Page 913 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 913
Pg: 913 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
מעצמי לומר דמתנות שבהיכל ובמזבח החיצון ,לגוי משום דמינה מייתי לה בש"ס לקמן דף י"ו
שפיכת שיריים וכולהו עבודות שבחוץ לא מעכבי ,דכתיב מכסף מקנתו ,ומה שהק' הרב עצמות יוסף
אי משום דכתיב ועשהו גבי הגרלה ,לגופיה על רש"י ל"ק מידי ,דרש"י נקט הראיה שהביא
איצטריך משום קל וחומר ,ועל כרחין הוה ילפינן סתמא דש"ס לקמן ,וע"כ דהש"ס לא ניחא ליה
אז מיניה דאפילו היכי דכתיב עכובא דרשינן קל למילף מוהפדה דאי מהתם ה"א דנילף נמי דאינו
וחומר ,ולא הייתי אומר דאתא לגלויי אכל עבודות נקנה כי אם בב' פרוטות.
)פחד יצחק( שבחוץ ,אבל השתא דכתיב וזאת דליכא למילף
מועשהו מסתברא דלא דרשינן קל וחומר היכי
דכתיב עיכובא .וי"ל דמתרי קראי דריש התם שם ד"ה שמגרעת פדיונה וכו' דאי לא קנאה
דכתיב ]ויקרא טז ,לד[ אחת בשנה וכתיב וזאת ,דאי בדמים מאי מגרעה וכו' .ולכאורה נראה דאינו
מאחת איכא לפרושי אדברים המתכפרים אחת הכרח ,דאפשר שקנאה בשטר ואח"כ נתן לה דמים,
בשנה דהיינו בגדי לבן ,להכי הדר ומיעט וזאת ,ועכשיו שפיר מגרעה מן הדמים שנתן בעבורה.
והשתא מדאצטריך ועשהו שמעינן דאחת בשנה שוב ראיתי בהריטב"א שהקשה כן לרש"י ז"ל.
היינו מקום שמתכפרים בו אחת בשנה ,ואי מסברא ותמהתי עליו ז"ל שזאת הקושיא קיימא על דברי
אית לן היכי דאיכא עיכובא לא דריש קל וחומר בעל התלמוד עצמו שבא בבירור בלשונו ז"ל לעיל
לשתוק מוזאת ,ומדאצטריך ועשהו שמעינן דאחת דף י"א אהא דבעי לאוכוחי דינר לב"ש מקרא
בשנה לא קאי אלא אמקום שמתכפרים בו ,וגם דוהפדה ,אי אמרת בשלמא דיהב לה דינר ,היינו
השר מקוצי סמך נמי אדרש דאשר עלה דדרש התם דמגרעה ,ומאי מוכח מהתם דהוי דינר לב"ש,
דאפשר דקנאה בשטר מגרעה מהדמים שנתן בעדה, בגמרא ,וצריכי תרווייהו כדכתיב לעיל.
)חי' מהרי"ט( דוק.
)עצמות יוסף(
דף יד ,ע"ב
בא"ד אלמא בכסף נקנה כו' מאי מגרעה ,עכ"ל.
גמ' המוכר עצמו אין רבו מוסר לו ש"כ מכרוהו הריטב"א ז"ל כתב ואינו מחוור דאימא דקנה בשטר
ב"ד רבו מוסר לו ש"כ ר"א אומר זה וזה רבו ונתן הכסף בתורת דמים ומדמיה מגרעת ויוצאה
מוסר לו ש"כ .וא"ל למ"ש בתמורה דף ל' ע"א כו' .ועיין במהרימ"ט ישוב לזה והרב בעל מע"ח
למ"ש שם במשנה דף כט א וכן האומר לחבירו כתב ז"ל ,ואולי אפשר שרש"י ר"ל שמשמעות
הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי ר"ע אומר הכתוב הוא שמיד שמגרעת מפדיונה היא יוצאה
אינו אתנן וחכ"א אתנן ,ומקשה בש"ס וה"א שפחה בלא שום דבר אחר ואם כן ש"מ שהכסף הוא קנינה
בעבד משרא שרי ,ומאי מקשה אימא דמתני' מיירי שאם קנאה בשטר או בדבר אחר זולת הכסף ע"כ
בע"ע המוכר עצמו דלר"ע אינו אתנן דס"ל דרבו כשיוצאה ממנו תצטרך ג"כ לדבר אחר זולת נתינת
מוסר לו ש"כ כדעת ר"א ומשרא שרי ומשו"ה אינו הכסף לאדון כו' ע"ש .ולא ידעתי מנ"ל לומר זה
אתנן וחכ"א דהוי אתנן דס"ל דע"ע אין רבו מוסר דהא ודאי ליתא ,וכן נר' מדברי הרמב"ם שכתב
לו ש"כ ואסירא לי' ומשו"ה הוי אתנן) .ועי' להרב בפ"ב מפ"ע ז"ל נמצאת או' שע"ע נקנה בכסף או
בני חיי בסו"ס דח"י להרב יד אליהו סי' לח שהקשו בשטר וקונה את עצמו בד' דברים בשנים או ביובל
או בגרעון כסף או בשטר שחרור כו' עכ"ל ,הרי כן יע"ש ולהרב אור חדש(.
)לאברהם למקנה( ברור שכשיוצא בגרעון כסף אינו צריך גט שחרור
אע"ג דקנאו בשטר ,דוק.
)אור יקרות( רש"י ד"ה ובגרעון כסף וכו' כדכתיב והיה כסף
ממכרו וכו' ,הא דאייתי מהאי קרא דאיירי בנמכר
913
