Page 905 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 905
Pg: 905 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
עולתה ומתה לא יביאו חטאתה ועכ"ל דמיירי נמי שהקושיא היתה ממצורע ולא משאר קרבנות.
דומיא דרישא דלא הפרישתה מחיי' מש' הא ונראה דבקושיא הוה סבירא ליה דהוי משונה
הפרישתה יביאו היורשים והא הוי חטאת שמתו משאר קרבנות מדכתיב וזאת תהיה דהוי עכובא,
בעליה אלא ע"כ לו' דסיפא בהפרישתה מיירי וא"כ ומשני דאדרבה אינו כן ,דאדרבא מצורע שאני,
נימא דרישא דומיא דסיפא בהפרישתה דוקא ובס' אבל לעולם דכל הקרבנות אפשר להקריב העולה
רב יהודה ומר שמואל דרישא דומיא דסיפא דומיא קודם החטאת ,ובתירוץ הגמרא דתירץ שאני עולה
דרישא אע"ג דהפרישתה מחיים וקמל"ן דחטאת וכו' ,צריך לומר דהשתא לא דרשינן קרא דאשר
שמתו בעליה תמות ולזה כתבו דאתא לאשמועי' לחטאת ראשונה לבנין אב .והוא באמת דבר דחוק
דדוקא יורשים לא יביאו הא אם לא מתה יכולה לפירושם ז"ל גם לפירוש השני שפירשו קשה,
להביא חטאתה אחר עולתה ומזה הוק' להם מפ' וצריך עיון.
)עצמות יוסף( תמיד נשחט דמש' דאפי' בדיעבד לא קרבה והיכי
מצי' למי' הכא דאתא לאשמועי' דיכולה להביא
דף יג ע"ב חטאתה אחר עולתה ותירצו דמאי דפריך תלמודא
התם ומי קרבה היינו אחטאת מצורע אבל שאר
קרבנות כשרים .א"נ דמאי דפריך התם ומי קרבה גמ' מי כתיב ופרצו כו' וא"ת והא כתיב ונאוף
היינו בכל חייבי חטאות והוה ס"ד דתלמודא דאפי' והוא אשת איש .וי"ל ששם אין שום הוראת חכם
בשאר קרבנות מעכב וכס"ד דתוס' בקו' ותירצו והוא רצה להביא שקשה החכם בהוראתו ]יותר[
דלפי המסקנא דשני רבא דכשר במצורע ילפי' מדור המבול ,ומביא מפרצו שהוא לשון מולידין.
ודמים בדמים ר"ל חטאת על חטאת מוספים .פי' מיניה לכל הקרבנות.
)פחד יצחק( החכם מוסיף חטאת על חטאת בהוראתו.
)חידושים קדמונים(
בא"ד ותימא דבריש תמיד נשחט וכו' ,ונראה
דשאני גבי האשה דאיתא ברש"י פרשת תזריע שם מי כתיב ופרצו פרצו כתיב .יש לדקדק דע"כ
והיקריבו למדך שאינה מעכב' לאכול בקדשים אלא אין לדקדק בזה שהרי אלה וכחש כתיב בוא"ו,
אחד מהן ואיזה הוא חטאת שנאמר וכפר עליה הכהן ובאלה לחודא חייבים עונש זה .והריטב"א גריס
וטהרה מי שהוא בא לכפר בו הטהרה תלויה ומזה אלא ,והשתא הדר ביה ממאי דקאמר לעיל ,ולפ"ז
מוכח דגבי אשה דווקא למצוה קודמת חטאת ולא מאי דכתיב גבי אלה כי מפני אלה אבלה ארץ לא
לעכב דאם נמי אף לעכב חטאת קודמת א"כ ל"ל הוי אלא אבלות לחודיה .אבל יש לדקדק לישנא
קרא דכפר להורת דקאי אחטאת פשיטא דקאי דאיתא בשבועות ]לט ,א[ דרך סתם כמו שהבאתי
אחטאת דאם קאי אעולה כבר הקריבו שניהם מאי למעלה ,אי נמי כיון דאלה כתיב בראש המקרא אינו
והקריבו )א"כ לא מצינו דאין מעכב לאכול מן מנין זה והוא היותר חמור מכל מה שהזכיר.
)עצמות יוסף( בקדשים אלא אחד מהן זה חטאת תיפוק משום
דהקריבו שניהן( אלא משמע דאם הקרב עולה
קודמת נמי כשר אפ"ה מעכבה עד שהקרב חטאת שם וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל בשלמא
ולכך צריך קרא דויכפר להורת דקרא דהיקריבה גט דכתיב ]וכו'[ אלא מיתת הבעל מנ"ל .ק"ק
אמאי נקט הקושיא בחדא מחתא בשלמא גט .אלא לא קאי אעולה אלא אחטאת.
)רמת שמואל( הול"ל וקונה את עצמה בגט דכתיב ,מיתת הבעל
מנ"ל .ואפשר דקאמר הכי משום דק"ל מתניתין
בא"ד דהתם איירי במצורע .לתירוץ זה יש לעיין דקתני יוצאה במיתת הבעל דאימא ספר כורתה ולא
מאי דדחי התם בתמיד נשחט שאני מצורע וכו' ,כיון ד"א וכונת הש"ס הוי בשלמא גט דכתיב וכתב לה
905
