Page 32 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 32
Pg: 32 - 1-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כעדית דניזק ושויא כעידית דעלמא וע"ז כתב האי 1
רש"י ד"ה לישנא אחרינא וכו' .שלא במקומו עידית וזיבורית ר"ל בהך שנחלקו בה רי"ש ורע"ק
אחר דפירש הכי נמי גבי נזקי' ,ונראה דלא יש לו אבל בהך דלא אפליגו הוא בכלל מאי דקאמר הש"ס
שייכות להאי לישנא עם מאי דקאמר הגמרא הכא כי תיבעי לך אליבא דרע"ק וכמ"ש בש"מ ועיין
נמי דבין האי לישנא ובין לישנא קמא פי' הכי נמי מהרש"א.
)זרעו של אברהם( גבי נזק' הכל אחד .ועם זה נבין דרש"י אמר ותפוש
לשון ראשון ולא פירש למה לכן אפשר לומר
דף ח ע"א דרש"י הביאו אחר דפי' הכי נמי לומר דזה הלשון
אחרון אינו מתישב עם הכי נמי דקאמ' הגמרא ולזה
גמ' עדית וזיבורית נזקין בעדית ובעל חוב וכו'. העקר הוא הלשון הראשון .והענין דכפי הלשון
מקשים אמאי אצטי' לאתויי האי סיפא כיון דהק' הראשון שנפרש דמאכילין אתו עד מחצה הוא עד
מאה ותו לא .ואמרינן בגמרא דמיירי שמוכר
מאמצעיתא יע"ע .ול"נ דאי לא מייתי סיפא לא הוה בתשרי דזילא ארעא דהרי היא חלוקה בינונית
ק' מידי משום דאיתא במס' גיטין דף מ"ט מפני מה דבערך דכלי ארעתא דכולי עלמא זילי נמי השתא
אם כן היא מכת מדינה ומאכילין אותו ולא מאכילין
אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא יראה אדם אותו יותר כמי שיש לו מאתים חסר דינר דאפילו
לחבירו דירה נאה ויאמר אלוינו כדי שאגבנו בחובי אלף נותנין לו כאחת יטול לפי דאינו נקרא מכת
לפיכך אמרו בבינונית אלא מעתה יהא בזיבורית מדינה דכולי עלמא נטרי עד ניסן .ואם כן כפי
פירוש זה אתי שפיר מאי דקאמר דיכול למימר ליה
א"כ אתה נועל דלת בפני לווין נמצא מהעדית משום אי שקלת כדינך שקול כי השתא ואי לא שקול
חשש שמא יראה דירה נאה ומן הזיבורית משום כיוקרא דלקמיה .אמנם לפי פי' לישנא אחרינא
דפירש דמאכילין אותו עד מחצה דקאמר הוא
נעילת דלת וא"כ אי לא הוה מייתי הסיפא כ"א דמאכילין אותו טובא עד דזילא ארעתא עד מחצה
המציעתא לא הוה ק' ואי אמרת בשלו הן שמין אם כן אין אנו אומרים חלוקה אמצעית אלא
תעשה בינונית שלו כעדית וידחה בעל חוב אצל דמאכילין אותו טובא והוה ליה נמי שאין לו אלא
מאתים חסר דינר דאפילו אלף נותנים לו כאחד הרי
זיבורית דלעולם אימא לך דהויא כעדית דבשלו הן זה יטול דחשבינן ליה האי שער דהשתא שער דמכת
שמין והא דגבי בעל חוב ממנה ולא דחינן ליה אצל מדינה אם כן קשה אמאי יכול למימר ליה שקיל
כשער דלקמיה אחר דלגמרי חשבינן ליה האי שער
זיבורית משום נעילת דלת דמאי חזית למימר דהויא לגבי מעשר אמנם כפי הפירוש הראשון ניחא דכך
כעדית ולא גבי ממנה משום שמא יראה דירה נאה חשבינן ליה האי שער דהשתא כמו האי דלקמיה
וחיישת להכי וליחוש נמי משום נעילת דלת ולא
וכדאמר') .כנ"ל ח"ר לפלפל(.
דחינן ליה אצל זיבורית ולעולם בשלו הן שמין אבל )מעשה חייא(
השתא דמייתי סיפא עדית וזיבורית ודחינן בעל חוב
אצל זיבורית ולא חיישת לנעילת דלת א"כ מציעתא
נמי אלא ע"כ לו' משום דבשל עולם הן שמין וקשה
ודו"ק.
)ימי אברהם(
שם כאן שלא היתה לו עידית ומכרה .יש לחקור שם ד"ה כשהן שמין האי עידית וזיבורית
עכ"ל .ולכאורה זיבורית מאן דכר שמה .והנר'
אם כונת הגמ' בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין
ומדמקשה תלמודא ואי אמרת וכו' משמע דלא נייחא דק"ל לרש"י אמאי לא בעי נמי אליבא דרי"ש
ליה בשלו שמין ועוד ממאי דשני כאן שהיתה לו
עידית ומכרה משמע בשל עולם הן שמין ומעיקרא והיכא דאהני קרא היכא דלא שויא זיבורית דמזיק
