשרה ע"כ. )גפן פוריה(
דע שהרמב"ם בפ"ח מהלכות נ"מ פסק להאי מימרא
דרבא וכן פסק נמי להך מימרא דרבי אבא משמע שם הא בבכור בלבד קאמר קשיא .יש לומר דהך
דס"ל דהילכתא כר"י הגלילי והטעם נראה משום בלבד דקתני לאו לאפוקי שאר קדשים כגון שלמים
דסתם מתניתין כוותיה וגם הנהו אמוראי סברי אתא ,אלא לחלק בבכור עצמו דהא דקאמר דממונו
כוותיה וכן כתב הל"מ ועוד נראה משום דבפרק הוא לאו בכל בכור מיירי אלא בחלק ממנו כגון
האיש מקדש שקיל וטרי הש"ס לאוקומי סתם בבכור חוצה לארץ וכדמשני לעיל )י"ב ע"ב( או
מתניתין דקתני המקדש בחלקו בין בקדשי קדשי' בבכור בזמן הזה דלא להקרבה קאי ,אבל בבכור
בין בקדשים קלים אינה מקודשת כר"י ואותם דקאי להקרבה וקדושתו מרחם לא קאמר ,והיינו
דמתני' איירי לאחר שחיטה וכי קאמר ר"י מחיים
אך קשה א"כ אמאי לא חילק בפרק חמישי מהל' בלבד דמשמע מיעוטא.
אישות דדווקא לאחר שחיטה הוא דאינה מקודשת )למנצח לדוד(
כיון דפסק כר"י וי"ל דהרי כתבו התוספות לעיל
דתלמודא דהתם לפי החילוק דעת דהכא אבל לפי שם וליתני דהדיוט קשיא .יש לומר דאי הוה תנא
המסקנא אפילו במחיים אינה מקודשת ועיין עוד של הדיוט הוה משמע דבעינן דוקא שיהא דבר של
בזה במה שהארכתי בחידושי למסכת קידושין דף
