Page 910 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 910
Pg: 910 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
מ"ש התוד"ה ותהא אשת איש וכו' ואע"ג דעבדינן מייתי מהא לא משמע ,דאימא ה"פ ביאה גומרת בה
מינה לעיל ק"ו וכו' ,די"ל דלא הוי אלא פירכא כל היינו אחר קידושין ואין קידושין לחודיהו גומרין
דהו והכא שהוא מה מצינו פרכינן פירכא כ"ד אך בה ,אבל השתא אייתי ליה מקרא ולקח דנקנית
התוס' לא ס"ל כסברת הר"ן הנז' וכמ"ש הרב בביאה לחודה ,א"כ ודאי האי ברייתא ליכא לפרש
המגיה בס' זרע ברוך מע' ק"ו ע"ש. דביאה עם קידושין קאמר וברור ודו"ק.
)פרחי כהונה( )שערי עזרא(
שם ותהא יבמה יוצאה בגט מק"ו .לכאורה נראה שם בחליצה מנ"ל .וא"ת אי חליצה לא שריא לה
דהוו תרי קלי וחמורי דסתרי אהדדי ,עם הקודם לזה אלא מצוה בעלמא הוא דרמא רחמנא עליה ,אמאי
דאמרינן בק"ו אחר דיבמה אינה יוצאה בגט, אצטריך למכתב ככה למעט שלא תצא בגט ,והלא
והשתא דתהא יבמה יוצאה בגט ,ואפשר לומר אף בחליצה אינה יוצאה .וי"ל דמ"מ חליצה
בדוחק דלא חשיב סתרי כיון דלא הוו סתרי מכל אוסרתה עליו ועל האחין ,דכוליה ביתא קיימא בלא
וכל ,דתהא ולא תהא ,כמ"ש לעיל מזה ,והבן ,שוב יבנה ,דדרשינן משלא בנה שוב לא יבנה ,וס"ד דגט
מצאתי לקמן )ט"ו ע"ב( בתוד"ה אמר קרא יגאלנו,
נמי אוסרתה ,להכי אצטריך מיעוטא.
ובמה שמתרץ שם מהר"י מתורץ ,ועיין. )חי' מהרי"ט(
)לחם אבירים(
שם בחליצה מנלן .ק' מדאצטריך ספר כריתות
שם וכל היכא דאיכא עיכובא לא דרשי' ק"ו והא למעוטי חליצה באשה שאינה יוצאת בה או
יוה"כ וכו' ,ק' לי לפי מ"ש התוס' במנחות ר"פ מדאצטריך נעל למעוט גט שאינו מוציא ביבמה
התכלת דף ל"ח ובפסחים דף י"א רע"א ובס'
כריתות בלשון למודים .דבקדשים הוא דבעי' שנה ש"מ שהחלצה מתירתה בגט ,וי"ל ,וק"ל.
עליו הכתוב לעכב .אבל בעלמא בחד קרא סגי )מר דרור(
לעכב ולא אמרי' דלמצוה הוא דכתיב ולא לעכב
א"כ מאי פריך מיוה"כ דהתם הא דאצטריך למכתב שם ובמיתת היבם וכו' .יש להקשות דמדאיצטריך
חוקה לגופיה איצטריך לו' דמעכב .ואכתי איכא הנעל למעט גט ביבמה ידעינן דיוצאה במיתת היבם,
למי' דבמילתא דאתייא מק"ו לא מעטיה קרא ולהכי דאם לא כן לשתוק מיניה ,דמאשה ליכא לאתויי,
איצטריך קרא יתירא הגורל עושהו אבל גבי יבמה דאיכא למפרך מה לאשה שכן יוצאה במיתת הבעל,
דלא בעי' קרא לעכב ע"כ הא דאיצטריך למכתב ואם נאמר שפחה כנענית תוכיח ,איכא למפרך מה
ככה לעיכובא עכ"ל דלא אתא אלא לאפוקי מהק"ו לשפחה כנענית שכן נקנה בשטר ,תאמר ביבמה
דלגופיה לא איצטריך לעכב ,דבלא"ה לא בעי' קרא שאין בה קנין בשטר ,וא"ת דהא לא שייך למימר
לעכב .ועיין בס' יד מלאכי סי' תרי"ח שכתב דהנ"י ביבמה ,דהא היבמה היוצאה בחליצה אינה נקנית,
חולק בזה ,ממ"ש במציעא דף קי"ד גבי אישה דהא מה שייך בה קניה ,הרי התוס' מקשים כה"ג
יקימנו ואישה דשנה עליו הכתוב לעכב .וכן בשאלה ד"ה ותהא יבמה .ואיכא פרכא אחריתי והיא מה
בבעלים דכתי' בעליו עמו בעליו אין עמו ע"ש .ול"נ לשפחה כנענית שכן יוצאה בכסף ואיכא למימר
דממ"ש הנ"י שם אין ראיה דפליג בהא אלא
דכוונתו לפ' דמדשנה עליו הכתוב משמע דבא אשה תוכיח.
למעט שליח דאי לאו דשנה עליו הכתוב לא הוה )עצמות יוסף(
ממעטי' שליח כלל דאורחיה דקרא הכי לו' אישה
ובעליו ,ומלישנא יתירא דרשי' דאתא למעוטי שם ובמיתת היבם מנלן ק"ו וכו' .כתב מהרש"א
דהוי מה מצינו ע"ש ,ולפ"ז לדעת הר"ן בסנהדרין
דקט"ו ע"ב דבמה מצינו פרכינן כל דהו ע"ש ,ניחא
910
