Page 34 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 34
Pg: 34 - 2-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם בא"ד ובפרק גט פשוט נמי מוכח כן דקאמ' להכי טרחי אפילו לגבי זבורית אלא דוקא בקנה
ש"מ כו' .בריש גיטין דף ע"א ]ד"ה ואם יש[ כתבו עידית וזבורית ואזי אמרינן דהאמת הוא כדבריו
בהדיא דמדרב ס"ל דשטר שמודה שכתבו אין צריך דלהכי דייק ,דאם לא קנה כי אם זבורית לחוד מאן
לקיימו הוא דמייתי הראייה ע"ש וכן כתבו בפ"ק לימא לן דטרח דילמא לא רצה שמעון למכור זולת
זה הזבורית דוקא ,אבל כשאנו רואים שמכר לו את
דמציעא דף י"ג ע"ב ]ד"ה הא קאמר[ ע"ש. העידית פשוט הוא דזה שמעון המוכר בודאי דהוה
)זרע יצחק( ניחא ליה למכור ללוי זה הבינונית מדחזינן אפילו
עידית מכר לו ,וא"כ זה הקונה האחרון למה לא קנה
דף ט ע"א אותה וקנה עידית וזבורית דוקא ,אלא פשוט דלהכי
איכוון ,וע"ז כתבו התוס' דעידית זה לא הוצרכנו
תוס' ד"ה משהחזיק וכו' בחליפין או בשטר וכו'. אותה אלא כדי שלא יתן לו הזבורית ,אבל העידית
נקטו כל קנייני קרקע והשמיטו כסף ,כתב בש"מ בלאו הכי אין צריך לטעם להכי דייקי וכו' ודו"ק.
דסמכי עמ"ש בסמוך דאי בנתן מעות איירי אפי' )חדד ותימא(
באחריות ע"ש .והם דברים תמוהים דמה ענין נתינת רש"י ד"ה רצה משמעון גובה מזיבורית .אבל
כל הדמים לקנין כסף שהוא בפרוטה לכן נראה מדברי רש"י בכתובות נראה דאפילו אית גבי
שמעון עידית וזיבורית אפ"ה גובה עידית כמבואר
דשיירו קנין כסף לאתרא דלא קנו בכספא. בדבריו שם ועיין להרא"ש ז"ל ולהרב פלפולא
)זרעו של אברהם( חריפתא ז"ל.
)שלמי תודה(
שם ד"ה רב הונא וכו' וב"ח וכו' .בש"מ שם בפ'
הכותב כת' משם הר"י מטראני ז"ל דב"ח אי לית תוס' ד"ה דינא הוא וכו' וא"ת מאי נפקא מינה
ליה זוזי ואית ליה מטלטלי דמצי אמר ליה זיל טרח וכו' .דליכא למימר נ"מ כגון דב"ח היה חשוד על
וזבון ע"ש ולכאורה קשה מריש פרק המוכר פירות השבועה ומן הדין ישבע שכנגדו ואם שמעון פסול
דקאמר דמצי א"ל שקול תורך בזוזך וצ"ל דלא לשבועה כגון אם היה גזלן א"כ ישבע ראובן שהוא
אמרה הרב אלא דוקא במלוה שהלוהו מעות דבהא כשר הא ליכא למימר דשישבע שכנגדו תקנתא היא
הוא דמצי א"ל טרח וזבון משא"כ בחוב שבא מכח והאי נמי דאזיל ראובן ומישתעי דינא בהדיה תקנתא
היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן ובמציעא כתב
מקח טעות. הגמ' בע"א כגון אם הבע"ח חייב שבועה לראובן
)זרעו של אברהם(
ממקום אחר ע"ש.
שם ד"ה פשיטא האי וכו' וא"ת ואמאי פשיטא )קול מבש"ר(
ליה וכו' .הנה לעד"ן דאין כאן קושיא כלל והוא
דאי הוה אמר רב אסי מילתיה באחין שחלקו קרקע שם בא"ד דטעני' ליה ללוקח וכן ליתמי בין
שפיר הוה אמרי' דאתא לאפוקי מדשמואל אבל פרוע בין מזוייף כו' עכ"ל .דבריהם בהפך
השתא דלא קאמר הכי ולא אשמועינן אלא דכספים בכתובות דף צ"ב ע"ב ד"ה דינא הוא דאזיל כו' ע"ש
הוו כקרקע משמע דפשיטא ליה דאם ירשו קרקע
דכיורשים דמו וכדרב ובא ללמדנו שאפי' כספים וי"ל וק"ל.
נמי דינם כקרקע ואהכי פרכינן שפיר פשיטא כיון )מר דרור(
דפשיטא ליה כרב מאי קמ"ל פשיטא שכספים הם
כקרקע וכי האי דקרקע ברא והאי דכספים לאו ברא
