Page 902 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 902
Pg: 902 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
שם ד"ה אם וכו' ויעבוד עבודה במזבח בשב' דתרגימא מצפונה אסיתניה יאתה נמי איסתנא הוא
וכו' עכ"ל .אע"ג דחלל עבודתו כשירה בדיעבד גשמים דטוב לעולם כזהב.
כדאיתא לקמן דס"ו ע"ב ואם כן לא מחלל שבת
כיון דעבודתו כשירה ,י"ל הכא שאני כיון דיצא )רמת שמואל(
הקול דישנו ס' חלל אם עבד עבודתו פסולה ודוקא
בלא נודע הס' הוא דעבודתו כשירה] .א"ה ,וקשה שם ד"ה והאיכא סהדי וכו' אין לפרש וכו' דאם
דא"כ כאשר עבד ידע שהוא ספק חלל ועל דעת כן אין לדבר סוף וכו' .וראיתי להרב מוהרי"ן לב
עצמו עבד ואין החיוב מיתה קשור לקולא ,ודו"ק[. זלה"ה ח"ג סימן צ"ט כתב על דבריהם ז"ל
ולכאורה איכא לאקשויי במאי דקאמרי התוס' א"כ
)משמרות כהונה( אין לדבר סוף וכו' ,ומאי קושיא ,והרי שמואל
חושש לשמא שוה פרוטה במדי ,וכיון דכן אפשר
שם ד"ה ועל דמבטל וכו' דאטו ברשיעי עסקינן דאינהו רבנן אינם רוצים לחוש למה ששוה במקום
וכו' .וכן הק' הרא"ש ז"ל והר"ן .ולענד"ן אפ' לישב אחר ,אבל כי היכי דשמואל חושש לשמא שוה
פירש"י דמ"ש שהשליח יתננו לאשה לאו בתורת פרוטה במקום אחר ,הכי נמי מצינן למימר דהנהו
גט כדי שתתגרש בו אלא שמא יטעה שאין בכך רבנן חוששים לשמא ההוא אבנא דכוחלא הוה ביה
כלום אם יתננו בידה בתורת גט פסול ויאמר לה שוה פרוטה עכ"ל .ולי נראה דיותר קל הוא לידע
שהבעל כבר בטלו וחיישי' שמא תראה גט זה בב"ד אי שוה פרוטה במדי ,שאפשר שהרבה מבני מדי
אחר ותאמר שנתגרשה בו כדין .ולהכי דקדק יבאו במקום הזה או אחד מן המקומות שיאמר
לכתוב רש"י ז"ל דילמא לא ידעי ביה אינשי שדבר זה שוה פרוטה במקומו ,משנדע אי איכא
דבטליה קודם שיבא לידה ע"כ .ור"ל דהשתא דאין עדים בשום מקום יעיד על דבר פרטי זה בהאי
עדים בדבר יכולה היא לטעון בב"ד שבתורת גט אבנא דכוחלא אי היה שוה פרוטה בעידן קדושין,
כשר קבלתו והשליח אינו נאמן לו' שבטלו אחר כל זמן דליכא אפילו קול בעלמא ,זה נראה לכוונתם
שיצא מידו ויוצא הגט מתחת ידה וא"כ השליח לא
נתכוון לזה במרד ובמעל ואין עליו שום עונש ז"ל.
והבעל שבטלו והניחו קיים בעולם ראוי הוא )עצמות יוסף(
לנגידא. בא"ד דא"כ אין לדבר סוף לעולם איכא למיחש
)פחד יצחק( כו' ע"כ .ר"ל אי מסתמא חיישינן שמא איכא סהדי
א"כ לעולם איכא למיחש אפי' בלא טעמא דסהדי
שם ד"ה משום פריצותא וכו' והתם לאו משום שמא היה שוה פרוטה בשעת קידושין והשתא הוא
עדים תליא טעמא דהא יבמה מדאורייתא אינה דהוזלא ולמה אצטריך להו לרבנן לאקשויי הא
נקנית אלא בביאה וכו' עכ"ל .כונתם מבוארת איכא סהדי .אלא ע"כ מדהוצרכו רבנן לאקשויי
דכיון דמדאוריתא אינה נקנית אלא בביאה וע"כ והאיכא סהדי מסתמא לא חייש כלל לההיא סברא
בעדים היא א"כ מה פריצות יש ,ולפ"ז יראה דס"ל דשמואל ולא לכיוצא בה לא רבנן ולא ר"ח א"כ
להתו' שאפילו קדשה ליבמתו שהוא מאמר מדרבנן ה"נ בסהדי מסתמא ליכא למיחש .ובזה הפי' הוסרה
בעיא עדים לביאה דאי לא לא קשיא מידי דהיינו קושיית מהר"י ן' לב שכתב דילמא כי היכי דחייש
פריצות' שאם קדש תחלה לא היה צריך לביאה. שמואל שמא שוה פרוטה במדי ה"נ חיישי הני רבנן
ואני תמיה על מ"ש מור"ם בהגהת ש"ע באה"ע
ריש סי' קס"ו ס"ב וז"ל ודוקא שבא עליה בפני שמא ההיא זבנא הוה בה שוה פרוטה ע"כ.
עדים ע"ש דמשמע דדוקא משום דלא קדש הא אם )מר דרור(
902
