Page 917 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 917
Pg: 917 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
לא היה נשוי אפי' יגנוב וימכרוהו ב"ד אין רבו ליה ש"ש דא"כ מאי משני רב נחמן אמר קרא
מוסר לו ש"כ ,ולולא פירש"י היינו אומרים אי יגאלנו כתיב אכתי לא שני ליה ולא מידי ,וי"ל
קדימתך וכו' פי' הוא אם הייתי מכירך קודם שתלד דמהא אינה ראיה כ"כ דליכ' למימר דר' נקט ק"ו
לרבותא דאפי' למאן דלא יליף ש"ש. בנים אבל לדברי רש"י קשה וי"ל וק"ל.
)מר דרור( )עבודת הלוי -מה"ק(
תוס' ד"ה אמאי קאמר וכו' נילף מוכי תשיג כו' שם ד"ה כי טוב לו עמך ה"ר אברהם גריס וכו'
ע"כ .ק' כיון דלפי פירושם קאי אק"ו ממוכר עצמו אבל בספרי וכו' .ויש לדקדק דכיון דכשכיר
לישראל ה"ל להקשות נמי אי לא ילפי' ש"ש א"כ כתושב בעבד עברי המוכר עצמו ,היכי מייתי
מוכר עצמו לישראל אינו יוצא בשש מוכי תשיג בגמרא הכרח לומר דכי משנה שכר שכיר איירי
וי"ו מוסיף על ענין ראשון כמו דילפי' לענין כסף במוסר לו שפחה כנענית ,מהכרח שעבד עברי עובד
וליגאל באלה מוי"ו מוסיף ,וכ"ת דר' ס"ל דלענין בין ביום ובין בלילה ,וזה אי אפשר מדכתיב כשכיר
שש ילפי' במה מצינו ממכרוהו ב"ד והראיה דר' לא כתושב ,דלעולם עובד בין ביום ובין בלילה ,דשאני
חלק במתני' ביוצא בשנים בין מכרוהו ב"ד למוכר מוכר עצמו דלא עבד איסורא ,ומשום הכי כתיב
עצמו דדוקא ת"ק דברייתא הוא דס"ל דמוכר עצמו ביה כשכיר כתושב דאוכל עמו במאכל ומשתה,
יליף ממכרוהו ב"ד במ"מ להיות יוצא בשש א"כ אבל לעולם דמכרוהו בית דין עובד בין ביום ובין
נימא נמי מכרוהו ב"ד ליליף ממוכר עצמו ליגאל בלילה ,ולעולם דמשנה שכיר לא הוי הכוונה לומר
באלה במ"מ וליכא ק' כלל גם ממכרוהו ב"ד ותו רבו מוסר לו שפחה כנענית .ונראה דהך סברא
אמאי לא תירצו לההיא קושיא דעבד איסורא גם דעבד איסורא כבר נתמעטה ,כיון דגלי קרא ביה
שיוצא ביובל ,וכדאמרינן לקמן ,וכן כתבו התוס'
נמכר לגוי עבד איסורא שנמכר לע"ז ,ולהא י"ל.
)מר דרור( לקמן בד"ה מאי קאמר.
)עצמות יוסף(
בא"ד וי"ל דעביד ק"ו ממכרוהו ב"ד שאינו
כתוב למעלה וכו' ע"כ .וצ"ל דבתר דמשני דאמר דף טו ע"ב
קרא יגאלנו לזה ולא לאחר ממעט תרוייהו מוכר
עצמו ומכרוהו ב"ד .ומיהו ק' דמאי ק"ל בתר הכי גמ' ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה
וז"ל וא"ת היכי בעי למילף שכיר שכיר שיגאל וכו' .ק"ל לפמ"ש התוס' לעיל ]יד ,ב[ ד"ה הואיל
באלה מנמכר לגוי מה לנמכר לגוי דין הוא שיגאל דמסתברא לכל אחד ואחד כדאמרי' בפ"ב דבכורות
באלה כדי שלא יטמע בין הגויים ע"כ ,ולפי דבריהם
שכתבו דק"ו הוא ממכרוהו ב"ד אבל מוכר עצמו וכו' ,א"כ אין כאן ק"ו.
איכא למי' דנגאל באלה מוכי תשיג מוסיף על ענין )חדות אליהו(
ראשון א"כ כי פריך דנילף שכיר שכיר היינו
מכרוהו ב"ד דאיירי ביה והשתא מאי ק' להו דהיכי שם ואי קס"ד יליף שכיר שכיר אמאי קאמ' ומה
מצי למילף מנמכר לגוי די"ל דטעמא כדי שלא מי שאינו נגאל ,ק' אמאי לא קאמר ואי ס"ד יליף
יטמע בין הגוים ,נימא מוכר עצמו יוכיח דילפי' ש"ש אמאי אמ' דבאלה אתא למעוטי הילפותא
דנגאל מוי"ו מוסיף על ענין ראשון .ונראה לפ' דש"ש דהוה אתי מק"ו הל"ל דבאלה אתא למעוטי
דכוונת' להק' בין אמכרוהו ב"ד דיליף שכיר שכיר הילפו' דש"ש דהוה אתי בג"ש דש"ש אלא ע"כ
ובין המוכר עצמו דבתרוייהו ל"ד לנמכר לגוי די"ל מדנקט ק"ו מוכח דלית ליה הג"ש דשכיר שכיר
וליכא למימר דזהו בעצמו כוונת המקשה והכי
כדי שלא יטמע בין הגוים. קאמר אי איתא דיליף ש"ש אמאי קאמר דבאלה
)פחד יצחק( אתא למעוטי ק"ו הל"ל דאתא למעוטי דלא נילף
917
