Page 907 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 907
Pg: 907 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
למימר דמיגו דאשתרי חנק דבחיי בעלה אשתרי בא"ד וי"ל דאחרי שראינו שהתיר הכתוב וכו',
ג"כ עשה דבחיי בעלה לכך מייתי מפסולי אבל איפכא ליכא למימר מדאסר עריות לאחר
המוקדשים דמעיקרא היה בא איסור דמעילה וגיזה מיתה איצטריך להתיר א"א דהא עריות הוה כמה
כתובים דאין מלמדין. ועבודה וגם לאחר פדיון אסורה בגיזה ועבודה.
)רמת שמואל( )פרחי כהונה(
בא"ד וי"ל דאחרי שראינו וכו' אצטריך קרא שם בביאה מנא לן אמר קרא יבמה יבא עליה
דהתם וכו' עכ"ל .ולא ניחא להו למימר דאחרי ולקחה לו לאשה .נראה דהשאלה היא בביאה מנא
שראינו שאסר הכתוב בעריות אצטריך הכא להתיר לן שגומר בה ואין בה שום קנין אחר מקודם.
אשת איש במיתת הבעל ר"ל למה לא נילף מעריות, דאע"ג דכתיב יבמה יבא עליה שמא אינה עושה
וע"ז קאמר סברה הוא ,וא"כ תימה דשכח דברי גמר הקנין אלא אם כן קדם לה איזה קנין אחר.
עצמו ואיך תי' ואיך לא אסיק אדעתיה מאי דמקשה ועיין לעיל )דף ד' ע"ב בתוס' ד"ה מה ליבמה וכו'(
ליה והא עריות וכו' הא איהו דהצריכו לשאול בשם ר"א משזנ"א ז"ל .ומשני דמדכתיב יבא עליה
להתיר מכח עריות ,וע"כ פירש דאחרי שראינו הכא ולקחה וגו' ,ולא כתיב ולקחה יבמה ויבא עליה,
לומר דבביאה לחודא עושה בה ליקוחין גמורים לו
וכו' ,כנ"ל .ודו"ק. לאשה ואין צריך קנין אחר כלל ,והיינו לפי שזקוקה
)שערי עזרא( ועומדת והביאה גומר בה כדאיתא לעיל שם .ונראה
דזהו שכיוון רש"י ז"ל )בד"ה יבמה יבא עליה
שם ד"ה לכ"ע בעשה אומר ר"י דאיכא עשה
באשת איש כגון ודבק באשתו .לפרש"י דדייק ולקחה( ,כלומר ביאתה הן ליקוחיה ע"כ.
מושלחה לזו ולא לאחרת קשה ,דאי דיוקא הוא )כתית למאור(
תהוי במילתא קמייתא באיסור אשת איש ,ומאי
מייתי מפסולי המוקדשים דמעיקרא אית בהו תרתי תוס' ד"ה אלא מיתת בעל מנא לן תימא וכו'.
מעילה ואיסור גיזה ,פרקינהו לית בהו מעילה קשה לי מה קושיא היא זאת ,דע"כ הוצרכו קראי
דכתיב תזבח ואכלת ,פש עליהו איסור גיזה שלא הכא ,והתם בעריות איצטריכו ,דלא נימא לאחר
התירו לך הכתוב ,אבל הכא אי ושלחה דוקא מיתה איסור כרת ליכא ,אבל איסור עשה איכא,
במילתא קמייתא קאי ,ואי לאו דוקא הותרו לגמרי, דאשת איש ג"כ איצטריך דלא נימא דהוי בעשה
)ולפרש"י( ]ולפירוש ר"י[ אתי שפיר דמעיקרא לאחר מיתה ,ואצטריך קרא להתיר לגמרי .ונראה
הוה בה מיתה ועשה ,יצתה מדין מיתה ונשארה דהתו' קיימי בדברי המקשה שלא עלה על דעתו
חילוק בין איסור חמור לאיסור קל) .עצמות יוסף(
באיסור עשה שבה.
)חי' מהרי"ט( בא"ד וי"ל אחר שראינו וכו' .קשה דא"כ היכי
פריך בגמרא והא עריות וכו' ,כיון דלא ידעינן
בא"ד אומר ר"י דאיכא עשה ודבק באשתו ולא עריות אלא אחר שכתיב אשת איש .וראיתי כתוב
באשת חבירו ,ומאי דחסר לר"י בפיר' רש"י דיליף בגליון בדיבור זה דבעריות איכא כמה קראי להתיר
מושלחה מביתו ויצאה והיתה לאיש אחר לזו ולא לאחר מיתה ,ואם הסברא דהוא אסרה והוא שרתה
לאחרת ולאו הבא מכלל עשה הרי עשה ,דקשה ליה קיימת ,ע"כ איצטריך חד עריות לבטל הסברא
דלמא מיעוטא דשלחה קאי איבמה דלא תהיה לאיש הזאת ,וזה הוא דפריך בגמרא והא עריות ,ומ"ש
אחר ולעבור בלאו ועשה כיון דגם קרא דכתב לה התוס' אחרי שראינו וכו' הוא לשאר קראי דעריות.
)עצמות יוסף(
אתי למעט לה ליבמה דאינה יוצאה בגט.
)רמת שמואל(
907
