Page 919 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 919
Pg: 919 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)חי' מהרי"ט( מהני נימא דלא קנה בעבד הגר בחזקה אלא
מדאשכחן דמהני חזקה נימא דהכא נמי מהני חזקה
בא"ד ומהר"י תירץ דאי לאו יגאלנו וכו' וה"פ ותירץ באישות כו' לא אשכחן) .באר
ומה מי שאינו נגאל באלה פי' דלא כתיב בקרא מים חיים(
בהדיא שיגאל באלה וכו' וה"נ אמרינן בפ'
השוכר את הפועלים וכו' .ק"ק לי לפ"ז מאי קאמר שם אמר ר"ל אמה העבריה וכו' .ובהך ק"ו
ואי ס"ד דיליף נילף שכיר שכיר ,דילמא לעולם שעושה ר"ל ,יש לגמגם דהנה הסימנים הנעשים
יליף שכיר שכיר ,ויוצא מכרוהו ב"ד באלה ,והק"ו ברשות האב אינם מוציאים מרשות האדון אלא
הוא דלא כתוב בהדיא ,ואפשר לתרץ דכיון דאתי הסימנים הנעשים ברשות האדון הם המוציאים
שכיר שכיר יתירא למילף בג"ש ,חשיב כתוב מרשותו ,ומהא בעי למילף שמיתת האב הנעשה
בהדיא ,אבל קשה לי דהתם בפ' השוכר את ברשות אביה יוציאנה מרשות האדון ,ואע"ג דלא
הפועלים מייתי התם ראיה דשרי תלוש באדם מהני הך פירכא לחדא מחדא ,נראה דמהני לחדא
מקרא דקמה קמה יתירא ,ולא חשיב כתוב בהדיא ,מתרתי ,ובדברי התוס' ד"ה מה לסימנים אבאר בזה
)עצמות יוסף( ומה לי שכיר יתירא דג"ש מה לי קמה יתירא בס"ד.
דהתם ,וצ"ע.
)לחם אבירים( שם ומה סימנין וכו' .י"מ לפמ"ש התוס' בריש
קמא דאין עונשים ממון מן הדין היכי יליף דיוצאה
מרשות אדון מק"ו ,הא אין עמ"ה .ונ"ל דל"ק
דטעמא דאין עונשים ממון מק"ו משום דשמא יש דף טז ע"א
פרכא אק"ו ואוקי ממונא בחזקת מאריה והכא ליכא
בגמ' אדרבא חזקה הוה ליה לרבויי כו' .הקשה חזקת ממון דאדרב' העבד מוחזק בעצמו כמ"ש
הרב ]עצמות יוסף ז"ל[ יש לדקדק דהתם לא שייך התוס' בד"ה והרב.
)משמרות כהונה( שטר דממי הקנה ומשו' הכי דוקא חזקה מהני אבל
במקום דשייך שטר לעולם דקני ,מידי דהוה האשה
שכן מוציא כו' ועיין שם מה שהוא תירץ ,ונראה לי שם דבר שיש לו קצבה קתני וכו' ע"כ .יש
דכיון דבמיתת הגר נקנים בחזקה נכסיו מטעם לדקדק דהרי מיתת האדון שאין לה קצבה וקתני
הפקר כ"ש כשאמר ליה שיקנה נכסיו בחזקה דהיינו הנרצ' קונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון ,וי"ל.
דמפקירו אצלו ,להכי קאמ' אדרבא חזקה הוה ליה ודו"ק.
)שורש ישי( לרבויי שכן נקנה בנכסי הגר מטעם הפקר וכ"ש אי
א"ל לך זכה וקנה א"כ אימא דקרא דלא תצא כו'
דמיירי דלא תצא כצאת עבדים דהיינו עבדים כנעני' רש"י ד"ה גופו קנוי וכי כתב ליה לשון שיחרור
א"כ מינה דנקני' כעבדים כנעני' וכמו דנכסי הגר ונתן ליה נפיק דלא גרע מעבד כנעני .ק"ק דהא
אינן נקני' אלא בחזק' והיינו אם מת הגר ואין לו אשכחנא דגרע ,דאינו יוצא בשן ועין ואינו נקנה
יורשים ה"נ אם הניח עבדים כנעני' דנקני' בחזקה בחליפין כעבד כנעני ,וק"ל.
)לחם אבירים( דהיינו אם הניח עבדים קטנים והחזיק בהם א"נ
עבדים גדולים אם החזיק קודם מיתת הגר א"כ
אשכחן דנקנים בחזקה וכיון דאשכחן דנקנים תוס' ד"ה בכנעני שישנו תחת ידיך וכו' וא"ת
בחזקה והוי קנין א"כ אימא דקרא דלא תצא כו' וכו' וי"ל דאי מהתם הו"א בכנעני שאינו תחת
אבל נקנית בקנין עבדים אימא דהוי חזקה ואף ידיך וכו' .ויש לדקדק דדברי הברייתא סותרות את
דהתם אין מי שמקנה סוף סוף אי חזקה בעבדים לא דברי התוס' ,דהברייתא אמרה או אינו אלא בכותים
919
