Page 36 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 36
Pg: 36 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם שחבתי ,נראה דמשום דלענין נזקי ממון אדם לו לשון זה ולא עלה על לבו שיסתפקו בו א"כ ליכא
מועד לעולם והו"ל בזה כחבר דלא צריך התראה למפשט דהול"ל עד חצי כיון דמוכרח דהוא לא חשב
הילכך נקט תנא בל' מדבר על עצמו וכלומר שיש לספק בלשון זה .ומעתה שפיר איבעי' ליה
דלהתחייב בשמירה כל אדם שוה] .א"ה ,עי' בית לרב אשי אי שליש מלבר קאמר והיינו חצי ור' זירא
דוד ושושנים לדוד ,ודו"ק[. חדא מהני לישני נקט וק"ל.
)קול הרמ"ז( )פתח עינים(
שם .והאי דקתני מתניתין כל שחבתי וגו' ,לשון שם שליש מלגיו או מלבר תיק"ו .ובילקוט
המדבר בעדו ,ולא קתני כל שחב בשמירתו הכשיר ראובני ריש ס' בשלח גבי ויקח שש מאות רכב
את נזקו וגו' ,אפשר לומר שכוונת התנא לומר דשילם בסיסרא ט' מאות רכב מבואר דהוא שליש
שדיני תשלומי הנזק אינו מן החוקים ,שאין להם מלבר ע"ש זת"ד חד צורבא מרבנן אברהם אלעזר
טעם ,אלא מחלק המשפטים ,ששכל האדם יחייבם, נר"ו בכור קרייה רחמנא ולע"ד דאין זה נכון חדא
שאפי' האדם בעצמו הוא יחייב את עצמו ,לפי דאדתידוק כן מהילקוט תידוק מש"ס דידן פסחים
דקי"ח ע"ב להפך דהוא שליש מלגיו דאמר שם
שהשכל יחייבם כנז'. דאמר הקב"ה לשרו של ים שיתן לו אחד ומחצה
)אהבה בתענוגים( שבהן ונתן לו כן ונחל קישון היה ערב ע"ש ועוד
דלא אמר הילקוט זה אלא לשם להדייא דהוי שליש
שם .נ"ב מה טעם רבינו הקדוש כמדבר על עצמו מלבר לפי החשבון אבל אה"נ דיודה דהמצא ימצא
תנא הכי כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו. דקאמר בדוכתא חדא שליש סתם ואפשר דהוי
ומן הראוי היל"ל כל שחב האדם בשמירתו הכשיר מלגוי ועוד דאין ללמוד הלכה מתוך המדרש כנודע
את נזקו ,ולא שתלה קלקלת המקלקל בו חלילה
באומרו כל שחבתי .ולפום ריהטא השבתי לו יעויין בקונט' שיורי טהרה מע' הה"א אות ס"ב.
דאפשר שרצה לרמוז לנו הא דארז"ל כל דיינא )סעדו לבכם(
דנפקי מיניה ממונא מבי דינא לאו דיינא הוא ,וצריך
הדיין להיות תמיד רואה חובה לעצמו ,והוי כאלו מתני' שחבתי וכו' הכשרתי .תלה התנא כל
אמר יודע אני בעצמי דכל שחבתי בשמירתו הקלקלה בו בעצמו .והיה לו לומר ,כל שחייב
הכשרתי את נזקו ,ואני חייב עליו ,ומחייב אני את בשמירתו הכשיר וכו' .אלא מאן תנא ,זה הקב"ה
עצמי מבלי הצטרכות לדיין אחר שידין אותי על כך, שהוא תנא ירושלמי השוכן בירושלים ותנא לשון
ועם היות שדברי אלה היו לפי דוחק השעה כדי קלילא )ב"ק ו ,ב( להקל על ישראל ולא להחמיר.
שלא לפוטרו בלא כלום ,לא נמנעתי מלחקור ואומר אני עצמי ,הכשרתי את נזקו ,של האדם
בספרים ומצאתי דקדוק זה במהרמ"ע מפאנו ז"ל שחטא ,במה שבראתי בו יצר הרע .ולכן חבתי
ע"ע] .הנ"ל[ .ובשם גדול אחד שמעתי רמז נכון על בתשלומי כל נזקו ,וזה יהיה לעתיד כאשר )ישעיה
עמ"ש דהראה הקב"ה ליעקב אבינו ארבעה מלכיות ס ,יט( "והיה לך ה' לאור עולם" ובנתיים חב המזיק
עולים ויורדין בו ,וא"ל עלה ,ולא רצה לעלות ,ולכן לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ ,ששפך חמתו
נגזרה גזרה שישתעבדו בניו בארבעה מלכיות שהם בעצים ובאבנים "וכפר אדמתו עמו" )דברים לב,
ארבע אבות נזיקין אשר כבר נודע דרבינו הקדוש
הוא הנקרא רבי יהודה הנשי"א ,והוא ה'וא נ'צוץ מג(.
ש'ל י'עקב א'בינו ,והואיל ובזכות המשניות עתידין )עשרה מאמרות ,חקור הדין ח"ה ,ו(
בניו להגאל כמ"ש על פסוק גם כי יתנו בגוים עתה
