Page 29 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 29
Pg: 29 - 1-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דהקדש ואיכא למידק דהא אנן לאו בנזקי שור ואתי שפיר זהו כונת מהריב"ל ומעתה אין מקום
בשור קאימנא אלא בנזקי קרקע דהא אכל כחושה למ"ש הרב נר"ו כמ"ש המעיין היטב.
ושמינה קאמרינן וכו'. )כפי אהרן(
)סוכת שלום(
שם ד"ה היינו בור לכאור' וכו' מדלא קאמר אי
רש"י ד"ה שור רעהו וכו' דאם נגח שור של בהדי דקאזלי וכו' ועוד דאי וכו' .עכ"ל .דבריהם
הקדש וכו' לישנא אחרינא להכי נקט וכו' .ויש קשי' להולמם דאדרבה מדלא קאמר אי בהדי
לתמוה בהאי לישנא אחרינא מה נפשך אי ס"ל דקאזלי קמזקו היינו אש ש"מ בהזיק דאמר נפילה
כל"ק דהוא הדין לכל שאר נזק ,א"כ למאי אצטריך מיירי לכן נראה דטעות סופר נפל קצת בדברי
למיהב טעמא אמאי לא מוקי לאכילת בהמתו )דאי( התוספו' וכצ"ל ואפילו הכי מדמה ליה לבור ולא
]ואי[ לא ס"ל כל"ק אכתי תקשי דנהי דלא מצי קאמר אי בהדי דאזלי קמזקו היינו אם דאי בהזיק
לאוקמא בשן לוקמא ברגל .ואפשר לומר בדוחק וכו' אי נמי יש להגיה ואפי' הכי מדמה ליה לבור
דלישנא בתרא נהי ס"ל כלישנא קמא דה"ה לכל ועוד דלא קאמר וכו' ותיבת ועוד צריכא להיות
שאר נזק ואתא לתרוצי דאמאי קאמר אלימא דאכל
ערוגה מההקדש כיון דבשן קמיירי רישא דברייתא, קודם דלא קאמר ותיבת מי"ם יתירא וק"ל.
ולישנא קמא דרש"י ז"ל ס"ל דהך לאו קושיא הוא )בני שמואל(
משום דהו"ל לאתויי שור רעהו אמר רחמנא ולא
שור של הקדש ומשום הכי נקיט נגח תורא דידן דף ו ע"ב
לתורא דהקדש לא נקט שאכל ערוגה של הקדש. גמ' המוציא מע"ה וכו' .משמע דבאיסורא כה"ג
)חי' מהר"י בן לב( אסור מדאורייתא דאקרא קאי וק' מכאן להסוברים
שם בא"ד ואי קודם פדייה אין מעילה בקרקעות. ספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן דמדאורייתא כל
וקשה דלוקמה בתלוש דזיל בתר טעמא ,משום מאי ס' שריא .וי"ל דהכא בערוגה בין ב' ערוגות ודמי
אמרינן דלא מצי לאוקומיה בקודם פדייה משום לחתיכה מב' חתיכות דאפילו למ"ד ס' דאורייתא
דאין מעילה דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי לחומרא מדרבנן היכא דאיקבע איסורא כה"ג מודה
אשר מטעם זה מביא אשם תלוי וכמ"ש האחרוני'
השתא דליכא למימר הכי תקשי ,וצ"ע. ז"ל .אך ק' למ"ש הרשב"א ז"ל בחי' לעיל דף ב'
)חי' הרב ברוך אנג'יל( ע"ב דנזקין דמי לאיסורא וספיקא לחומרא מאי
קאמר המוציא מע"ה וצ"ל דלא כ"כ אלא בס' דדינא
תוס' ד"ה ורבי ישמעאל וכו' ,וא"ת אמאי טעי
טפי וכו' .לדעתי דעת הדיוט לא ירדתי לעומק ולא בספיק' דמציאו'.
קושייא זאת ,דהיאך יכולין לומר דר"ע ס"ל דשמין )משמרות כהונה(
בשל מזיק דהיינו שיימינן הערוגה הטובה שבעידית
המזיק דהיאך יתכן זה ,דבשלמא לרבי ישמעאל שם הרי עלי מנה וכו' .תימה אנן במאי קיימין במי
הואיל ואכלה מאותה שדה של ניזק בה נמי שיימינן שהזיק לחבירו ונתחייב לשלם לו נזקו ר"ע סבר
ואמרינן מה שאכלה דיינין לה כאילו אכלה החשובה דחייב לשלם לו מעידית דמזיק גופיה וק"ו להקדש
שבכאן ,אבל אי שיימינן בדמזיק מי תלה זה בזה, דאם הזיק להקדש חייב לשלם מעידית דידיה ומה
הרי לפעמים תמצא שדה המזיק הערוגות דידה הם זאת אומרת ליקום לה באומר הרי עלי מנה זה אינו
יותר חשובות מהערוגות החשובים של ניזק, אלא במי שמחייב עצמו במה שאינו חייב ,ודוגמא
לזה הקשה הרשב"א ז"ל בדנגח תורא דידן לתורא
